החלום ושיברו

bananacream

New member
החלום ושיברו


אז אחרי שהסבתי את תשומת ליבכן


אחרי שבועיים של עייפות מטורפת נמצאה הסיבה... מחלת הנשיקה...

החצי בסכנה ממשית...

אאאאאאאאוף!

האם יש פה בקהל כאלו שחלו והצליחו להמשיך לרוץ?

חיבוקים/ נשיקות/ עידודים /ניחומים

יתקבלו בברכה
 
קודם כל תרגישי טוב

קחי את הזמן להחלים, תתיעצי עם הרופא. עד כמה שאני יודעת זו מחלמה שדורש זמן החלמה.

וללא קשר - לשמחתי יש כיום כל כך הרבה אירועים וחצאים מתוכם אפשר לבחור. הסתכלי בלוח המירוצים וחישבי על מטרה חדשה רחוקה יותר.

לפני שנתיים נרשמים לחצי בת"א שהיה אמור להיות הראשון שלי, בדרך נפצעתי (דקלת בגיד אכילס) ועדין חשבתי שאצליח להגיע, ואז באה תאונת דרכים שטרפה את הכל. אבל עברה שנה ושוב הגיעו אירועי מרתון ת"א והשתתפתי בחצי הראשון שלי. השנה הנוספת הזו רק חיזקה אותי, ואיפשרה לי להגיע מוכנה הרבה הרבה יותר, והיה לי נפלא!

ושוב הרבה בריאות!
 

מור שלז

New member
אאוץ'! תרגישי טוב


כן, זה באמת מבאס. מאוד! מבינה אותך כל כך


גם אני אחרי כל האימונים הקשים לאולטרה של ה-100 ק"מ חליתי (אצלי זו היתה דלקת סימפונות) ונאלצתי לוותר. נאלצתי לקחת צעד לאחור, לתת לגוף להתאושש לגמרי, ורק אז לחזור להתאמן.

ההמלצה שלי היא להרפות... מחלת הנשיקה זה לא צחוק. וכדאי לתת לעצמך את כל הזמן שאת צריכה כדי להתאושש לגמרי. נסיון למתוח את הגבולות ולהתאמן מוקדם מדי - יכול רק להאריך את ההתאוששות, ובמקרה של מחלת הנשיקה - גם יכול להיות מסוכן.

בכל מקרה - מה אומרים הרופאים? באיזה שלב זה?

אני מצרפת לך כתבה די טובה על ספורט ומחלת הנשיקה:
http://www.shvoong.co.il/he-IL/217/1135/
 

bananacream

New member
תודה מור

המליצה להמנע מספורט מגע

הטחול שלי לא מוגדל...

אין צפי מתי זה יחלוף,

לגבי הריצה ...


אמרה שאני יכולה לנסות להתאמן אני פשוט לא אצליח....


והאמת....שהיא צודקת....

אוף... אוף...אוף.....
 

perach22

New member
החלמה מהירה, וסבלנות רבה

תנסי אולי חיזוקים טבעיים...
ממה שאני זוכרת מאחותי כשחלתה היא רק רצתה לישון כל הזמן,
לא צריך לאלץ את הגוף לעשות מה שהוא לא מסוגל...
ככל שתנוחי יותר תחלימי מהר יותר....
הרבה חצאים יחכו לך כשתהיי מוכנה...
 
באסה, תרגישי טוב!

ממה ששמעתי, לוקח לא מעט זמן לצאת מזה.
שחררי את הלחץ, תחלימי, תנוחי ותעשי מה שאת יכולה.
אם החצי לא יצא לפועל- תמיד יהיה עוד אחד.
ציפור קטנה לחשה לי, שבעיר שלי יהיה כנראה חצי מרתון באביב, כך שתמיד יהיה לך תחליף ראוי...
 

tom696

New member
"אם הייתי צריכה לאמץ הגדרה להצלחה היא הייתה

זו: הצלחה משמעה לבחור את הבחירות הכי טובות שאנו יכולים.. ולקבל אותן" (לפרוץ קדימה / שריל סנדברג (סמנכלית התפעול של פייסבוק), עמ' 133).

חייבת להגיד שאני במצבך לא הייתי מתעקשת על החצי הספציפי ונותנת לגוף זמן להחלים, יש חצאים בשפע. לכשעצמי, תפסתי וירוס קיבה שסירב להרפות קרוב לשנה (ועדיין קיים בעצימות נמוכה מאד) ויחד עם דלקת בהמסטרינג זאת הסיבה שויתרתי על מרתון טבריה שהתקיים היום. רציתי לתת לגוף להתאושש ורק עכשיו אחרי חודשיים של אימונים מעטים ואיטיים אני מרגישה שאני יכולה להתחיל מחדש לאסוף את עצמי. אני מרגישה שהסטרס לגוף ולנפש של הריצה וההחלמה ביחד לא שווים לי את זה.

מבאס להיות חולים, מבאס להפסיד את החצי אבל חצאים יהיו עוד הרבה והעיקר הבריאות. תרגישי טוב.

נ.ב אם מישהי מעוניינת לשאול את הספר של סנדברג ניתן בתנאי שיחזור בחודש הקרוב.
 

bananacream

New member
מבחינה הגיונית את צודקת

אבל זה לא הופך את זה לקל יותר...

כפי שאמרתי ...גם את אתאמץ כנראה שלא אצליח

אפילו חמש לא הצלחתי לרוץ השבוע...וזה לפני שידעתי
 

tom696

New member
זה לא בא מיד..

לפעמים (שלא לומר לרוב) יש פער בין התובנות לרגשות שלנו. זה לא נורא זה דרך שצריך לצעוד (או לרוץ) בה.

זה לוקח זמן אבל בסוף האיסמון יורד והרבה יותר קל להרגיש שלמים עם ההחלטה. במיוחד אחרי שהחצי שכן תרוצי יהיה מצוין :)
 

סינטה1

New member
קודם כל רפואה שלמה!

אני יודעת שזה מבאס... נורא...
ועבדת קשה לקראת החצי.

מצד שני, הריצה הפכה אצלך לדרך חיים, ולא שווה להרוג את עצמך, ולא לייסר את עצמך עבור חצי אחד.
תורידי פרופיל, תחלימי, ותחזרי להתאמן למטרה אחרת. יש כאלה בלי סוף...
עוד תעברי המון מטרות... והתמודדות עם קשיים לא מתוכננים זה אחד האתגרים הגדולים...

שולחת לך חיבוק ענק.
 

Springy

New member
שולחת לך כוחות להחלמה!

לא פשוט, אחרי שעבדת כל כך קשה להיכנס לתלם של אימונים, להיות פתאום מחוץ לשליטה.
אני יודעת היטב איך זה מרגיש, לרצות ולקוות ולהידרש לוותר.

כמו שכבר כתבו לך, יש כל כך הרבה מטרות נפלאות. אני חושבת שכדאי לשחרר, להימנע עד כמה שניתן מללכת ראש בראש עם המצב, שלא חלילה תאריכי את משך ההתמודדות איתו.
כרגע המטרה שלך צריכה להיות להחלים. כשזה יקרה, הריצה תחכה לך בסבלנות ותקפוץ עליך בחיבוקים. לחזור זה אף פעם לא כמו להתחיל לבנות את זה מאפס. עשית דרך נפלאה ותמשיכי לא רחוק מהמקום בו עצרת.

שולחת לך חיבוקים, חיזוקים וכוחות, ותמשיכי לעדכן אותנו!
 
למעלה