lilosh1234
New member
החלטה..
שלום לכולם... אז ככה...אשתף אתכם היום בדילמה שלי כבר הרבה זמן ואשמח אם תייעצו לי בעניין..למרות שאני יודעת שאי אפשר כ"כ לייעץ בעניין זה. אני בחורה בת 21.5 שעוסקת כרגע בדברים הסטנדרטיים של החיים-עבודה,לימודים וכדומה. לפני כשנה וחצי בערך סיימתי קשר ארוך שנגמר עקב בגידות ושקרים,קשר שהשאיר אחריו כאב גדול מאוד ודיכאון של מעל שנה. לאחר הפרידה הסופית נסעתי לחו"ל לנקות את הראש,לפני שנה וקצת טיול שהיה מלווה בהרבה צעירים. שמה בין כל שאר האנשים שהכרתי הכרתי בחור שגדול ממני בעשר שנים בערך ועל ההתחלה ידענו שזה רק קשר ידידותי שהרי הוא חיפש חברה שתהיה באיזור גילו וגם אני לא התלהבתי ממנו כאפשרות שיהיה בנינו משהו(הוא נראה לי "חנון" מידי במראה שלו..)אך גם אחרי הטיול נשארנו ידידים שיוצאים לבלות עם עוד אנשים מהטיול ובכלל ולעולם לא דיברנו על היחסים בנינו שכן גם ככה היו רק ידידות. ככה היינו ידידים במשך השנה ו.. האחרונות ותמיד התייעצנו אחד עם השני לגבי דייטים שהיו לכל אחד מאיתנו,והבענו דעה כעזרה אחד לשני. לפני כמה חודשים...התחיל להיות בנינו מתח שכזה ואז פיתאום הגענו למצב שהוא נישק אותי ושיתפתי פעולה אך לא מעבר לזה. סיטואציה זו השאירה אותנו מבולבלים כבר לגבי היחסים בנינו וכמה פגישות אח"כ המשכנו להתנשק ובפעמים מאוד בודדות זה אפילו גלש מעבר לזה אך בשום אופן לא סקס. הוא מבחינתו החליט שהוא רוצה שנהיה חברים ולא ידידים מעכשיו והילך, אך הבעיה היתה איתי..אני לא ממש סגורה על עצמי שכן אני לא הכי אוהבת את המראה שלו(יש לו מראה של חנון וקצת מפריע לי מה יגידו "בחוץ",דבר שאולי קצת מפריע לי...למרות שאני יודעת שיהיו אנשים שיגידו לי פה:"זה לא צריך להפריע לך מה יגידו...").נוסף לזה אני לא רוצה שזה יהרוס בינינו את הידידות אם זה לא יצליח(עוד דבר שמפריע לי..). לא אמרתי לו למה,אך אמרתי לו שאני רוצה לקחת את הדברים לאט, הבעיה שעברו כבר כמה חודשים טובים ואנו כרגע יוצאים כמו זוג(נפגשים כל סופ"ש) כי אני לא רוצה לגמרי לפסול את האפשרות הזו(אולי זה כן יכול להצליח..). לא סיפרתי לאף אחד שאנו יוצאים למרות ששמים לב אך אני לא מדברת על זה(כי אני לא הכי סגורה על זה ולכן אני מפחדת לספר..) אני בדילמה ולא ממש יודעת איך לנהוג ומבחינתו אנחנו כבר חברים ולא ידידים. האם להמשיך כך? או כבר להחליט סופית ללכת על זה או לא? הרי מצב כזה לא יוכל להמשך עוד לאורך זמן שכן כבר עבר לא מעט זמן.. מה כדאי לעשות? אשמח אם תביעו את דעתכם על המצב..ואולי קצת תעזרו לי.. תודה, טלי.
שלום לכולם... אז ככה...אשתף אתכם היום בדילמה שלי כבר הרבה זמן ואשמח אם תייעצו לי בעניין..למרות שאני יודעת שאי אפשר כ"כ לייעץ בעניין זה. אני בחורה בת 21.5 שעוסקת כרגע בדברים הסטנדרטיים של החיים-עבודה,לימודים וכדומה. לפני כשנה וחצי בערך סיימתי קשר ארוך שנגמר עקב בגידות ושקרים,קשר שהשאיר אחריו כאב גדול מאוד ודיכאון של מעל שנה. לאחר הפרידה הסופית נסעתי לחו"ל לנקות את הראש,לפני שנה וקצת טיול שהיה מלווה בהרבה צעירים. שמה בין כל שאר האנשים שהכרתי הכרתי בחור שגדול ממני בעשר שנים בערך ועל ההתחלה ידענו שזה רק קשר ידידותי שהרי הוא חיפש חברה שתהיה באיזור גילו וגם אני לא התלהבתי ממנו כאפשרות שיהיה בנינו משהו(הוא נראה לי "חנון" מידי במראה שלו..)אך גם אחרי הטיול נשארנו ידידים שיוצאים לבלות עם עוד אנשים מהטיול ובכלל ולעולם לא דיברנו על היחסים בנינו שכן גם ככה היו רק ידידות. ככה היינו ידידים במשך השנה ו.. האחרונות ותמיד התייעצנו אחד עם השני לגבי דייטים שהיו לכל אחד מאיתנו,והבענו דעה כעזרה אחד לשני. לפני כמה חודשים...התחיל להיות בנינו מתח שכזה ואז פיתאום הגענו למצב שהוא נישק אותי ושיתפתי פעולה אך לא מעבר לזה. סיטואציה זו השאירה אותנו מבולבלים כבר לגבי היחסים בנינו וכמה פגישות אח"כ המשכנו להתנשק ובפעמים מאוד בודדות זה אפילו גלש מעבר לזה אך בשום אופן לא סקס. הוא מבחינתו החליט שהוא רוצה שנהיה חברים ולא ידידים מעכשיו והילך, אך הבעיה היתה איתי..אני לא ממש סגורה על עצמי שכן אני לא הכי אוהבת את המראה שלו(יש לו מראה של חנון וקצת מפריע לי מה יגידו "בחוץ",דבר שאולי קצת מפריע לי...למרות שאני יודעת שיהיו אנשים שיגידו לי פה:"זה לא צריך להפריע לך מה יגידו...").נוסף לזה אני לא רוצה שזה יהרוס בינינו את הידידות אם זה לא יצליח(עוד דבר שמפריע לי..). לא אמרתי לו למה,אך אמרתי לו שאני רוצה לקחת את הדברים לאט, הבעיה שעברו כבר כמה חודשים טובים ואנו כרגע יוצאים כמו זוג(נפגשים כל סופ"ש) כי אני לא רוצה לגמרי לפסול את האפשרות הזו(אולי זה כן יכול להצליח..). לא סיפרתי לאף אחד שאנו יוצאים למרות ששמים לב אך אני לא מדברת על זה(כי אני לא הכי סגורה על זה ולכן אני מפחדת לספר..) אני בדילמה ולא ממש יודעת איך לנהוג ומבחינתו אנחנו כבר חברים ולא ידידים. האם להמשיך כך? או כבר להחליט סופית ללכת על זה או לא? הרי מצב כזה לא יוכל להמשך עוד לאורך זמן שכן כבר עבר לא מעט זמן.. מה כדאי לעשות? אשמח אם תביעו את דעתכם על המצב..ואולי קצת תעזרו לי.. תודה, טלי.
