daydream believer
New member
החיים רצופי מכשולים בדרך אל האושר..
סתם רציתי אמרה כזאת פסימית ולא אופיינית לי... אוקיי מקרה קרה לי היום.. נקעתי כמה אצבעות אתמול בים היום בבוקר הלכתי לקצין העיר בקריה ישבתי שם 4 שעות נכנסתי לרופא הפנה אותי לאיכילוב יצאתי חיכיתי לאבי שיבוא לקחתני מגיע בחור, חייל "איך מגיעים לאיכילוב" שאל (הוא רצה ללכת ברגל כי זה קרוב) אני: "לא יודעת" אחרי מחשבה ושתי שניות: "אבל באים לקחת אותי לשם.. אתה מוזמן להצטרף" (אה תוך כדי ציפיה לאבי הוא אמר לי שהוא כבר ראה אותי בפנים, בקצין העיר.. למרות שדווקא אני לא שמתי לב לקיומו בפנים.. נו טוב אני עדיין תקועה על מישהו שתקוע בהודו..) אוקיי אז הבחור חמוד בטירוף.. נכנסנו ביחד למיון, חיכינו בתור, הלכנו ביחד למיון האורטופדי.. עד שהאחות גזרה עלינו את הגזרה "מיון עיניים קומה ראשונה מימין.. מיון כירוגי - תישארי כאן" אווווווף אז נפרדו דרכנו ולא ראיתיו עד עכשיו (ובטח אני גם לא אראה אותו עוד פעם בחיי).. והוא היה ממש חמוד והייתה שפה משותפת.. בסוף כשפנינו כל אחד לדרכו הוא אמר לי "טוב אנחנו עוד נתראה פה בטוח" בסוף לצערי הפנו אותי בכלל לאורטופד שזה לא איפה שהמיון הכירוגי.. ככה שאם יש סיכוי שהוא חזר אז הוא לא חזר למקום הנכון.. מה גם, שאני כרגיל - לא עשיתי כלום בנידון... אדישה, לא הלכתי לבדוק לשלומו אפילו... למה תמיד הדברים האלה קורים לי? למה?
סתם רציתי אמרה כזאת פסימית ולא אופיינית לי... אוקיי מקרה קרה לי היום.. נקעתי כמה אצבעות אתמול בים היום בבוקר הלכתי לקצין העיר בקריה ישבתי שם 4 שעות נכנסתי לרופא הפנה אותי לאיכילוב יצאתי חיכיתי לאבי שיבוא לקחתני מגיע בחור, חייל "איך מגיעים לאיכילוב" שאל (הוא רצה ללכת ברגל כי זה קרוב) אני: "לא יודעת" אחרי מחשבה ושתי שניות: "אבל באים לקחת אותי לשם.. אתה מוזמן להצטרף" (אה תוך כדי ציפיה לאבי הוא אמר לי שהוא כבר ראה אותי בפנים, בקצין העיר.. למרות שדווקא אני לא שמתי לב לקיומו בפנים.. נו טוב אני עדיין תקועה על מישהו שתקוע בהודו..) אוקיי אז הבחור חמוד בטירוף.. נכנסנו ביחד למיון, חיכינו בתור, הלכנו ביחד למיון האורטופדי.. עד שהאחות גזרה עלינו את הגזרה "מיון עיניים קומה ראשונה מימין.. מיון כירוגי - תישארי כאן" אווווווף אז נפרדו דרכנו ולא ראיתיו עד עכשיו (ובטח אני גם לא אראה אותו עוד פעם בחיי).. והוא היה ממש חמוד והייתה שפה משותפת.. בסוף כשפנינו כל אחד לדרכו הוא אמר לי "טוב אנחנו עוד נתראה פה בטוח" בסוף לצערי הפנו אותי בכלל לאורטופד שזה לא איפה שהמיון הכירוגי.. ככה שאם יש סיכוי שהוא חזר אז הוא לא חזר למקום הנכון.. מה גם, שאני כרגיל - לא עשיתי כלום בנידון... אדישה, לא הלכתי לבדוק לשלומו אפילו... למה תמיד הדברים האלה קורים לי? למה?
