החיים בזבל

nikol22

New member
החיים בזבל

לא יודעת מאיפה להתחיל...אין לי עם מי לדבר ואני על סף התאבדות...אני חד הורית לשניי ילדים קטנים (הגדול בן שלוש) האבא של הילדים לא מכיר בהם ואוליי עדיף ככה כי ביכלל עשיתי טעות שהייתי איתו מעניין אותו רק חברים סמים ובחורות ...אני לבד אין לי תמיכה משום מקום אין לי בית ואני עוברת מבניי המישפחה שניראה כי עושים לי טובה שנותנים לי מקום לגור וגם רק ביגלל הילדים...פניתי לאמותות בבקשה לעזרה ו...כלום, פניתי לרווחה בבקשה לעזרה ו...כלום, אפילו להכניס לי את הבן הקטן למעון בכדיי שאוכל לצאת לעבוד הם לא מוכנים בתענה שהילד לא מוזנח ורק ילדים מוזנחים עם בעיות אלימות בבית או סמים מקבלים עזרה במעון...פניתי לעמידר בבקשה לדירה ו...כלום , הם אומרים שרק משלוש ילדים ומעלה מקבלים דירת עמידר , כאילו מה לא מספיק קשה לגדל שניים הם מעודדים לילודה במישפחות ניזקקות? בקיצור המצב על הפנים המדינה שלנו מסריחה תעשי צבא לא תעשי זה אותו הדבר בסופו של דבר אף אחד לא יסתכל עלייך...אלה אם כן את זונה או נרקומנית אז כולם ירוצו לעזור ...אוליי זה הפיתרון... בקיצור אין לי אף אחד שיסתכל עליי ויושיט יד לעזרה ולו רק חיבוק מבין ...בקיצור בה לי למותתתת
 

s h o o s h a

New member
לא בא לך למות אלא להילחם!!

בוקר טוב, אכן, הבירוקרטיה במדינה שלנו סבוכה ומתישה אבל יש מוצא. והמוצא הוא לא למות. אחד - כי יש לך ילדים, שתיים - כי יש לך אותך. לא הבנתי את ענין המעון לילד. אין מצב שמעון לא יקבל את הילד! תפני למעון נעמ"ת או ויצ"ו באזור מגורייך והילד ימצא את עצמו במסגרת מסודרת למשך היום ובתשלום סמלי על בסיס הכנסותייך. תפני שוב למחלקת הרווחה כדי לקבל כל סיוע אפשרי. בדיוק לשם כך מחלקת הרווחה מיועדת. לעזור לאנשים במצבי רווחה קשים. עמידר - תפני למשרד השיכון בכתב, תכתבי מכתב ובו תפרטי את מצבך, תצרפי כל מסמך שיכול לתמוך בבעיה שלך- מסמכים על הכנסות, מכתב מעובדת סוציאלית על מצבך [דו"ח סוציאלי] וכל מסמך רלוונטי נוסף. תפני לוועדה העליונה והבינמשרדית של משרד השיכון ואל תוותרי. רוב הסיכויים שבסופו של דבר תזכי לדירה בשכ"ד מסובסד מהם. אל תרימי ידיים ואל תחשבי בכלל לכיוון של משהו סופי. זה לא הפיתרון. אחרי המלחמות הקשות את תגיעי למנוחה והנחלה. אבל את חייבת להילחם בכל הכוח ולא לוותר. בהצלחה!
 

s h o o s h a

New member
מזונות ילדים

יש לך הסכם גירושי מאבי ילדייך? תפני לביטוח הלאומי ותתבעי את מזונותיהם מהם וכך בכל חודש תקבלי סכום כסף לחשבון. בהחלט יסייע בידייך. ן
 
שושה בוקר טוב,לצערי היא מאד צודקת אבל היא ,,

חייבת להלחם כפי שכתבתי לה כבר, אני מוכנה לסייע לה בנושא של הדיור הציבורי כי אני קבלתי לפני 3 חודשים תוך מאבק עיניני ושליחת אימיילים לגורמים הנכונים "שם" למעלה. לצערי משרד הרווחה לא מסייע ואני רואה את זה עם נשים במצבי ואף גרוע יותר(אבות נרקומנים וכיוצב"ז), גם אני נהדפתי על ידי כל הגורמים כאן בנוגע לבני הקטן למעון(רק ילד במצוקה/בסיכון הם קוראים לזה) יקבל סיוע של מעון מסובסד אחרת,,שלמי מחיר מלא עד להבאת תלושים ובהתאם לכך תקבלי הנחה, אני עשיתי בזמנו מלחמה בתקשורת בנוגע למעון בנעמ"ת ולבסוף,,,קיבלו אותו אלא שהוא חלה כל הזמן ואז קבלתי תשובה בנוגע לדיור הציבורי,כך שהיא דיי צודקת,חוק יבש ואדיוטי, אם אני לא יכולה לצאת לעבוד בגלל שהם לא מוכנים לממן זמני או בסכום פעוט את המעון שהרי אני לא מסכנת את בני מבחינה כלכלית? זה לא סיכון,,, קבלתי מכתב השבוע מלשכת השר בירושלים/תשובה יבשה,,,,, רק להלחם על מה שאפשר,,ולעבוד,,,לקבל השלמת הכנסה,,כל דברררררררררר אילנה
 
../images/Emo24.gifלזו שבה לה למות,רגע,,עצרי לרגע יקירה

ראשית,יש כאן הרבה חד הוריות במצבך ו/או במצב כלכלי קשה כמוני למשל שנאבקתי על כל דבר בכדי לקבל והצלחתי, המחשבה של התאבדות היא פתרון קל אבל,,,רגע,,יש לך שני ילדים שלקחת אחריות להביא אותם לעולם ולגדלם ולתת להם מה שהם צריכים,נכון??? שהרי לא מביאים ילדים ואחר כך אומרים"זהו,שוברים את הכלים,לא משחקים". את חייבת לעמוד על הרגליים ולהאבק,ראשית לעבוד,,שנית,כתבי אימיילים לשר השיכון,,שר האוצר,,, תגיעי גם לאלוהים אם צריך,,אבל לא לרחם על עצמך עד כמה את אומללה וקשה לך, גם לי יש את הימים שלי,באה לייעץ לך מתוך חשיבה חיובית ומתוך הנשמה,, גם לי אין משפחה תומכת,,חיה בקשיים ואיחוד תיקים ,,אז?? יש לי חברות שאני ממש מקנאה בהורים שיש להם,,איזה אהבה ונתינה,ולווא דווקא בכסף,,נפשית זו גם תמיכה,ואצלי חבל"ז,,,והתרגלתי.זה מה שיש,לא מצפה לכלום, לבני הבכור יש יום הולדת החודש(עוד שבועיים) אז אימי אמרה שאולי תשלח 100ש"ח,את מבינה?? אז אני מגדלת את שני ילדיי המקסימים ולא קל ,,אבל מאושרת על עצם היותם ילדיי,ונכון לא קל שוב מדגישה אבל,,מאוהבת בהם עד כלות הנשימה שלי... אני עברתי לצפון לפני 3 חודשים,עקרתי את עצמי ואת ילדיי בגלל שלא קבלתי הרבה ברירות,וקבלתי דיור ציבורי, הייתי מיועדת לפינוי מהדירה ובשנתיים האחרונות היה לי ממש קשה,, להגיד לך שקל לי,,אני שורדת,,יש לי בית ושקט נפשי,,לילדים יש את מה שהם צריכים ואפילו קל יותר כאן,, הבן הבכור שלי מעיד שטוב לו כאן ואני מאושרת,מי צריך יותר מזה??? אני אמצא עבודה במקצועי,,אצא לשוק העבודה בקרוב מאד,ויאאלה,,הדרך עוד ארוכה, אז.....לפני שאת מתאבדת,,סתם בצחוק,,,חשבי טוב על החיים שלך ועל הילדים שהם בעצם לא אשמים במצב והיי חזקה. מקווה שתרמתי קצת,, אילנה אימא של ניתאי וליאם היקרים
 

nikol22

New member
קודם כל תודה על התמיכה

אני יודעת שצריך להילחם וזה מה שאני עושה כבר יותר משנה אבל כל פעם שמקבלים תשובה שלילית וזה קורה הרבה אני מרגישה איך אני נופלת למטה ואז צריך לאסוף את כל הכוחות מחדש ולהתחיל שוב ...אבל אתמול הרגשתי שזהו אין לי יותר למה להילחם כי גם ככה לא אקבל כלום וסתם אני מצפה ...וגם הלבד הזה כמו שאמרת אילנה שאין לך תמיכה אפילו נפשית ולחברות כבר נימאס לך לבכות כי בסוף גם להם ימאס כל זה שובר ... ושלא תבינו לא נכון אני כן מעוניינת לעבוד ולקיים את עצמי וילדיי בכוחות עצמי אבל יותר מחמש שנים לא עבדתי וזה לא ניראה כל כך טוב בקורות החיים וכן גם שלחתי למלאה אמותות ופניתי לרווחה בבקשה לקבל עזרה בכל דבר ודרך אפשרית, הם אומרים שאין תקציב ובקשר למעון לא יכולי להסביר יותר טוב ממה שהסברת אילנה בקשר למשרד השיכון הגשתי לפניי חודש ערעור לאחר שנענתי בשלילה בפעם הראשונה, מקווה שיתקבלהפעם אם לא אצתרך לחכות שנה עד שאוכל להגיש שוב לוועדת חריגים נקווה לטוב
 
מה נענית בשלילה ממשרד השיכון? בגלל שאין לך 3

ילדים ומעלה,,?? לא מחייב,,שבי להם על הראש,,,, תנדנדי בכל דבר,,שאת תזרקי לרחוב,,שאת מוכנה לגור בצפון/דרום לפי בחירתך כבר,,,,, תראי שאת מוכנה לכל פשרה העיקר שיהיה לך דיור, להלחם,,אין מה לעשות,, וגם אם עברו 5 שנים אז מה,,,,,לכי עם בטחון לראיון,יש לך מה לתת ולכי בהופעה מרשימה/חזותית ייצוגית,,, בהצלחה אילנה
 

tomi807

New member
ערב טוב

היי ניקול ערב טוב, מאוד מבין ומזדהה את מה שרשמת,היתי שמח להכיר ולדבר איתך. מאיזה אזור את? תמיר
 

סיגל369

New member
ניקול ליבי איתך אבל מה....

את חייבת לקחת את עצמך בידיים , אסור לך להישבר . אני יודעת שנעמ"ת וויצו מקבלים רק ילדים של אמהות עובדות וכל עוד את לא עובדת זה קשה. לכי בערב לבד תשבי מול הים ותצרחי אם צריך רק על תישברי "מחר הוא יום חדש" בסוף הכל יסתדר , לכל ירידה יש עליה את תנצחי אני קוראת את דברייך ושמה לב שאת בחורה אינטלגנטית וחזקה את תצליחי אני מאמינה בך. את עוד תראי שבעוד כמה זמן הכל יסתדר תאמיני בזה. אני גם חד הורית וגם היו לי זמנים קשים אבל אני ניצחתי , היום אני מעריכה את הימים הקשים וזוכרת אותם כי מהם מגיעה הצמיחה רק מהתחתית. התאבדות זה לא פתרון זה בריחה את עוד צעירה וצריכה לגדל את ילדייך והם צריכים אותך , תתאבדי הם יהיו במצב גרוע יותר כי אין מי שיאהב אותם כמוך - אין כמו אמא.
 
למעלה