החלטות של תיכון../images/Emo4.gif../images/Emo103.gif
אני בכיתה ט' עכשיו... צריך להירשם לתיכון השנה, ואין לי מושג מה אני עושה עם זה. אני מתלבטת בין שני בתי ספר, הנוכחי שלי ובי"ס ליאובק למי שמכיר, שהוא התיכון הכי טוב בחיפה. מצד אחד, החברה הכי טובה שלי (ואני מתכוונת הכי הכי טובה שלי) הולכת לליאובק. עוד חברה אולי הולכת לליאובק אבל היא פחות חשובה לי וגם יכול להיות שהיא בכלל הולכת לבצפר אחר. שאר החברות רובן נשארות בבי"ס שלנו עכשיו, שהוא תיכון ממוצע, רגיל. ליאובק נורא רחוק (2 אוטובוסים כל בוקר
), ואני לא אוהבת התחלות חדשות, אני לא רוצה להתחיל להתרגל לבצפר חדש, אנשים חדשים (אמנם תהיה לי החברה הכי טובה שלי, אבל זה פשוט לא מספיק). כל הזמן חשבתי שיש לי עוד המון זמן לחשוב על התיכון אבל פתאום זה מתקרב וכולם כבר מדברים על זה. וזה נורא מלחיץ אותי. תראו, רק התחלתי לכתוב את ההודעה ואני כבר עם דמעות. אני כבר לא יודעת מה לעשות ואני לא אוהבת את הלחץ. אני לא אוהבת את הבצפר שלי עכשיו, מכל מיני סיבות ואחת משמעותית שאני לא יכולה לספר עליה. אבל הוא נורא קרוב אליי, ואני לא רוצה לאבד את החברות שלי ולהתחיל מחדש. גם האחים שלי למדו בבצפר הזה ואני גם מכירה אותו כבר. ומהצד השני - ליאובק. הבצפר הכי טוב שאפשר לבקש, הכי טוב בחיפה וכמעט הכי טוב בארץ. אבל חדש, רחוק, אין לי כוח לזה. ויש אותה. שמצד אחד אני לא רוצה לראות יותר, ומצד שני רוצה כל הזמן. עזבו, זו כבר התלבטות מסובכת יותר
אני משתגעת. כמעט כולם כבר החליטו בבירור לאן הם הולכים, וכששואלים אותי אני אומרת שאני עדיין מתלבטת אם להישאר או לעבור לליאובק. הם לוקחים את זה נורא בקלילות ורק אני עם החששות והפחדים וההתלבטויות. מה דפוק בי? למה אני לא יכולה להתנתק ממנה ולמה אני לא יודעת להתחיל מחדש? אני מפחדת. אני לא יודעת מה לעשות.
אני בכיתה ט' עכשיו... צריך להירשם לתיכון השנה, ואין לי מושג מה אני עושה עם זה. אני מתלבטת בין שני בתי ספר, הנוכחי שלי ובי"ס ליאובק למי שמכיר, שהוא התיכון הכי טוב בחיפה. מצד אחד, החברה הכי טובה שלי (ואני מתכוונת הכי הכי טובה שלי) הולכת לליאובק. עוד חברה אולי הולכת לליאובק אבל היא פחות חשובה לי וגם יכול להיות שהיא בכלל הולכת לבצפר אחר. שאר החברות רובן נשארות בבי"ס שלנו עכשיו, שהוא תיכון ממוצע, רגיל. ליאובק נורא רחוק (2 אוטובוסים כל בוקר