החלטה גורלית- מה הייתן עושות?

החלטה גורלית- מה הייתן עושות?

אני מאושפזת כבר שבוע במחלקת נשים. מחר מתחילה שבוע 35.
עקב בעיות הסוכר שלי (סוכר נמוך ברקע עם סכרת הריונית מאוזנת עקב ההריון) והלידה השקטה שחווינו בחודש תשיעי לפני פחות משנה עם העובר הקודם.
הרופא המומחה רוצה להזריק סטרואידים יומיים לפני התחלה של זירוז ולזרז כבר שבוע הבא. אני במוניטור 3 פעמים ביום ופעמיים בשבוע אולטסאונד, כל הזמן שמה לב לתנועות.
לא יודעת אם אני רוצה לזרז כבר עוד שבוע או לנסות ולחכות כי הכול נראה תקין. החלטה ממש ענקית מבחינתי.
מפחדת לאבד את ההריון שוב, מפחדת להוציא אותו ישר לפגיה, לא ככה רציתי את זה... מאושרת שאנחנו כבר בסוף.
בעיקר הורמונלית, לחוצה ומבולבלת.
 

שירהד1

Member
מנהל
ואו, באמת התלבטות...

שבוע 37- כבר לא נחשב פג.
שבוע 36- פג בשבוע. לא מושלם, אבל כנראה לא סתם המליצו לך. בעניינים הללו- מי אני שאתווכח עם רופא מומחה שמלווה אותך?
אם רופא ממליץ ליילד לפני שבוע 37, כנראה שיש סיבה רפואית לכך.
את יכולה לסביר למה את צריכה סטרואידים יומיים לפני תחילת הזירוז?
ובכלל- פרטי מה הרופא הסביר- מהן הסיבות הרפואיות שבגינן הוא מעוניין לילד כבר בשבוע 36? אולי אם תביני יותר את הנסיבות הרפואיות- יהיה לך קל יותר להחליט.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 

רונית 294

New member
נמנעת מלתת עצות במצבים כאלה

אני הייתי הולכת עם המלצת הרופאים.
 
גם אני.

בעניינים רפואיים אני מקשיבה לרופאים. מה המשקל עכשיו? כי יש עוברים (יחסית) גדולים גם בתחילת תשיעי. הוא דיבר על אפשרות של פגיה? מה לגבי בשלות הריאות? למיטב ידיעתי בתחילת התשיעי העובר סיים לפתח את כל מערכות הגוף ונותר לו רק לגדול עוד. ברור שעדיף להשלים הריון מלא, אבל אני מניחה שהרופא יודע את יתרונות הרחם ובכל זאת ממליץ על זירוז. בשורה התחתונה - הכי חשוב להגיע לקו הסיום בידיים מלאות - גם אם לא בדיוק בדרך המתוכננת.
 
מבחינתי זו לא התלבטות

אם הייתי מגיעה לשלבים הסופיים,הייתי רוצה ללדת כמה שיותר מהר,כדי לא לחוות שוב אובדן.גם אם זה כרוך בקיסרי,או זירוז או לא משנה מה.
אבל זאת אני.
בהצלחה בכל מה שתבחרי.
 
אכן החלטה מורכבת

תשמעי, עם המשא הכבד שאת סוחבת - בהחלט יכולה לדמיין את הלחץ והבלבול.
לא מנסיוני שלי, אבל ממה ששמעתי וקראתי, ובכלל מתוך שאני סומכת באופן כללי על שיקול הדעת של הרופאים שמכירים את מכלול השיקולים (רפואיים שלך ושל העובר ולא פחות - רגשיים) - לא הייתי שוללת על הסף זירוז בשבוע מתקדם.
אין אלא לאחל לך שתלדי בשלום, בבריאות ומעל לכל בידיים מלאות.
 

shira3121

New member
לא הייתי מעזה לעשות אחרת ממה שהרופאים ממליצים

להבדיל ממך אני הייתי עם עובר במצג עכוז עם חשד לרעלת וסכרת הריון ועם צירים וכשהייתי מאושפזת בהריון בסיכון בחשד לרעלת שאלתי למה לא לנתח כבר וזהו, הייתי בשבוע 36 פלוס חמש והרופא אמר שאם זה לא מצב חירום הם לא מוציאים לפני 37. בסוף ירדו לי המים באותו היום אבל לא זו הפואנטה אלא שאם ממליצים להקדים ללפני שבוע 37 יש סיבות טובות לכך
 
מעדכנת ועונה לכולן- תודה על האכפתיות

ככל הנראה לרגע זה, באמת נזרז מוקדם, פשוט יותר לקראת ה37... גם הרופא הסכים עם זה. בין לבין כמובן עם היד על הדופק, תרתי משמע.
יש פחד נורא גדול כי באמת לרוב לא מזרזים לפני 37-38, אז מצד אחד יש סיבה שלא עושים את זה ומצד שני אם הרופא רוצה לזרז מוקדם כנראה שזה אכן סכנה רצינית להשאיר אותו בפנים.
ההתלבטות נובעת מזה שהכול לכאורה תקין ונראה שהעובר מרגיש מצוין לפי הבדיקות. אז זה טיפה מרגיש שהכול בגלל הפחד ממה שקרה בהריון קודם לווא דווקא בגלל ההריון הזה, וזה מרגיש כאילו אולי זאת לא טובת העובר.
אבל הסיכון בלהוציא מוקדם לפי מה שהבנו מהרופאים הרבה יותר קטן מהסיכון לא להוציא... ככה שזה שווה את זה. החלטנו להתייעץ קודם עם רופא ילדים להבין מה זה אומר על מצב הילוד אם מוציאים לפני 37, להבין יותר טוב את הסיטואציה ולהיות מוכנים לזה.
תודה בנות על התגובות, האכפתיות והדאגה. אמשיך לעדכן בהמשך.
הרבה הצלחה לכולן, שנשמע פה בפורום הרבה בשורות משמחות. מגיע לכל אחת ואחת כאן
 
למעלה