#החיים_על_ציר_הפענוח
עוד MRI סיימנו הפעם רפאל (בן 6+) החליט 'שלא בא לו' עם החומר הלבן כי זה שורף והוא ינסה בלי הרדמה, הרבה עבודה פסיכולוגית לפני הבדיקה, מה יהיה, איזה רעשים, איפה אני ימוקם ומה המכונה תעשה, מה שהיה חשוב לו שכבר לא יכאב לו הראש.
רפאל בעל ניסיון רב בתחום, כבר יותר משש שנים הוא מדגמן במערך דימות בשלל בתי החולים, אחת מהטענות שלו למה הוא צריך לעשות את זה בהרדמה, כי הילדים שלא עושים את זה בהרדמה עשו יותר ממנו, טענה מצחיקה, קפצתי משמחה כשהתותח סגר 40 דק' בלי לזוז, מהיום נחסוך למאוחדת את ההתחייבות על הסדצייה.
את הנוירובלסטומה גילינו כשרפאל היה בן שמונה חודשים ומאז עבר לא מעט פרוטוקולים וניתוחים שהותירו לו צלקות בגוף ובנפש, נשארו כמה גרורות סוררות בגוף ואנחנו מודים לאלוקים על כל רגע ומתפללים ומקווים ליותר טוב.
הוא מתלונן כבר חודש וחצי על כאבי ראש, באזור של הגרורה, זה מציק בלב, לא נותן לרגע מנוחה, אבל מה לעשות, המכשיר של הMRI יקר מידי בשביל שנקנה אחד כזה לבית, במוח רצים מחשבות, אנחנו מחפשים צרות של יום יום, כאלה של אנשים נורמלים שיעסיקו אותנו העיקר לברוח מהמחשבות ההם, המחשבות שמוציאות אותך מהשפיות, עכשיו בוא נחשוב על הבנק והפקיד הנודניק מהעירייה, נוו, אתם מכירים צרות של עשירים.
הטלפון הגיע, "אין שינוי משמעותי" - 'אבל' אתם זוכרים שהייתה גרורה נוספת בעצם הפרונטלית, אז היא גדלה.
בעוד אנחנו מנסים לעכל ולחבר אותיות לעצמות הגולגולת, עולה השאלה, רגע אבל גם אז, רגע לפני שאמרתם לנו שזה פוגע בעצב של הראיה לא היה שינוי משמעותי,
אבל נו, מה אנחנו נכנסים לקטנות, 'משמעותי' זה אומר שזה לא 'משמעותי',
קבעתי תור לשר"פ אולי שם נקבל תשובות ברורות, אולי כמה שקלים יתנו משמעות אחרת לשינוי.
מתפללים ומקווים שהכל ימשיך להיות ללא שינוי!
#החיים_על_ציר_הפענוח
עוד MRI סיימנו הפעם רפאל (בן 6+) החליט 'שלא בא לו' עם החומר הלבן כי זה שורף והוא ינסה בלי הרדמה, הרבה עבודה פסיכולוגית לפני הבדיקה, מה יהיה, איזה רעשים, איפה אני ימוקם ומה המכונה תעשה, מה שהיה חשוב לו שכבר לא יכאב לו הראש.
רפאל בעל ניסיון רב בתחום, כבר יותר משש שנים הוא מדגמן במערך דימות בשלל בתי החולים, אחת מהטענות שלו למה הוא צריך לעשות את זה בהרדמה, כי הילדים שלא עושים את זה בהרדמה עשו יותר ממנו, טענה מצחיקה, קפצתי משמחה כשהתותח סגר 40 דק' בלי לזוז, מהיום נחסוך למאוחדת את ההתחייבות על הסדצייה.
את הנוירובלסטומה גילינו כשרפאל היה בן שמונה חודשים ומאז עבר לא מעט פרוטוקולים וניתוחים שהותירו לו צלקות בגוף ובנפש, נשארו כמה גרורות סוררות בגוף ואנחנו מודים לאלוקים על כל רגע ומתפללים ומקווים ליותר טוב.
הוא מתלונן כבר חודש וחצי על כאבי ראש, באזור של הגרורה, זה מציק בלב, לא נותן לרגע מנוחה, אבל מה לעשות, המכשיר של הMRI יקר מידי בשביל שנקנה אחד כזה לבית, במוח רצים מחשבות, אנחנו מחפשים צרות של יום יום, כאלה של אנשים נורמלים שיעסיקו אותנו העיקר לברוח מהמחשבות ההם, המחשבות שמוציאות אותך מהשפיות, עכשיו בוא נחשוב על הבנק והפקיד הנודניק מהעירייה, נוו, אתם מכירים צרות של עשירים.
הטלפון הגיע, "אין שינוי משמעותי" - 'אבל' אתם זוכרים שהייתה גרורה נוספת בעצם הפרונטלית, אז היא גדלה.
בעוד אנחנו מנסים לעכל ולחבר אותיות לעצמות הגולגולת, עולה השאלה, רגע אבל גם אז, רגע לפני שאמרתם לנו שזה פוגע בעצב של הראיה לא היה שינוי משמעותי,
אבל נו, מה אנחנו נכנסים לקטנות, 'משמעותי' זה אומר שזה לא 'משמעותי',
קבעתי תור לשר"פ אולי שם נקבל תשובות ברורות, אולי כמה שקלים יתנו משמעות אחרת לשינוי.
מתפללים ומקווים שהכל ימשיך להיות ללא שינוי!
#החיים_על_ציר_הפענוח
