הייתי כאן לפני המון שנים עם השם ילדת כאב...לצערי הילדה גדלה והכאב גדל ביחד איתה... אמנם יש לי אנשים שתומכים בי ועוזרים לי ויש לי מטפלת מדהימה שנמצאת איתי תמיד מתי שאני צריכה אבל אני לא מצליחה לצאת מהמקום הזה שרואה רק רע שחושב רע שמפיל אותי כל פעם למקומות שלא הכרתי...לפעמים אני חושבת לעצמי שאין לי שום סיבה בעולם להתייאש כי יש אנשים עם סיפור חיים הרבה יותר קשה והם מתמודדים עם זה אז מי אני שבכלל יעז לבכות על החיים שלי אבל אז אני נזכרת שגם החיים שלי לא היו ורודים...הבאתי את עצמי למקומות שאני לא מאחלת לאף אחת להגיע אליהם השפלתי את עצמי נתתי לאחרים להשפיל אותי ולהתנהג אליי כמו חפץ איבדתי את עצמי...היום בנוסף לדיכאון ולחרדות אני סובלת מפוסט טראומה מורכבת שמתבטא בעיקר בזה שאני רואה דמויות שפגעו בי כאילו הם ממש לידי וזה לוקח ממני כלכך הרבה כוחות שאין לי...אני מנסה להמשיך לחיות כרגיל ללכת לעבודה לראות אנשים לדבר עם אנשים קצת לשכוח מכל הצרות אבל זה תופס אותי ברגעים הכי לא צפוים פתאום הוא נעמד מולי ולכי תסבירי לאנשים מסביב מה קרה לי פתאום ולמה התחלתי להתנהג מוזר...לפעמים אני חושבת שאין בן אדם אחד בכל העולם שיכול להבין מה אני עוברת ואין לי אפשרות גם לתאר את מה שאני עוברת וזה מתסכל...זהו פרקתי חלק ממה שיושב עליי מקווה שזה בסדר