החלטת מיסוי 2519/17

[Asher Touriel CPA]

החלטת מיסוי 2519/17

החלטת מיסוי חדשה בנושא ניתוק תושבות
רק יצאה
בואו נלמד אותה
(אוסיף התייחסות בהמשך)
היא לא משקפת בהכרח את הדין המשפטי אלא משקפת הסכמה של רשות המסים למצב מסוים.
אשר טוריאל -רו"ח (משפטן)

 

[Boston Guy]

אשמח לקרוא את התובנות שלך מהחלטת המס הזאת

מסקירה מהירה מאוד של המסמך (והמסמך הזה דורש קריאה הרבה יותר איטית וזהירה), קופצות לי כמה תובנות ראשוניות:
1. עובד שיוצא לרילוקיישן מטעם חברה שתעבוד לפי ההסדר הזה נדרש לצבוע לעצמו שלושה מעגלים קונצנטריים בצבע אדום על הגב, ו TO ASSUME THE POSITION.

2. מס הכנסה יקבל מהמעבידים רשימה מסודרת של כל אותם "מיליונרים
ברילוקיישן" - קומפלט כולל תאריכים. בטרמינולוגייה ישראלית - המודיעין של מס הכנסה לא יצטרך יותר לעבוד קשה כדי לייצר "בנק מטרות".

3. עובד ברילוקיישן מתחייב לתת למס הכנסה בישראל כל שנה, במהלך הרילוקיישן, דיווח מס מפורט - כולל חוזה השכירות שלו על בית המגורים בארה"ב, חוזה ההשכרה שלו על נכס המגורים שלו בישראל (אם יש כזה), את ה TAX RETURNS שלו למס הכנסה האמריקאי... ואי אספקת המסמכים האלו (אם מס הכנסה הישראלי יבקשו אותם) היא "הפרה משמעותית" של ההסכם מצד העובד ועילה לביטולו.

4. ההסכם הזה פחות או יותר הופך את "השערת העבודה" שהפורום מחזיק בה כבר שנים רבות לעובדה מבוססת. להלן: אם הרילוקיישן שלך היה לפחות מ 3 שנים (36 חודש) - YOU ARE FCUKED.

 

[liviur]

זה בעיקר משמח אותי שאני מנותק כבר שנתיים וחצי

ולא צריך להתחיל לרדוף אחרי הדבר הזה.
&nbsp
זה בהחלט נראה כאב ראש ומדאיג מאוד.

 

[Kender00]

כמה נקודות מקריאה מהירה (יכול להיות שאני טועה)

וכמובן אשמח לקרוא את הפירוש של אשר לנושא.
&nbsp
1. לי נראה שחברה ישראלית (או יותר) ששולחות עובדים לרילוקיישן יזמו את המהלך הזה מול מס ההכנסה הישראלי על מנת לפשט ולהוריד חלק מאי ודאות לעובדים שלהם. חברות שעולות לי בראש אמדוקס, אינטל (על מנת להוריד עלויות לאינטל) וכדומה
&nbsp
2. אין התיחסות למי שעבר לא דרך מעבר פנימי, כלומר חברה זרה שלא היו יחסי עובד מעביד לפני המעבר
&nbsp
3. עד היום לפי כל הפרשנויות ששמעתי מס ההכנסה התיחס ל 3 שנות מס מלאות ול 36 חודשים (יש רק מקרה אחד שזה שווה אבל לרוב זה לא היות ורוב המשפחות עוברות בקיץ)
ופה יש חידוש של 36 חודשים ולא 3 שנות מס מלאות...
&nbsp
4. פרשנות מס ההכנסה נוגדת כמה פסקי דין בנושא, למשל שהמשפחה צריכה לעבוד עם העובד או 36 חודשים...
&nbsp
ואכן נראה שמס ההכנסה רוצה לעשות לו חיים קלים מול עובדים של חברות ששלוחות עובדים לחו״ל...

 

[Asher Touriel CPA]

מצ"ב

 

[ilanvag]

יש עוד עזים במסמך הזה,

והמסמך כולו נראה כאילו ישב צוות במס הכנסה וחשב "איך אנחנו יכולים לדפוק את עובדי הרילוקיישן בכל צורה אפשרית, עד העצם, ועל הדרך גם לזמבר את החברות עצמן אשר מעיזות לנייד עובדים ממדינה למדינה".

אז ראשית, ולפני הכל, צריך להבין שזה בסך הכל מסמך הנחיות של מס הכנסה. זו לא תורה מסיני, זה לא חוק, וכמובן שאפשר לערער על זה ולצאת למאבק בבימ"ש כנגד דברים רבים במסמך הזה. למעשה, אני די בטוח שבשלב כלשהו זה יגיע לבימ"ש, וחלק מהדברים שם ייפסלו -- אבל עד שזה יקרה סביר שיעברו שנים, והרבה אנשים יחיו באי-ודאות.

אז כמה דברים, בנוסף למה שכבר נכתב, וגם התייחסות לחלק ממה שנכתב על-ידי קודמיי:

1. כאשר קוראים את המסמך, הרי ב-12 החודשים הראשונים מחוץ לישראל (לפחות, יכול להיות גם יותר בסיטואציות מסוימות) האדם הוא עדיין תושב ישראל וחייב בתשלום מסים בישראל. אבל...

2. בסעיף 4.8, וגם בסעיפים אחרים, החברה נדרשת לנכות מהעובד מס במקור(!) עבור רשויות המס בישראל -- בכל התקופה הראשונית בה הוא עבר לארה"ב אבל עדיין נחשב לתושב ישראל וחייב במס בארץ (כאמור, 12 חודשים אבל ייתכן גם יותר). לא ברור כיצד זה אמור להיעשות כאשר נותק הקשר בין החברה בישראל לבין העובד, והעובד מקבל משכורת בארה"ב, מהיישות האמריקנית. האם החברה האמריקנית אמורה לשנות את מערך המשכורות שלה, ולהתחיל לנכות מס במקור גם עבור מס הכנסה הישראלי? איך זה אמור להיעשות בצורה פרקטית? זה נראה די בלתי אפשרי, וקשה לי להאמין שבמס הכנסה לא מודעים לכך שהדרישה הזו שלהם היא מופרכת לחלוטין ובעייתית מאוד. לפיכך, אם וכאשר זה יגיע לבימ"ש, אני לא אתפלא אם הצד התובע יהיה דווקא חברה, אשר תטען שהחיובים המוטלים עליה לנכות בארה"ב מס במקור עבור רשויות המס הישראליות -- דרישה שכזו היא בלתי הגיונית ובלתי חוקית (זו צריכה להיות חובה המוטלת ל העובד, לא על החברה, אבל מס הכנסה מנסה לעשות לעצמו חיים קלים -- גם אם קיום הדרישה בפועל הוא על גבול הבלתי אפשרי עבור החברה).

3. מה שעוד יותר משמעותי לגבי הבקשה לניכוי מס במקור היא העובדה שיהיה הרבה יותר קשה להפחית את נטל המס למדינת ישראל באמצעות הכנסת כל מיני הוצאות מוכרות (שכ"ד, הוצאות לימוד לילדים, ועוד). במלים אחרות, מקריאה מהירה של המסמך, נראה כאילו מס הכנסה הישראלי רוצה לדפוק את עובדי הרילוקיישן בכל דרך אפשרית, ואחת הדרכים להקשות היא בנושא ההוצאות המוכרות... כלומר מס הכנסה רוצה משהו בסגנון של "קודם תשלמו לנו את מלוא המס, בלי שום הוצאה מוכרת, ולאחר מכן תרדפו אחרינו עם הגשת דו"ח הוצאות, ואנחנו נשקול באם להחזיר לכם את הכסף..."

4. מורן טועה, לדעתי, בפרשנות ל"החברה הינה תושבת ישראל". כל חברה שפועלת בישראל היא חברה אשר רשומה בישראל והינה תושבת ישראל, למיטב הבנתי, וזה כולל גם את מיקרוסופט ישראל, אפל ישראל, אינטל ישראל, וכן הלאה. ולכן, המסמך הזה הוא מקיף וכולל את כל המעברים הפנים-חברתיים, בין אם חברת-האם בראש הפירמידה היא אמריקנית, ישראלית, סינית, יפנית, או מכל מדינה אחרת.

ויש עוד עזים, והמסמך הזה דורש קריאה מאוד מדוקדקת והבנה מעמיקה. אני מניח שיהיו משרדי רו"ח בישראל -- ובמיוחד הגדולים שבהם -- אשר יוציאו מסמכי הנחיה ללקוחות שלהם, בעקבות המסמך הזה. אם מישהו יצליח לשים את ידו על הפרשנויות וההנחיות של משרדי רו"ח הגדולים, זה יהיה מעניין לקרוא.

 

[doronf65]

הודעות של הניקים הזמניים מורן ואלכס נמחקו

ומי שענה להם מבלי להזהיר אותם ומבלי לחשב היכן נוא עצמו עונה - ביזבז את זמנו.

אנא שמרו על כללי ניקים זמניים - הם נמצאים תחת הודעות נבחרות בצד שמאל.

 

[I130Form]

על פניו זה גורר חיוב במס בחצי שנה הראשונה,גם בשהייה >3 שנים

לפי סעיף 2.1.3(א):
- "יום הניתוק" – במקרה בו נשלח העובד למדינת אמנה...יהיה יום הניתוק ****המאוחר מבין המועדים המפורטים להלן***:
1 .יום המעבר של העובד לחו"ל.
...
****4 .תום שישה חודשים מהיום בו החל העובד להתגורר בבית מגורים
במדינת האמנה.****
&nbsp
בהמשך לגבי חבות המס כתוב כי: " משכורת לרבות כל הנלוות לשכר החו"ל, שהפיק עובד חוץ זכאי מחוץ לישראל (להלן:"משכורת חו"ל") בתקופה שמיום המעבר ועד ליום הניתוק חייבת במס בישראל"
&nbsp
כיוון שיום הניתוק הוא המאוחר מבין 4 התנאים, וכיוון שלא ניתן להתחיל להתגורר בבית הקבע לפני שעוברים למדינת האמנה, נשמע כי יום הניתוק יחול לא פחות מ6 חודשים מיום המעבר.
&nbsp
האם אני מחמיץ משהו?

 

[רוני1258]

"מסייעת להם החברה או אחת מהחברות הקשורות במציאת פתרון דיור"

סעיף 1.6:
"בסמוך לעזיבת עובדי חו"ל את ישראל מסייעת להם החברה או אחת מהחברות הקשורות במציאת פתרון דיור קבוע אשר משמש אותם בעת שהותם מחוץ לישראל."

אני אמור לעשות רילוקשיין ע"י חברה שלא מסייעת לי בשום נושא המעבר למעט הנפקת ויזת L1A, בטח שלא במציאת פתרון דיור קבוע.

האם אני לא מכלל בהסדרה החדשה עקב זאת ?

 

[ilanvag]

כולם נכללים בהסדר הזה, גם אתה.

העובדות שצויינו הן לגבי חברה אחת ספציפית שביקשה הנחיות ברורות כיצד לפעול.
&nbsp
אבל, ההנחיות עצמן אינו מתייחסות ספציפית לשאלה באם החברה בחו"ל עוזרת לעובד במגורים או לא. הם לא טיפשים ולא ייפלו למלכודת בסיסית שכזו.
&nbsp
הנקודה היחידה שהם מתייחסים אליה בהנחיות, מבחינת משך הזמן עד לניתוק התושבות, היא *מתי בדיוק* נכנסת לגור בבית קבע בחו"ל (לעומת מגורים ראשוניים במלון).

 

[ilanvag]

העובד משלם למס הכנסה בכל מקרה בתקופה הראשונה,

זה היה ככה גם עד היום (לא שהרוב שילמו, אבל זה היה החוק). הרי בתקופה הראשונה -- וראה בהמשך -- העובד עדיין נחשב לתושב ישראל. המשמעות היחידה של 36 החודשים היא:
* האם העובד ייחשב לתושב ישראל לכל תקופת הרילוקיישן, ולכן חייב במס למדינת ישראל על כל התקופה (אם מתחת ל-36 חודשים), או
* העובד ייחשב לתושב מדינת ישראל רק לתקופה הראשונה (מינימום של 6 או 12 חודשים, ראה בהמשך), ולאחר מכן תנותק התושבות -- זאת במקרה והרילוקיישן הוא ליותר מאשר 36 חודשים.

סעיף 3.1.2, סעיף קטן (א), מדבר על עובד שאין לו "בית קבע" בישראל. עבור עובד שכזה (ומשפחתו), הוא נדרש להמשיך לשלם מסים למדינת ישראל למשך מינימום של 6 חודשים (סביר שיותר, כשקוראים את תת-סעיף 4 שהבאת למעלה, כי הרי מעטים עוברים ישירות לבית במדינת היעד -- הרוב שוהים תקופה ראשונית בבית מלון, ומחפשים היכן לגור).

באותו סעיף, תחת סעיף קטן (ב), נאמר שעובד שכן יש לו "בית קבע" - הרי התקופה תהיה למינימום של 12 חודשים.

והשאלה שאני שואל את עצמי היא - מהו בדיוק "בית קבע" בישראל? האם מה שקובע זה משך הזמן בו התגורר העובד באותו בית, לפני הרילוקיישן? האם בעלות היא הקובעת? האם העובדה שהוא יכול לחזור לאותו בית לאחר חזרתו מרילוקיישן? זה לא לגמרי ברור...

אני מניח שמי שבבעלותו דירה/בית בישראל, אזי זה נחשב ל"בית קבע"... וייתכן שמי שמתגורר בשכירות קצרת מועד, אזי זה אינו "בית קבע" (אם כי החלק השני אינו נכון, ראו בהמשך). אבל יש עוד אפשרויות שאינן ברורות לגמרי:

1. גר בישראל לאורך הרבה שנים באותה דירה שכורה. האם זהו "בית קבע", או לא?
2. גר בישראל בדירה אשר שייכת למשפחה (נניח להורי העובד או בן/בת הזוג), ולא משלמים שכר דירה על הדירה (או משלמים משהו סמלי) בזמן שגרים בדירה בישראל. האם זהו "בית קבע" ?

ויש מן הסתם עוד אפשרויות.

מסתבר שהתשובה לכך היא ממש לא פשוטה. מס הכנסה הוציא חוזר בשנת 2002 (להלן חוזר 8/2002) שעליו מסתמכים לצורך הגדרת "בית קבע", וממנו עולה שגם דירה שכורה יכולה להיחשב לצורך בית קבע.

הנה החוזר:
https://taxes.gov.il/incometax/documents/hozrim/hoz8-2002.pdf

והנה עוד משהו קצר שמצאתי בהקשר לזה, של ד"ר (עו"ד) אבי נוב, שאני עוקב כבר הרבה שנים אחר מה שהוא כותב:
http://www.israeltaxlaw.com/PAGE234.asp

ולכן, בשורה התחתונה, נראה לי שרוב האנשים (ובמיוחד בעלי משפחות) -- גם כאלה אשר גרים בשכירות ואין להם דירה בבעלותם -- ייחשבו בתור "תושבי קבע", כלומר יחולו עליהם מינימום של 12 חודשי תשלום מס לפני ניתוק תושבות, ולא 6 חודשים.

 

[Kender00]

יש סיבה שזה לא ברור, דבר ראשון המסמך הזה אין חוק או תקנה

הוא נייר עמדה של רשות המיסים, בתור כזה לא בטוח שהוא עומד או מקיים את החוק ואת הפסיקה הרלוונטית שקיימת.
&nbsp
למשל נייר עמדה זה נוגד פסק דין של בית המשפט העליון (פס״ד מיכאל ספיר) לגבי מיקום משפחתו של העובד
&nbsp
כמו כן הזמן נוגד פסק דין של בית המשפט המחוזי (כמובן שפסק דין מחוזי לא מחייב את העליון) בנושא משך השהייה בחו״ל (3 שנים)
&nbsp
בכללית כל נושא של מרכז חיים החוק שמתייחס מיסוי פרסונלי די גמיש בשונה מחוק האמרקאי לקבעת Resident לצרכי מס
&nbsp
ולפי מה ששמעתי ממספר רואי חשבון ישראלים זה די בכוונה, מס ההכנסה הישראלי אוהב את זה, זה נותן לא גמישות, ולרוב דופק את האדם הפשוט שאין לא צבא של רו״ח ועו״ד שילחמו וכמובן שמקרים כאלו מס הכנסה יפשר לפעמים על מנת לא לקבוע תקדים ואם יהיה תקדים אז הוא ינסה לשנות את החוק (לרוב דרך חוק ההסדרים), ראה מקרה הכרה במעונות ילדים בתור הוצאה מוכרת (פס״ד ורד פרי)
&nbsp
ולגבי האמירה כולם נכללים בהסדר זה היא לא מדוייק, חברה שתחתום על ההסדר הזה וגם העובד יהיו מחוייבים לנייר הזה (יכול להיות ויהיה ניתן לתקוף את זה בבית משפט)
אבל חברה שלא חתומה ו/או עובד שלא חתום לא יכלל בהסכם הזה, יכול להיות שמס ההכנסה יקח את הרשום פה בתור עמדה מול הנישום אבל תלוי בנישום וכמה תיהיה יכולתו (זמן וכסף) להלחם בבתי משפט ועד שלא יהיה פסק דין מחייב מס ההכנסה ימשיך בזה...

 

[ilanvag]

מסכים שזה רק נייר עמדה, ושזה גם בניגוד לפסיקה קיימת

גם כתבתי משהו דומה, רק בלי להיכנס לפרטים שציינת.
&nbsp
מפה והלאה, נותר לחכות ולראות מה יהיה וכיצד זה יתפתח.
&nbsp
אני רק מודה למזלי הטוב שאני כבר מעל 10 שנים בארה"ב, ולא צריך לדאוג בקשר לנושא הזה או להתעסק בו. לא מקנא במי שעברו בשנה האחרונה, כפופים לשינוי בחוק, וצריכים להתעסק עם זה (כן, שינוי החוק שהיה, לא נייר העמדה הזה).

 

[רוני1258]

מספר שאלות - אודה לכל עזרה.

שלום לכולם.

די הרבה שאלות, לצערי הנושא הזה הגיע בזמן הכי גרוע מבחינתי, לכן אעריך כל תשובה ועזרה בנושא. כמובן שגם אלך לחברת יעוץ אבל כמו שקראתי , גם הם לא יודעים כיצד לעכל את השינוי עדיין.

1. המקרה שלי יוצא דופן:
עבדתי בחברה X -> פוטרתי וכעת עובד בחברה Y בה אני כותב פרויקטים עבור החברה X בה עבדתי בעבר, חברה X משלמת ל Y על זמן העבודה שלי עבורם.

עבור רשויות ההגירה בארה"ב , המודל הזה עומד בקריטריונים לקבלת L1A.(בדקתי)

שאלתי: האם זה נותן לי קייס לא להיות מוכלל בפרוצדרה החדשה? כי אני לא בעצם עובר מאותה חברה לאותה חברה.

2. ברילוקשיין אני מסיים יחסי עובד מעביד עם המעסיק בישראל. כעת החברה בישראל לא יודעת כלום לגבי ההעסקה שלי בארה"ב.
כנ"ל עם החברה בארה"ב - אין לה שום עניין עם מס הכנסה בישראל כי היא לא כפופה להם בשום אופן.

אז מה הקטע ? מאוד רוצה להבין איך זה אמור לעבוד...
במיוחד במקרה שלי בו X != Y , כך שלמעשה אין לי סניף מייצג בארץ.

3. אנו משפחה עם שלושה ילדים (מגיל 6 עד גיל 13) אנו עוברים כחבילה אחת באותו זמן. יש לי נכס בארץ , אדאג מראש שתהיה לי דירה שכורה ביום המעבר.
האם אני נכלל בפרק הזמן של 6 חודשים או 12 חודשים ?

4. תשלום המס בשנה הראשונה:
עד כה היה צורך לעשות תיאום מס ולשלם מס בהתאם גם בישראל, אבל בקיזוז המיסים בארה"ב ובקיזוז עלויות מחיה, יצא שלא שולם כלום למס הכנסה בישראל.

שאלתי: כעת מצפים שבשנת המס הראשונה אשלם מיסים על ההכנסה שלי בארה"ב על סמך מדרגות המס בישראל ? או על סמך מדרגות המס של ארה"ב ?

וכן , מה לגבי זיכויים על עלויות מחייה ? איך זה הולך להתבצע ? אם בכלל.
5. דובר כאן על "נייר עמדה": האם זה אומר שהשינוי בתוקף ? או שזה עדיין בגדר עמדה ?

6. יש לי מספר חברים שכברו לפני שנה וחצי , האם הם נכללים או שהם הרוויחו ?
תודה על כל העזרה.

תודה.

 

[ilanvag]

תשובות כלליות בלבד,

וקח בחשבון שאני ממש לא מומחה בתחום. מתעניין בנושא ועוקב כבר הרבה שנים, אבל אין לי שום הכשרה לתת עצות, אז קח את מה שאני כותב בערבון מוגבל, ופנה ליועץ מקצועי.
&nbsp
וכדי להדגיש, הרי דיסקליימר: הכותב אינו איש מקצוע, כל מה שכתוב פה הוא בגדר דעה בלבד, ואין להסתמך על הדברים הללו. הכותב לא יישא בשום אחריות למה שנאמר פה. יש לפנות לאיש מקצוע המתמחה בתחום.
&nbsp
1. אין שום קשר. למעט בסיטואציה מאוד ספציפית (ראה בהמשך), אני לא רואה מצב בו ישראלי עובר ברילוקיישן לארה"ב (וזה ממש לא משנה אם זה L1A או H1B), ומצליח לקבל פטור מתשלום מס לתקופה הראשונה -- פשוט מכיוון שמבחינת *החוק* הישראלי, אותו אדם עדיין נחשב לתושב בתקופה הראשונה שלאחר המעבר (ואני מדבר פה על חוק ועל פסיקת בתי המשפט, לא על מסמך העמדה הזה של מס הכנסה).
&nbsp
הסיטואציה הספציפית: האדם ומשפחתו עברו מישראל לחו"ל במהלך חודש ינואר, ויצאו מישראל פיזית לא יאוחר מתאריך 29 בינואר. זהו המצב היחיד בו לפי *החוק* (פקודת מס הכנסה, סעיף 1(א)(2), הגדרת "חזקת הימים"), אדם לא ייחשב לתושב ישראל בשנת מס נתונה, לפי חזקת הימים.
&nbsp
2. איבדתי אותך לגמרי פה. דרך איזו חברה אתה עובר עם L1A -- דרך המעסיק הראשון שפיטר אותך, כלומר X ? או דרך המעסיק שדרכו אתה עובד כרגע, כלומר Y ?
ובנוסף, אם אתה עובר דרך L1A, אז מצב כזה שאין לחברה סניף בישראל. בהגדרה, מעבר של L1A הוא בין חברות קשורות.
בקיצור, לא ברורה הסיטואציה, וגם לא מה אתה שואל פה.
בעיקרון, קרא את התיקון לחוק משנה שעברה (תיקון 223), ונראה לי שאתה תצטרך לפעול לפי מה שקיים שם. הנה מאמר על הנושא (יש עוד ברשת), אבל כאמור פנה לייעוץ מקצועי:
http://www.israeltaxlaw.com/page1217.asp
&nbsp
3. לא בטוח, אבל זה נראה לי נופל יותר לקטגוריה של 12 חודשים. אבל שוב, השאלה אם אתה תושב ישראל לצורכי מסים -- בשנה נתונה -- היא מורכבת יותר. זה דורש ייעוץ מקצועי שייתן לך כיסוי ואחריות, ולא התייעצות בפורום אינטרנטי אנונימי.
&nbsp
4-5. המסמך שפורסם פה בפורום הוא נייר עמדה של רשות המסים. זה אומר שזו הדרך שלהם להתייחס לנישומים, למרות שבחלק מהסעיפים יש סתירה למצב החוקי הקיים, ולפסיקת בתי המשפט (ראה מה שכתב קנדר מעליי). ולכן, קודם כל זה לא שינוי של המצב החוקי, כי לא עבר שום חוק חדש בכנסת; זו רק פרשנות והנחיות של רשות המס. מעבר לזה, לא יודע כיצד לענות לשאלות שלך; אתה תמיד יכול לפעול בניגוד להנחיות של רשות המסים -- בהינתן (א) יש לך עו"ד/רו"ח טוב שחושב שהם טועים, ומוכן להילחם בהם בבימ"ש; וגם (ב) אתה מודע לתוצאות שבהן אתה עלול לשאת, במידה ותפסיד.
&nbsp
6. לא יודע מה זה "הרוויחו". מבחינת החוק היבש, תמיד היה צריך לדווח, אם כי מעטים עשו זאת. בפועל, המצב *החוקי* השתנה לאחר תיקון 223, כך שייתכן שמי שעבר אחרי התיקון נמצא במצב פחות טוב ממי שעבר לפני -- אבל גם בזה אני לא בטוח.
&nbsp

 

[רוני1258]

הבהרות.

1. אני עובר עם L1A דרך המעסיק הראשון שפיטר אותי = X.

2. אין למעסיק שלי בארה"ב חברה בישראל, כרגע אני עובד בחברה אחרת בישראל שקשורה למעסיק שלי בארה"ב , זה עדיין עומד בקריטריונים של L1A.

3. אני לא מתכוון לא לשלם מס. ברור לי שבכל מקרה אני צריך לשלם מס בשנה הראשונה.

מה שאני כן רוצה להבין זה האם המקרה שלי נכלל בהחלטת המיסוי החדשה או לא בהינתן שאני לא עובר מאותה חברה לאותה חברה.

אין לי בעייה לשלם מיסים כדין בשנה הראשונה, כל עוד אני מנהל את זה בעצמי מול הרשויות , מה שאני לא רואה זה איך המהעסיק שלי בארץ ירצה להכניס את עצמו לסיפור של תשלום מס עבורי בשנה הראשונה בהינתן שהוא כבר לא יהיה המעסיק שלי,ובהינתן שאלו שני חברות שונות.

תודה.

 

[Asher Touriel CPA]

התייחסות לאחר למידה ראשונה

היי -רשמתי התייחסות ראשונה להחלטת המיסוי.

החלטת מיסוי 2519/17 –קביעת תושבות ישראלית
בהמשך לפוסט קודם –יצאה החלטת מיסוי של רשות המיסים הישראלית בנושאי תושבות ישראלית וניכוי מס במקור. עובדים של אותו מעסיק יידרשו לחתום על הסכמה שלהם להחלטה זו.
בזהירות הראויה אומר שהחלטת מיסוי (היא בעצם אקט שבו צד פונה לרשות המס הישראלית בשביל לקנות וודאות), בהחלטת המיסוי הזאת, יש שלושה צדדים –רשות המיסים, המחברה המעסיקה והעובדים.
אין שום דבר בהחלטת המיסוי הזאת ששומרת על האינטרס של העובד. דונאלד טארמפ היה אומר על זה
This is a bad deal
המטרה שם היא לקבע אינטרסים אחרים (וודאות בקביעת ניכוי מס במקור בידי מעסיק ) אל מול וודאות בהשגת הצהרה חתומה מעובד שתעזור לקבוע שהוא תושב ישראל, כך רשות המסים זוכה בזכות מיסוי בתקופה ראשונה.
לדעתי יש ציבור של עובדים שחתימה שלהם על הסדר זה תזיק להם. אלו עובדים על אזרחות אמריקאית, בעלי גרין קארד או כאלה (ואני מכיר באופן אישי) שיודעים מהיום הראשון שהם קונים כרטיס לכיוון אחד. להם אומר: בהחלטת המיסוי הזו עבורכם –אין ברכה.

וגם:
סעיף 3.2.5 מפנה לסעיפים 3.6.1 -3.6.4. היכול מישהו לעזור לי למצוא את הסעיף?? כי אני לא מצאתי.
תחמושת:
ע"א 4862/13 פקיד שומה כפר סבא נ' מיכאל ספיר לאחר שנה בחול העליון אישור ניתוק תושבות
ע"מ 19466-01-12 יעל צור נ' פקיד שומה חיפה אפשר ניתוק בקונספט עבור שהייה של פחות משלוש שנים
מה ביחס לכוונתו של אדם (המבחן הסובייקטיבי) שקיבל משקל ב:
477/02 אריה גונן נגד פקיד שומה חיפה
8017/04+7038/03 גיורא סולר נגד פקיד שומה ירושלים
517/04+531/04 צייגר משה נ' פקיד שומה אילת

אחריות מקצועית:
אין בשורות האלה המלצה לחתום או להימנע מחתימה. יש המלצה להבין את החלופות שיכולים להשיג עובדים שמראש יודעים שהם נוסעים לתקופה בלתי ידועה ואולי מבצעים אקט של הגירה. יש חלופות.
אשר טוריאל, רו"ח (משפטן)

 

[Kender00]

תודה על התייחסות וכפי שנראה פקידי מס הכנסה רוצים לספק

להם עבודה ליום שיעברו לשוק הפרטי

&nbsp
לי נראה (יכול להיות שאני טועה) מי שזם את הפניה לרשות המסים לנייר עמדה היא אינטל בגלל צורת התשלום של אינטל ישראל לעובדים שנשלחים לרילוקיישן והמטרה שלהם לנסות להוריד עלויות.