החיפוש אחר העצמי האבוד

החיפוש אחר העצמי האבוד

"מפעם לפעם, ברגעים מיוחדים מאוד, תגלה שאתה נמצא מעל עצמך או מחוץ לעצמך. ברגעים אלה תרגיש פתאום שאתה חלק מאירועים מיוחדים, שבדרך כלל אינך משייך לעצמך. אלה רגעים שבהם אתה מרגיש את עצמך בשלמות, כלומר, מחובר לעצמך השלם חומר\רוח. בדרך כלל רגעים כאלה חלים במצבים שבהם אתה לבד עם עצמך וממוקד בעצמך. אלה הם רגעי הארה, שבהם אתה והיקום כולו מאוחדים בחדות ובבהירות. חוויה אדירה שכל ניסיון לתארה במילים רק פוגע באיכותה. החוויה היא שלך, ולמרות הצורך העז לשתף אין די במילים לכך. בעצם אין די מילים בשפה, בכל שפה, להביעה. מהרגע שחווית את החוויה, אתה מנסה לחזור אליה, אבל אינך מצליח. והתסכול מתחיל. אתה מנסה לשחזר חוויה זו בדרכים שונות. אתה מחפש מורים רוחניים בתקווה שיצליחו במשימה, ואינך מבחין שהם, בדיוק כמוך, מחפשים את אותו הדבר. אינך מבחין שאתה מחפש אותם בדיוק כפי שהם מחפשים אותך. אינך מבחין שאתה הוא הכלי שדרכו הם מנסים לחוות שוב. וכמוך, הם נכשלים שוב ושוב. הם מעמידי פנים ששולטים בחוויה ומשלים אותך במילים שלהם יש את התשובות והדרך. הם מנסים לשכנע אותך שדרכם תמצא את הדרך - ואתה נכשל! אתה מביט בהם ורואה אנשים מאושרים ושמחים, ועם מראה עיניים אינך יכול להתווכח! אתה בטוח שמשהו מאוד לא בסדר איתך. כאן בדיוק, דרך פִרצה זו, דרך תסכול זה, נכנסים למשחק מטפלים למיניהם. אך מזור אַיִן! כדי להבין שהם בדיוק במצבך, כל שעליך לעשות הוא להקשיב היטב להסבריהם על מצבם המאושר, השמח. אם כך תעשה, תבין מיד שמצבם אינו טוב משלך. כמוך, ידיד יקר, הם מחפשים אחר העצמי האבוד. קטע מתוך "אתה - תהיה אשר תהיה" זכויות שמורות - ח אפרים
 

מגי 336

New member
כמה נכון... ../images/Emo140.gif

בנוגע למטפלים כוונתי... בענין העצמי האבוד, אשמח אם תרחיב.. אני קוראת עכשיו את "מבשרי השחר" ובאחד הפרקים מתואר החיבור עם העצמיים הנוספים שלנו, מיזוג של כל העצמיים באשר הם, הבנה, הזכרות... קוראת מרותקת אך ככל שמתקדמת עם הספר כך עולות בי יותר שאלות.
 
מגי יקרה - מטרתו של ספר טוב ../images/Emo42.gif

היא לא לתת לך תשובות, אלא לעורר בך שאלות על מנת שחפשי את השאלות בפנוכו. אגב - אני טוען שאם התשובה לא דוחקת מבפנוכו
השאלה לא תשאל!
 
נ.ב. - להבנתי, אין צורך למזג בין האניים הרבים

המרכיבים את השלם, מספיק לזהות ולהכיר בקיומם. השאר, תתפלאי, נעשה מעצמו!
 

מגי 336

New member
וואלה... שוב כמה נכון ../images/Emo39.gif

כיף לי לקרוא אותך בזמן האחרון
בטוחה שאני לא לבד !
 
כל זמן

שהוא אוחז בקרני המקרר את יכולה להגיד לו כל מה שאת רוצה כי הוא מרוצה ולכן כתיבתו גם ברורה ונוגעת ללב תני לו סיגריה והוא חוזר לסורו מיד ובלי המתן
 
רק תזביר לי תעלומה גדולה ידידי

אתה כותב מתוך המקרר? כי אם אתה שם כל הזמן , אז באופן הגיוני המחשב גם צריך להיות שם. או שיש לי בעיה גדולה בהגיון. ואני מבכש מעוד אל תרד עכשיו על ההגיון שלי כי הוא שלי ואני גאה בו
 

netad169

New member
הצורך להשוות

מאוד התחברתי לחלק הראשון של הדברים. רגעי השלמות הינם באמת משא נפש שרוצים לשוב אליו ולשחזר אותו. לדעתי ניתן לעשות זאת דווקא אם לא משווים לאחרים. אין לי צורך לראות אדם אחר שאינו מאושר בכדי להיות מאושרת בעצמי ולהגיד: או, הנה, מצבי טוב יותר. אבל אני כן מבינה את ההקשר בו הבאת את ההשוואה והוא ההימנעות מתלות במורים רוחניים כאלה ואחרים.
 
נטוש - אין כאן כל כוונה להשוואה...

יש כאן קביעה שלא משנה מה מנסים "למכור" לך, מצבו של "המוכר", גם אם הוא יודע לדקלם את... לא טוב יותר ממצבך. גם הוא מחפש אחר העצמי האבוד
 

netad169

New member
מעניין שזו מחשבה שעברה לי

היום בזמן הטיפול שלי :) הבנתי את הכוונה אבל האם זה אמור לשמח אותי שמצבו לא טוב יותר? האם זה אמור להרגיע אותי? זה בעצם מה שאני שואלת.
 
נטוש - אני לא חושב שזה צריך לשמח אותך...

גם לא להרגיע אותך! הבנה עמוקה שזה המצב, יוצרת תודעה רחבה יותר, המאפשרת בקלות גדולה יותר להפריד בין המוץ לתבן!
 

netad169

New member
אני לא בטוחה

שהידיעה הזאת אמורה לשרת אותי. יצירת הנפרדות הזאת ביני לבינך, ביני לבין האחר מחטיאה לדעתי את המטרה. אני כן חושבת שצריכה להווצר אצל כל אחד ההבנה שהליכה עיוורת אחרי גורו כלשהו, תלות במטפל או מדריך וכו' פוגעת ביכולת האישית להרחיב את התודעה. יכוליות שהגענו כבר לסמנטיקה? :)
 
למעלה