החלטה אמיצה

[מוריה223]

אולי

אולי עכשיו לא חסר לך, מעניין מתי הבדידות והחוסר המשכיות שלך תחלחל פנימה, לצערי כשתלכי לעולמך לא יהיה מי שיבכה את מותך וגם את תהיי נטל על החברה איפה שאת חיה, במקום שההמשכיות שלך תהיה שם איתך ובשבילך , אני עובדת עם מבוגרים ורואה דברים שלא משאירים עין יבשה אין ילדים בדידות איומה וכיוצא בזה, אושר זה בחירה, אני מאושרת בכל מצב נתון ולכן חושבת שאתן להמשכיות שלי את מה שיש בי, אושר , הבאת ילדים לעולם נותנת משמעות לחיים שאין לה הסבר, לכל המשתמע מכך,
אני מברכת אותך על החלטתך ,
אך החלטתי שונה משלך ואני לא עושה זאת מלחץ, הרי אני לא חיה בארץ �� .....

 

[fialka3]

מעיינן אותי דבר אחד

למה לי נגיד לא מופיע בראש ראיון לבאו לפורום childfree ולהתחיל לשכנע אותם כן להביא ילדים? אישה החליטה שהיא כן רוצה ילדים, בשביל מה לבוא עם אג'נדה כזאת?

 

[מוריה223]

למזלך ילדיך נהדרים...

אחזיר לך שאלה...
למה את בחרת להביא לדים לעולם?
את מצרה על על ילדיך?
נשמע כאילו נגעתי בנקודות שעושות לך לא נעים
אולי נתנו אגוזים למי שאין שיניים?
הדבר היחיד שיש לי לומר לך זה שחייך יהיו מאושרים, בין אם את מאושרת אם החלטתך, ובין אם לא,
לא חשבתי לקבל כזו פנייה ממשהי שיש לה ילדים להפך חשבתי שההיא שאין לה ילדים תפנה אותי לקבוצה הזו בפייסבוק כי היא שמחה על ההחלטה, מקרה הפוך כמוך לא חשבתי, אז תחשבי למה את הבאת את ילדיך ותזכרי, אין פתק החזרה. ��
בהצלחה ויום נפלא

 

[katanchikit]

מה זה המשפט הזה

"כמה אנשים באמת מאושרים מהילדים שלהם?"
אם זו הנחת המוצא שלך, שאת אמורה להיות מאושרת מהילדים שלך, אז בוודאי שתנחלי אכזבה.
ילדים לא אמורים לעשות אותנו מאושרים. ילדים אמורים להיות מי שהם.
אני רואה את ההורות כדבר מדהים, אבל אני לא מצפה ממנה להעניק לי אושר. ויחד עם זאת, בזכותה יש לי הרבה יותר ימים מאושרים משהיו לי כשלא הייתי אמא. וככה זה עם כל קשר חיובי שמוסיף לנו אהבה לחיים. ככה זה עם זוגיות, עם קשרים במשפחה המורחבת, וכן - גם עם ילדינו. השאלה, אם את משכילה לבנות קשר חיובי עם ילדייך... וזו החוכמה.

 

[katanchikit]

ואולי לה חשוב

ההמשכיות. לך אולי לא, לה כן. מה הבעיה עם זה? מה נשמע לך כל כך נורא באדם שרוצה שיהיה לו המשכיות?
מישהו שיבכה על מותה? לא מוזר בכלל. זה חלק מקשר אוהב, וכשאני התאבלתי על אנשים שאהבתי לא הצטערתי לרגע על כך שהם היו בחיי. העצב היה מהול בשמחה ובהוקרה.
זה מביא אותי לחשוב למה העצב - או בכלל קשיים - נחשבים למשהו שלילי בתרבותנו, לא בכל התרבויות זה כך.
אישית אני חושבת שעצב הוא רגש בריא, ומוות הוא חלק מהחיים, וגם חשוב לפגוש בו. כל אחד מאיתנו זמני בעולם הזה, וזה דווקא היופי בהמשכיות שיש בהבאת ילדים. הם ממשיכים לא רק את הד.נ.א, אלא את דרכך בעולם. את דרך החינוך שלך, את הערכים שנתת להם, את החוויות המשותפות איתך שהם יעבירו הלאה לילדיהם וכן הלאה..
נטל על הילדים שהיא אוהבת? לטפל בהורה מזדקן זה לא נטל, וחבל שרבים בחברה רואים זאת כך. לעולם לא אראה זאת כנטל. זה קשה, זה לא קל, אבל אדם אהוב הוא אף פעם לא נטל. או כמו שאומר השיר: "He ain't heavy, he's my brother..."
בקיצור אפשר לחיות את החיים בהתנזרות מכל מיני דברים שקשים לנו, ואפשר לחיות אותם עד הסוף ולהסתכן בקושי כדי לחוות איזה רגש חזק ומעצים. יש מי שימצא את העוצמה הזו בחיים ללא הבאת ילדים, כי הוא מוצא עוצמה בדברים אחרים. אבל יש מי שמוצא את העוצמה הזו בהבאת ילדים. לא ברור לי למה את בוחרת להטיף לאדם שבחר להביא ילדים לעולם רק כי את חושבת אחרת (מה גם שאת עצמך הבאת ילדים לעולם, ובעצמך אומרת שהם מדהימים).

 

[מוריה223]

החלטה אמיצה

חיה בחול גרושה ללא ילדים כבר בת 36.7 חשבתי שאחווה אמהות במסגרת הזוגיות חייתי באשליה שהתפוצצה לי בפנים ובסוף החלטתי שמתחילה לבד ,
עברתי כבר 3 הזרעות שלא הניבו כלום יש לי עוד הזרעה אחת ואז מתחילה ivf מישהי יכולה לומר לי קצת כמה פעמים לקח לה באמצעות ivf להיקלט להריון אני יודעת שזה אינבדואלי אבל רק רוצה לקבל קצת תמונה שתכין אותי נפשית כי אני די לבד כאן המשפחה גרה בארץ וכרגע אני לא יכולה לטוס לארץ לאור זה שהתחלתי טיפולים,

 

[אמא של צוצה ופפקי]

שאלת וענית

מאוד אינדיבידואלי ותלוי בכל כך הרבה משתנים,מדדים.
לי לקח עשור ומעל 20 טיפולים/סבבים.
לך יכול לקחת סבב אחד.
יכולה רק להציע לך לשמור תמיד על אופטימיות ומצב רוח טוב.
הנסיעה ברכבת ההרים הזו יכולה להיות חד פעמית,דו פעמית ואף יותר אבל....תמיד יש תחנה אחרונה.
בהצלחה !

 

[מוריה223]

אם אפשר לשאול

מעל עשור מעל 20 טיפולים מה היו הסיבות עברת הרבה שאיבות?
אני מנוסה חלקית ולא יודעת כמה כוח יש לי במיוחד שאני נמצאת בארץ אחרת ולבד

 

[אמא של צוצה ופפקי]

תשובתי....

היו סיבות מיני סיבות, בדרך הריתי כמה פעמים ועברתי לידה שקטה והפלות.
בדקו לכל הכיוונים....קרישיות, שחלות, רזרבה שחלתית ו....כבר הספקתי לשכוח
כשהריתי את ילדיי ממש מתחילת ההריון קיבלתי זריקות על מנת לשמור עליו ויצאתי די מהר לשמירה גם בגלל גיל, גם תאומים וגם הרקע המילדותי.
צריך סבלנות, אמונה, לפעמים תעצומות נפש, צריך שמישהו ליד יהיה קשוב ותומך, צריך אופטימיות והכי הרבה- לרצות להיות אמא.
הדרך שלי היא שלי,שלה היא שלה, שלך תהייה שלך וחוץ מלהתכונן טכנית אין ממש נבואה או שאפשר להתבסס על סיפורי נשים אחרות.
מאחלת לך שהדרך תהייה קצרה, נוחה ונינוחה ובסופה תצאי בידים מלאות.
שבוע נפלא.

 

[מוריה223]

תודה

מעודד ביותר האמת שזה מה שדוחף אותי להמשיך הידיעה שאהיה אמא ויהי מה ��

 

[fialka3]

אני

אני נכנסתי להריון בהזרעה רביעית ושניה עם הורמונים. לפי סטטיסטיקה, מספר הזרעות נדרש כדי להשיג הריון מתרומת זרע בממוצע הוא 6, אז לא בטוחה שאת צריכה למהר לעבור לIVF, במיוחד בגילך צעיר יחסית אם אין איזה בעיה ספיציפית שמקשה על התהליך. את עושה הזרעות על בסיס טבעי או עם הורמונים?

 

[מוריה223]

אין בעיה

אין לי שום בעיה הרזרוה השחלתית שלי טובה מאד אבל מאחר ועברתי טיפולים עם האקס שהיו לו בעיות כאלו ואחרות הרופא החליט לקצר את הטיפולים ל4 הזרעות ההזרעות שלי הן ללא תרופות,
האמת שאני שמחה שזה 4 טיפולים ולא יותר

 

[katanchikit]

אי אפשר לדעת

אצלי הלך בIVF שני

וציפיתי לדרך הרבה הרבה יותר ארוכה...
יכול לקחת הרבה מאוד ניסיונות, יכול לקרות מהר. יש כאלו שמצליחות אפילו בראשון. אין לזה חוקים.
מה שכן, לIVF יש סיכוי הרבה יותר גבוה להצליח מאשר להזרעה. אז שיהיה בהצלחה!!! ואל תוותרי! בהחלט החלטה אמיצה!

 

[מוריה223]

תודה

��

 

[a morph]

כמו שאמרת, זה אינדיבידואלי

אני עשיתי 7 הזרעות (חלקן ללא הורמומנים, חלקן עם) שלא יצא מהן כלום, ב-IVF עברתי סבב שאיבה אחד שהניב הרבה עוברים מוקפאים, בהחזרה הרביעית נקלט הריון עם בני.