(יונית....)
New member
החלטה גורלית שלנו
כפי שהחלטתם להנשא, כך החלטתם להפרד, התקשרה אליך, ושאלה אם אתה יכול לקנות לה בדרכך לביקור אצל ילדיכם הנמצאים במשמורת חבילה דפים להדפסה, ואתה כמובן הסכמת וכלל לא ידעת שעל דפים אלו היא מתעדת את מה שנוגע גם בעברך, אילו היית יודע סביר להניח שמפאת כבודך היית מבקש שתדלג על מספר עמודים, שאותם לא תאהב לקרוא אי פעם, אבל זה בסדר, אל דאגה, היא שכחה הכל, היא סולחת, לא שומרת טינה, הכוח שלך היה בכך שהסכמת לסיים את הכל ובכבוד לפני שאי אפשר יהיה לשכוח את הכל. זו הפעם הראשונה בנישואין שלכם בה ישנה ``בעיה משותפת`` שעל כל אחד לפתור אותה לבד. וכל זאת עד אשר יהיה לכם את הגט המשותף. היא סולחת על הבגידה, כי החלטת להתגרש, ולא להמשיך להכתים את שמה ולפגוע בה מאחורי גבה. ובכך הגדלת לעשות. היא ידעה שגם לה חלק באשמה, שכאשר פרצה המחלה, בה אף אחד לא ראה את קיומו של השני, במקום לטפל ולבדוק מה לא בסדר, המשכתם שניכם לזהם את הפצע, האחד בוגד, והשני מקבל את זה ברוב חולשתו ותמימותו. אבל, למרות כל השאלות שיש לה בליבה, היא שותקת וממשיכה הלאה, אין סיבה שתענה לה על השאלות שכבר אז נמנעת מלענות. הנה היא מצאה אהבה, אהבה חדשה ומטריפה אך אינה יכולה להתחילה וללכת לקראת ללא חיטוי מהשורש, הרי אתה השחקן המשנה בסרט ובלי ההתחלה לא תוכל לעשות סוף ובלי טיפול מהשורש כאילו הוציאה את סיפורה עם ספר ללא כריכה ואם תתחיל את הטיפול מהסוף הצינתור לא יעבור בשלום. אך הפעם תנסה להעזר במומחה שיבדוק טוב טוב היכן אפשר לשפר או לתקן, הפעם היא הולכת על זה סופי כבר אמרה לעצמה לא פעם בחייה ``על החיים ועל המוות``. טוב, היא לא יכולה להחכות יותר, כי ככל שההחלטה תיפול מאוחר יותר כך יתפשט הזיהום ואתה הרי לא איתה לאחוז בידה כפי שעשית אז כשאהבת אותה. למרות המאבק המשותף כל אחד מכם יצתרך במקרה הזה להלחם לבד. גם לך מאחלת אני הצלחה בכל מאודך בתוך ליבי, גם אם לא אמרתי לך זאת בקול, יודע אתה שגירושין טובים הם לטובת ילדיך בפרט ולטובת החברה בכלל, כלומר זו הפעם היחידה בנישואין בה ישנה בעיה משותפת לשניכם שעל כל אחד יהיה להתמודד איתה בנפרד. שלכם החברה המשותפת יוניתתתתתתת
כפי שהחלטתם להנשא, כך החלטתם להפרד, התקשרה אליך, ושאלה אם אתה יכול לקנות לה בדרכך לביקור אצל ילדיכם הנמצאים במשמורת חבילה דפים להדפסה, ואתה כמובן הסכמת וכלל לא ידעת שעל דפים אלו היא מתעדת את מה שנוגע גם בעברך, אילו היית יודע סביר להניח שמפאת כבודך היית מבקש שתדלג על מספר עמודים, שאותם לא תאהב לקרוא אי פעם, אבל זה בסדר, אל דאגה, היא שכחה הכל, היא סולחת, לא שומרת טינה, הכוח שלך היה בכך שהסכמת לסיים את הכל ובכבוד לפני שאי אפשר יהיה לשכוח את הכל. זו הפעם הראשונה בנישואין שלכם בה ישנה ``בעיה משותפת`` שעל כל אחד לפתור אותה לבד. וכל זאת עד אשר יהיה לכם את הגט המשותף. היא סולחת על הבגידה, כי החלטת להתגרש, ולא להמשיך להכתים את שמה ולפגוע בה מאחורי גבה. ובכך הגדלת לעשות. היא ידעה שגם לה חלק באשמה, שכאשר פרצה המחלה, בה אף אחד לא ראה את קיומו של השני, במקום לטפל ולבדוק מה לא בסדר, המשכתם שניכם לזהם את הפצע, האחד בוגד, והשני מקבל את זה ברוב חולשתו ותמימותו. אבל, למרות כל השאלות שיש לה בליבה, היא שותקת וממשיכה הלאה, אין סיבה שתענה לה על השאלות שכבר אז נמנעת מלענות. הנה היא מצאה אהבה, אהבה חדשה ומטריפה אך אינה יכולה להתחילה וללכת לקראת ללא חיטוי מהשורש, הרי אתה השחקן המשנה בסרט ובלי ההתחלה לא תוכל לעשות סוף ובלי טיפול מהשורש כאילו הוציאה את סיפורה עם ספר ללא כריכה ואם תתחיל את הטיפול מהסוף הצינתור לא יעבור בשלום. אך הפעם תנסה להעזר במומחה שיבדוק טוב טוב היכן אפשר לשפר או לתקן, הפעם היא הולכת על זה סופי כבר אמרה לעצמה לא פעם בחייה ``על החיים ועל המוות``. טוב, היא לא יכולה להחכות יותר, כי ככל שההחלטה תיפול מאוחר יותר כך יתפשט הזיהום ואתה הרי לא איתה לאחוז בידה כפי שעשית אז כשאהבת אותה. למרות המאבק המשותף כל אחד מכם יצתרך במקרה הזה להלחם לבד. גם לך מאחלת אני הצלחה בכל מאודך בתוך ליבי, גם אם לא אמרתי לך זאת בקול, יודע אתה שגירושין טובים הם לטובת ילדיך בפרט ולטובת החברה בכלל, כלומר זו הפעם היחידה בנישואין בה ישנה בעיה משותפת לשניכם שעל כל אחד יהיה להתמודד איתה בנפרד. שלכם החברה המשותפת יוניתתתתתתת