החלטתי לכתוב בסוף את הלבטים שלי
אתמול חשבתי לכתוב את זה, ואז היום חשבתי אולי לא לכתוב, ואז החלטתי לכתוב.
התלבטתי ככה לפעמים, אבל בסוף ה'פסיקה' הייתה שאכן, אני ג'נדרקוויר.
והשאלה שלי בעצם, שיכולתי לשים אולי כ'כותרת' זה: האם אני באמת ג'נדרקוויר או שאני ממציאה את זה?
ועכשיו סוג של סיפור:
בעיקרון, אני מתלבשת נשי (אפשר לומר, לפחות) ואני אוהבת שמלות וחצאיות, ולבוש נשי. לפעמים, אבל ממש לפעמים אני אוהבת להתלבש גברי קצת, ולרוב אני לא עושה את זה....
אני מדברת בלשון נקבה, ורק לפעמים בלשון זכר וזה גם מרגיש לי קצת לא טבעי (אולי כי התרגלתי ככה).
ולסיפור: *אגב, לפעמים אולי יכולים להיות פרטי אישיים, מצטערת למי שיכול להיות לא נעים לקרוא.
לא ממש אי פעם התלבטתי בהיותי בת או שמהו כזה, אולי הייתי קצת טיפה טומבוי פעם, כשהייתי קטנה יותר, אבל אולי קצת... אחר כך, רציתי חזה גדול. (כשלא היה לי בכלל) וגם כשהיה קצת.
ובאמת הייתי בת וילדה, נערה, איך שלא תקראו לזה, לכל דבר.
במשך כל השנים.
ועכשיו, יחסית לא מזמן, כשהתחלתי להתפתח יותר, וקיבלתי מחזור גם, ובקטע מסוים, ששאני חושבת שעם הזמן אולי התגבר קצת, למרות שאולי לא (כי אני זוכרת שגם אחרי שקיבלתי מחזור, עדיין קצת רציתי חזה גדול יותר וכו') התחלתי להרגיש שאני רוצה שאולי הייתי נולדת בן. זו הייתה הרגשה קצת מעצבנת.. אולי... ואחר כך, ראיתי קישור מפורום בי לפורום הזה, כשהוא רק נפתח והלכתי לבדוק מה זה. וקראתי את ההגדרה בויקיפדיה וקראתי על זה עוד. לא היה לי מושג עד אותו רגע מה המושג הזה אומר. לא שמעתי עליו ממש כל כך...
ואז הרגשתי אולי שאני מתחברת לזה וכו', וגם אולי ניסיתי להתנהג קצת גברי... אבל אני מרגישה שככל שעובר זמן וגם ככל שנכנסתי יותר אל הנושא כאילו 'נשאבתי' לזה יותר. פעם בחיים לא חשבתי על לדבר או לכתוב בלשון זכר, או על לעשות ביינדינג לחזה או כל דבר כזה ועכשיו אני רוצה לפעמים. אבל אולי בעצם זה השפיע עליי ואני בכל זאת בת וילדה ונערה ואישה ונקבה לגמרי וכל מה שזה לא יהיה, ואני פשוט לא... לא יודעת? או שמהו כזה.. באמת שאני לא ממש יודעת איך להסביר את זה....
אני מתנהגת כמו בת, ואני נראית ומתלבשת כמו אחת ואני לא מרגישה ממש צורך לעשות את זה אחרת. ואז אני חושבת שזה כאילו לא משקף את הזהות הג'נדרקווירית שלי, ואז אני חושבת, אולי אני בכל זאת בת. באמת בת לגמרי ואני סתם ממציאה את זה או משהו כזה, או מדמיינת את זה, או לא יודעת מה.....
כי הכל תמיד היה נורמלי, ולהיות חלק מהקהילה נשמע לי כמו משהו טוב, אולי גם זה השפיע עליי?
או שאולי ההתבגרות עשתה לי טריגר לזה וזה היה בי כל הזמן בעצם? אני לא יודעת.
קראתי על מישהי שממש גם התחילה הורמונים והכל, ואז היא התחרטה וחזרה לחיות כאישה לחלוטין והבינה שהיא בעצם לא הייתה טרנס גבר כל הזמן הזה. כי דברים השפיעו עליה להמשיך עם זה והיא המשיכה עם זה, ואז גילתה שהיא בעצם לא, ושהיא אישה.
מצד שני, וזה גם מה שגרם לי בסוף להחליט עכשיו לכתוב את זה, קראתי על מישהי ג'נדרקוויר, והיא אוהבת להתלבש נשי, ולהיראות נשי, ולהתנהג נשי, אבל היא לא אוהבת כל כך שחושבים שהיא אישה, כי היא ג'נדרקוויר, אבל הבגדים הם לא מה שמבטא את המגדר שלה.
למרות שהיא לא כתבה הרבה הייתי רוצה לדעת יותר עליה ועל איך היא עם זה.
אני לא ממש יודעת. אולי אני באמת פשוט מגלה שאני כן? או שאני בעצם לא ואני סתם חושבת ככה?
אני באמת לא יודעת. ונכון שאתם פשוט יכולים/ות להגיד לי- יש לך זמן, תגלי ותחשבי וכו', אבל זה לא תשובה שאני רוצה לשמוע. מצד אחד אני לגמרי בת וכו'
למשל יש גם נשים שאוהבות להיות שריריות יותר ואולי להתלבש קצת גברי יותר, ועדיין מזדהות כנשים, כי הן לא מרגישות משהו שהוא לא עם המגדר שלהן, ויש כאלה שכן. כמו זאת שהזכרתי לפני זה. היא לא ממש בת ואישה, אבל היא מתלבשת ונראית ככה. ואני מתנהגת ומתלבשת ונראית נשי, ואני לא מרגישה אישה? או שכן?
אני פשוט לא בטוחה אם פשוט 'נשאבתי' לזה והמצאתי את זה,ף ואני רוצה להיות חלק מהקהילה, או שאני באמת ככה, ופשוט התבגרות היא משהו שעשה לי טריגר לזה?
האם זה באמת יכול לקרות בגיל מסויים, ועד אז להיות כרגיל? או שמהו כזה? כי יש כאלה שפשוט הכחישו וכשהם נזכרים, אז נכון, הם היו כאלה בעצם כל הזמן. או יש ככאלה שהם מהילדות ממש. ואני לא, כי אני אפילו לא חשבתי ולא תהיתי על זה ולגבי זה.
פשוט הרגשתי בקטע מסוים שזה 'מפריע' לי עם תכניות בעתיד וכאלה וכו'. אני לא ממש יודעת איך להסביר. ואני פשוט לא ממש בטוחה אם זה באמת ואם זה אמיתי או שלא, ופשוט נדמה לי ואני לא באמת ממש קוויר, אלא אולי רק רוצה להיות חלק או משהו כזה ואני לא באמת. או שבעצם אני כן....
אני אסיים בינתיים את ההודעה בזה. תודה שטרחתם וקראתם.
אתמול חשבתי לכתוב את זה, ואז היום חשבתי אולי לא לכתוב, ואז החלטתי לכתוב.
התלבטתי ככה לפעמים, אבל בסוף ה'פסיקה' הייתה שאכן, אני ג'נדרקוויר.
והשאלה שלי בעצם, שיכולתי לשים אולי כ'כותרת' זה: האם אני באמת ג'נדרקוויר או שאני ממציאה את זה?
ועכשיו סוג של סיפור:
בעיקרון, אני מתלבשת נשי (אפשר לומר, לפחות) ואני אוהבת שמלות וחצאיות, ולבוש נשי. לפעמים, אבל ממש לפעמים אני אוהבת להתלבש גברי קצת, ולרוב אני לא עושה את זה....
אני מדברת בלשון נקבה, ורק לפעמים בלשון זכר וזה גם מרגיש לי קצת לא טבעי (אולי כי התרגלתי ככה).
ולסיפור: *אגב, לפעמים אולי יכולים להיות פרטי אישיים, מצטערת למי שיכול להיות לא נעים לקרוא.
לא ממש אי פעם התלבטתי בהיותי בת או שמהו כזה, אולי הייתי קצת טיפה טומבוי פעם, כשהייתי קטנה יותר, אבל אולי קצת... אחר כך, רציתי חזה גדול. (כשלא היה לי בכלל) וגם כשהיה קצת.
ובאמת הייתי בת וילדה, נערה, איך שלא תקראו לזה, לכל דבר.
במשך כל השנים.
ועכשיו, יחסית לא מזמן, כשהתחלתי להתפתח יותר, וקיבלתי מחזור גם, ובקטע מסוים, ששאני חושבת שעם הזמן אולי התגבר קצת, למרות שאולי לא (כי אני זוכרת שגם אחרי שקיבלתי מחזור, עדיין קצת רציתי חזה גדול יותר וכו') התחלתי להרגיש שאני רוצה שאולי הייתי נולדת בן. זו הייתה הרגשה קצת מעצבנת.. אולי... ואחר כך, ראיתי קישור מפורום בי לפורום הזה, כשהוא רק נפתח והלכתי לבדוק מה זה. וקראתי את ההגדרה בויקיפדיה וקראתי על זה עוד. לא היה לי מושג עד אותו רגע מה המושג הזה אומר. לא שמעתי עליו ממש כל כך...
ואז הרגשתי אולי שאני מתחברת לזה וכו', וגם אולי ניסיתי להתנהג קצת גברי... אבל אני מרגישה שככל שעובר זמן וגם ככל שנכנסתי יותר אל הנושא כאילו 'נשאבתי' לזה יותר. פעם בחיים לא חשבתי על לדבר או לכתוב בלשון זכר, או על לעשות ביינדינג לחזה או כל דבר כזה ועכשיו אני רוצה לפעמים. אבל אולי בעצם זה השפיע עליי ואני בכל זאת בת וילדה ונערה ואישה ונקבה לגמרי וכל מה שזה לא יהיה, ואני פשוט לא... לא יודעת? או שמהו כזה.. באמת שאני לא ממש יודעת איך להסביר את זה....
אני מתנהגת כמו בת, ואני נראית ומתלבשת כמו אחת ואני לא מרגישה ממש צורך לעשות את זה אחרת. ואז אני חושבת שזה כאילו לא משקף את הזהות הג'נדרקווירית שלי, ואז אני חושבת, אולי אני בכל זאת בת. באמת בת לגמרי ואני סתם ממציאה את זה או משהו כזה, או מדמיינת את זה, או לא יודעת מה.....
כי הכל תמיד היה נורמלי, ולהיות חלק מהקהילה נשמע לי כמו משהו טוב, אולי גם זה השפיע עליי?
או שאולי ההתבגרות עשתה לי טריגר לזה וזה היה בי כל הזמן בעצם? אני לא יודעת.
קראתי על מישהי שממש גם התחילה הורמונים והכל, ואז היא התחרטה וחזרה לחיות כאישה לחלוטין והבינה שהיא בעצם לא הייתה טרנס גבר כל הזמן הזה. כי דברים השפיעו עליה להמשיך עם זה והיא המשיכה עם זה, ואז גילתה שהיא בעצם לא, ושהיא אישה.
מצד שני, וזה גם מה שגרם לי בסוף להחליט עכשיו לכתוב את זה, קראתי על מישהי ג'נדרקוויר, והיא אוהבת להתלבש נשי, ולהיראות נשי, ולהתנהג נשי, אבל היא לא אוהבת כל כך שחושבים שהיא אישה, כי היא ג'נדרקוויר, אבל הבגדים הם לא מה שמבטא את המגדר שלה.
למרות שהיא לא כתבה הרבה הייתי רוצה לדעת יותר עליה ועל איך היא עם זה.
אני לא ממש יודעת. אולי אני באמת פשוט מגלה שאני כן? או שאני בעצם לא ואני סתם חושבת ככה?
אני באמת לא יודעת. ונכון שאתם פשוט יכולים/ות להגיד לי- יש לך זמן, תגלי ותחשבי וכו', אבל זה לא תשובה שאני רוצה לשמוע. מצד אחד אני לגמרי בת וכו'
למשל יש גם נשים שאוהבות להיות שריריות יותר ואולי להתלבש קצת גברי יותר, ועדיין מזדהות כנשים, כי הן לא מרגישות משהו שהוא לא עם המגדר שלהן, ויש כאלה שכן. כמו זאת שהזכרתי לפני זה. היא לא ממש בת ואישה, אבל היא מתלבשת ונראית ככה. ואני מתנהגת ומתלבשת ונראית נשי, ואני לא מרגישה אישה? או שכן?
אני פשוט לא בטוחה אם פשוט 'נשאבתי' לזה והמצאתי את זה,ף ואני רוצה להיות חלק מהקהילה, או שאני באמת ככה, ופשוט התבגרות היא משהו שעשה לי טריגר לזה?
האם זה באמת יכול לקרות בגיל מסויים, ועד אז להיות כרגיל? או שמהו כזה? כי יש כאלה שפשוט הכחישו וכשהם נזכרים, אז נכון, הם היו כאלה בעצם כל הזמן. או יש ככאלה שהם מהילדות ממש. ואני לא, כי אני אפילו לא חשבתי ולא תהיתי על זה ולגבי זה.
פשוט הרגשתי בקטע מסוים שזה 'מפריע' לי עם תכניות בעתיד וכאלה וכו'. אני לא ממש יודעת איך להסביר. ואני פשוט לא ממש בטוחה אם זה באמת ואם זה אמיתי או שלא, ופשוט נדמה לי ואני לא באמת ממש קוויר, אלא אולי רק רוצה להיות חלק או משהו כזה ואני לא באמת. או שבעצם אני כן....
אני אסיים בינתיים את ההודעה בזה. תודה שטרחתם וקראתם.
בניגוד לפעמים הקודמות שבהן בערך בעיקר התעלמתי מזה סוג של.....
