בעזרת תיווך שך ח.ס.ן. שוחחתי בטלפון
עם מי שעבר השתלת מוח עצם לפני 3 שנים, בעקבות סוג של ליאוקמיה (MDS). היה לי חשוב לשמוע שיש עוד כאלה.בשיחה שלנו, פרטים טכניים על ההשתלה לא שאלתי, אך אחת השאלות : מה הדבר הקשה מנשוא, הקשה ביותר בכל החולי, ההשתלה והתלאות? תשובתו הייתה: "לחזור מבית החולים לבית ריק, להיות לבד". האדם הזה, נפרד ממשפחתו בעקבות גירושין, הגיע ארצה, קנה בית יפה, לא חסר לו לכאורה דבר. לנוכח המצב הבריאותי שהידרדר הילדים הגיעו לעזור, לסעוד אותו, אך כל אחד חזר לביתו כשתם האשפוז, ועברה הסכנה בעקבות ההשתלה, והוא נשאר לבד. אחרי 3 שנים, הוא דיבר על ה"לבד" הקשה הזה, בטון .....של על סף בכי. סניאלה: יהיה מה שיהיה, רק שיגיע הזוגי שלך הביתה בשלום, ולא לבית ריק. ההתמודדות הנפשית - לא מפסיקה לעולם. בטח קשה - ברור שקשה - אולי הכי קשה. תמיד הכל אינדיווידואלי....רק שתהיו ביחד, שיהיה קשה, עצוב, שמח, רק לא לבד! הכי בריא, הכי מבריא, הכי טבעי - ביחד - בחיק משפחה, באשר היא. שיהיה בשעה טובה,
מחכים לבשורות טובות.
שבת שלום.
ה ל ו מ ה.