אני לא כל כך אוהבת כתיבה מופשטת.
הרבה פעמיים היא מאוד יפה, אבל לעיתים יש את התחושה שהמשורר ממש התאמץ להיות מקורי, על מנת להסיח את הדעת מעובדת הנושא בנאלי או מסר נבוב. אני לא אומרת שזה דווקא במקרה זה, אך לעיתים כדאי לראות איך אדם או שניים מגיבים, ולעבור על היצירה שוב, להבין האם המסר שלך אכן הועבר או השאיר סימן שאלה אצל האדם השני. אחת המטרות, לדעתי, בכתיבת יצירה היא להשאיר איזשהו חותם על הקורא, לקח לחיים, לא לעורר בו רק רגש או תהייה, אלא באמת משהו שיגרום לו להתרשם ולזכור את היצירה המסויימת הזאת.