ביחד ננצח1
New member
החלומות, המחשבות, הדאגות...קצת שופכת לכן...
אז הנה, התחלתי שבוע 28
פעם בשבוע בדיקה כלשהי. אומרת לעצמי, אם חלילה משהו יסתברך ושוב נגיע לניתוח חירום, החל משבוע 28 כבר לא נחשב לפגות קיצונית. בהנחה שנתוני הפתיחה מבחינת תנאים ברחם וגודלו הכל נראים תקינים, סיכייו לשרוד גדולים יותר.
מנסה לא לחשוב על העבר, אך כל פעם זה בא בחלומות בלילה ומחשבות פתאומיות שלא ניתנות לשליטה.
מפחדת מהכל... מהפגות... מזה שלא יצליח גם הפעם... מזה שלא יהיה בריא... אוף...
והוא מתוק אמתי, שלייה אחורית, שום דבר לא מפריד בינינו. מרגישה אותו בכל דקה כמעט, בועט חזק כדי שלא אדאג, ממש מתחשב חמודי. מקווה שכך יימשך עוד כ10 שבועות וסוף סוף נכיר אחד את השני.
בנתים לא מתכננת קניות הקשורות ללידה, לא מארגנת לו מקום... אבל כן קצת מתחילה לחשוב על המקום בשבילו וארגון מחדש של הבית לכבודו.
תודה למי שקראה והקשיבה
אז הנה, התחלתי שבוע 28
פעם בשבוע בדיקה כלשהי. אומרת לעצמי, אם חלילה משהו יסתברך ושוב נגיע לניתוח חירום, החל משבוע 28 כבר לא נחשב לפגות קיצונית. בהנחה שנתוני הפתיחה מבחינת תנאים ברחם וגודלו הכל נראים תקינים, סיכייו לשרוד גדולים יותר.
מנסה לא לחשוב על העבר, אך כל פעם זה בא בחלומות בלילה ומחשבות פתאומיות שלא ניתנות לשליטה.
מפחדת מהכל... מהפגות... מזה שלא יצליח גם הפעם... מזה שלא יהיה בריא... אוף...
והוא מתוק אמתי, שלייה אחורית, שום דבר לא מפריד בינינו. מרגישה אותו בכל דקה כמעט, בועט חזק כדי שלא אדאג, ממש מתחשב חמודי. מקווה שכך יימשך עוד כ10 שבועות וסוף סוף נכיר אחד את השני.
בנתים לא מתכננת קניות הקשורות ללידה, לא מארגנת לו מקום... אבל כן קצת מתחילה לחשוב על המקום בשבילו וארגון מחדש של הבית לכבודו.
תודה למי שקראה והקשיבה