החיים שלאחר המוות
לנור (ולמשתתפי השיחה הנוספים) אז רצית לדעת מה אחרים חושבים בענין ואני שמאוד "אפופה" בזה גם (למה?! - לא יודעת, אולי סתם "סקרנות אינטלקטואלית"? ואולי יותר....) ומבלה בשל כך שעות רבות באינטרנט בחיפוש אחר חוויות NDE (כן, אלה ש"טעמו" וחזרו.... מוות קליני.... המנהרה... האור.... וכו´) חושבת ש: החיים בשום אופן לא מסתיימים - לעולם! הם רק מקבלים צורה אחרת. האהובים שלנו שהסתלקו מאתנו לא נעלמו לתוך איזשהו ריק, הם קיימים - רק בממד אחר, הם אפילו מאוד קרובים אלינו (בדר"כ) וכן מנסים לתקשר איתנו מידי פעם בחלומות (כמה מכם חלמו שהוא/היא חזרו?....) ובאמצעים שונים (זוכרים את ענין השירים ברדיו?). מה ש"נגמר" זה הגוף הפיסי, אבל התודעה, המחשבות, הזכרונות, התובנות.... כל אלה נשארים. והחיים כאן הם בית ספר אחד גדול ומשוכלל! אנחנו לומדים כאן בפיסי דברים שכנראה לא ניתן, או קשה, ללמוד בממד אחר - שאיננו פיסי. ולצערנו, הלימודים האלה כרוכים בכאבים, כי טבע האנושות הוא שלומדים רק מתוך כאב, רק כשרע לנו - מחפשים תשובה, או דרך, או נחמה.... אנשים רבים שמצאו את הדרך הרוחנית מדווחים שהתחילו אותה מתוך כאב (בין אם פיסי או נפשי). והגלגולים השונים הם לא לתיקון (שזה מונח דתי!) אלא ללמוד דברים נוספים שלא למדנו בגלגול הקודם ואם מישהו מתעקש על "לתקן" - אז מדובר בתיקון מערכות יחסים, שזה הדבר הכי חשוב אותו באנו ללמוד... והכל מסתכם בעצם ב: "ואהבת לרעך כמוך".... כי זה לב הענין - לאהוב כמה שיותר. ישנו ספר מקסים (לדעתי) שממחיש חלק מהנאמר כאן ומומלץ, בכל מקרה: האחד - ריצ´רד באך. ואם מישהו תוהה לגבי האמונות שלי: אינני דתית, אני לא מקבלת את כל האיסורים שמלווים את הדת, אבל אני חושבת שהדת נשענת על עקרונות נכונים, הבסיס שלה אמת, רק שברבות הימים הצטרפו כל מיני אלמנטים "זרים", הייתי אומרת אפילו "פוליטיים" לכך - דברים שנובעים מהצורך שיש/היה לאנשים מסויימים לשלוט על אנשים אחרים, להכתיב להם מה מותר ומה אסור, ומכאן התחילו ה"הפחדות" למיניהן. נדמה לי שזה מספיק....
שבת נהדרת ושלווה לכוווווווווווווווולם, גריני
לנור (ולמשתתפי השיחה הנוספים) אז רצית לדעת מה אחרים חושבים בענין ואני שמאוד "אפופה" בזה גם (למה?! - לא יודעת, אולי סתם "סקרנות אינטלקטואלית"? ואולי יותר....) ומבלה בשל כך שעות רבות באינטרנט בחיפוש אחר חוויות NDE (כן, אלה ש"טעמו" וחזרו.... מוות קליני.... המנהרה... האור.... וכו´) חושבת ש: החיים בשום אופן לא מסתיימים - לעולם! הם רק מקבלים צורה אחרת. האהובים שלנו שהסתלקו מאתנו לא נעלמו לתוך איזשהו ריק, הם קיימים - רק בממד אחר, הם אפילו מאוד קרובים אלינו (בדר"כ) וכן מנסים לתקשר איתנו מידי פעם בחלומות (כמה מכם חלמו שהוא/היא חזרו?....) ובאמצעים שונים (זוכרים את ענין השירים ברדיו?). מה ש"נגמר" זה הגוף הפיסי, אבל התודעה, המחשבות, הזכרונות, התובנות.... כל אלה נשארים. והחיים כאן הם בית ספר אחד גדול ומשוכלל! אנחנו לומדים כאן בפיסי דברים שכנראה לא ניתן, או קשה, ללמוד בממד אחר - שאיננו פיסי. ולצערנו, הלימודים האלה כרוכים בכאבים, כי טבע האנושות הוא שלומדים רק מתוך כאב, רק כשרע לנו - מחפשים תשובה, או דרך, או נחמה.... אנשים רבים שמצאו את הדרך הרוחנית מדווחים שהתחילו אותה מתוך כאב (בין אם פיסי או נפשי). והגלגולים השונים הם לא לתיקון (שזה מונח דתי!) אלא ללמוד דברים נוספים שלא למדנו בגלגול הקודם ואם מישהו מתעקש על "לתקן" - אז מדובר בתיקון מערכות יחסים, שזה הדבר הכי חשוב אותו באנו ללמוד... והכל מסתכם בעצם ב: "ואהבת לרעך כמוך".... כי זה לב הענין - לאהוב כמה שיותר. ישנו ספר מקסים (לדעתי) שממחיש חלק מהנאמר כאן ומומלץ, בכל מקרה: האחד - ריצ´רד באך. ואם מישהו תוהה לגבי האמונות שלי: אינני דתית, אני לא מקבלת את כל האיסורים שמלווים את הדת, אבל אני חושבת שהדת נשענת על עקרונות נכונים, הבסיס שלה אמת, רק שברבות הימים הצטרפו כל מיני אלמנטים "זרים", הייתי אומרת אפילו "פוליטיים" לכך - דברים שנובעים מהצורך שיש/היה לאנשים מסויימים לשלוט על אנשים אחרים, להכתיב להם מה מותר ומה אסור, ומכאן התחילו ה"הפחדות" למיניהן. נדמה לי שזה מספיק....
