../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif ההופעה אתמול בערב ../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif
אז ככה . . . כבר בכניסה הכריז עלי השומר כברדקיסטית הגדולה של ההופעה הקודמת בחוות רונית. אח"כ הוא תפס לי את התיק שהיו בו יותר מ-300 זיקוקים קטנים, 50 זיקוקים גדולים ומלא קונפטי וטען שאני לא יכולה להיכנס. הוא קרא לאחראי הביטחון אחרי שלא הפסקתי להתווכח ושהגיע האחראי מתברר שגם הוא זכר אותי מההופעה הקודמת: "זו את עם הזיקוקים, אותך אני זוכר". אוףףףףףףףףףףףףףףףףף. ניר הלך לאוטו והחזיר את הכל לשם. הכי עצוב היה לי שלפני שהגענו לחווה הכרחתי את ניר לעצור לי בטוייס אר אס בשפיים כדי לקנות עוד קונפטי ועוד זיקוקים וזה כמעט עלה לי בבריאות. אח"כ נכנסנו. אז שמעתי ששלומי חולה. לי עלה החום - גם מהעצבים וגם מהלחץ לגבי שלומי. התיישבנו, ואז . . . מצפון מטח יריות - - - - מים, אבנים, משיכות בשיער וקללות מכאן ועד ירושלים. הלך הפן (איך אני הולכת היום לעבודה?). טוב נו, עמדנו על הכסאות. איך אפשר שלא? שלומי היקר הזה הופיע והופיע והופיע. העיף את כולנו באויר. קלטתי אותו אומר לאורית שלא תיגע לו באינפוזיה בזמן שהם עמדו בשורה המפורסמת (אל תשכחו שאני אלופה בקריאת שפתיים). בקיצור, "הכל קדוש". הכל היה קצר, מהיר ולא ממצה. טוב, נו, ממתי זה יכול להיות ממצה?את שלומי אפשר לראות יממה שלמה ולא להיות מסופקים. שלומי, תנוח, תנוח, תנוח והלוואי ותבריא במהרה. כשנכנסתי אליך בסוף אמרת לי שאתה דואג לי. מה יהיה איתך? תדאג עכשיו קודם כל לעצמך, איש יקר! אנחנו אוהבים אותך! נשיקות והמון בריאות!