מהם הצרכים היסודיים של לקויות למידה
שאלה גדולה ואין עליה תשובה אחת. כפי שכתבה יעל, לקויות למידה יש מסוגים שונים ואנחנו יודעים שיש גם קומורבידיות- כאשר אנחנו רואים חפיפה בין לקויות שונות בקבוצות האוכלוסיה. למשל לרוב ילדי ה-PDD יש גם קושי בקשב וריכוז, וגם יש חפיפה בין הפרעות של קשב וריכוז, דיספרקסיות, D.C.D והיפריות. ברוב המקרים מתלווה גם אספקט רגשי, הקשור לחוויות של הילד בחיים, סף תסכול ועוד. אם נסתכל על ילדים עם לקויות- ואני מכירה לצערי את הלקויות היותר משמעותיות, לצערי, נראה שיש כמה דרכים שונות ומקבילות או מצטלבות כדי לעזור להם: ברמה המוחית-מטבולית: שינוי תזונתי, תיסוף תזונתי מתאים ומניעה של חומרים העלולים להשפיע לרעה על תפקודם. כוכבים שונים כמו אומגה, אצה כחולה ירוקה (לחלקם), ויטמינים מקבוצת B וקבוצות נוספות, מינראלים כמו מגנזיום ואבץ (שמרגיעים ומשפרים פעילות שריר)ואחרים, חומצות אמינו מתאימות, ועוד יכולים להשפיע מאד. נוירוטראנסמיטורים כמו גאבא ו5HTP משפיעים, כמו גם אנטי אוקסידנטים היכולים לשפר תפקוד וויסות. חשוב לציין גם את נושא האלרגיה כי יש בהחלט תגובות אלרגיות המביאות לקשיי ריכוז והיפריות. אני מאמינה שבכל לקות חשוב להסתכל קודם על הבסיס המטבולי תזונתי וממנו להמשיך. יש גם פרק חשוב של התייחסות לסביבה ברמת הזיהום שלה והשפעת הסביבה על התזונה. תרגול ברמה המוחית גופנית- כאן נכנסים בעצם כל התחומים הטיפוליים- החל מפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, אלבאום, רמי כץ, ורדי, רביב וכל היתר. כאן נכנס גם הביו פידבק והנוירופידבק וכמובן טיפולים כמו אוסטיאופטיה, קראניו סקראל, כירופרקטיקה, ועוד. התרגול הזה לדעתי הוא חשוב ביותר וככל שמערכות החוש מתרגלות ומתורגל גם הקשב הגופני (ארגון, ויסות ותיכנון+ פרופריוצפטיביות והיתר) מופיעות יכולות הקשורות לארגון, אינטגרציה של חושים וקשב. התרגול של קשב חזותי, שמיעתי וגופני מאפשרים לדעתי תשתית טובה ללמידה. תרגול ברמה המוחית קוגניטיבית- אסטרטגיות למידה, שיטות למידה, בניית תוכניות מותאמות לקשיים ולחוזקות של הילד, בדיקה מעמיקה של הקשיים, טכניקות שונות להרפייה וריכוז, דמיון מודרך, וכל השיטות השונות המביאות לארגון של קשב מתמשך, זכרון מאורגן, שליפה וחשיבה, עיבוד מידע ויכולת למידה. אינטגרציה בין מערכות חוש, מערכות קשב ומערכות למידה בסגנונות שונים והתאמת הילד לסביבה והסביבה לילד. יכולת הקשבה לילד והתאמת תוכניות למידה והתארגנות. הבניית סביבה, למידה, רצפים מעברים וכל הכרוך בכך. הפרק הכמעט חשוב ביותר- ההיבט הרגשי סף תסכול, המוטיבציה, ההימנעות, יכולת הקשבה חיצונית מול הקשבה וקשב פנימי. יכולת ההכלה של הילד, נכונותו להתנסות, העזרה והגיבוי שהוא מקבל, התמיכה הרגשית, דירוג המשימות, עבודה על דימוי עצמי וביטחון עצמי. הסתגלות וקשיי הסתגלות, כעסים, התמרדות תסכול ועוד ועוד ועוד. כאן טמון המפתח הנוסף ללבו של הילד וליכולתו ללמוד ולהתמודד. כאן המקום החשוב של המשפחה, התמיכה, הטיפול הרגשי, העשייה המשותפת, ההדרכה וההכלה של הילד ומשפחתו והליווי המקצועי בהתאם לצורך. כאן נכנס כמובן גם ההיבט החברתי, תמיכה של בני גיל PEERS, עשייה משותפת ועוד. ההיבט האנרגטי- פרק גדול וחשוב היכול להגיע לטיפול בכל האספקטים שתיארתי עד כה. ההיבט האנרגטי יכול להשפיע ברמה הגופנית, הרגשית והחושית וכמובן להשפיע על תפקוד המוח והגוף. בהיבט הזה אפשר לכלול שיטות רבות כמו הומיאופטיה, פרחי באך, טיפולים אנרגטיים עמוקים כמו אמנה ואחרים העוזרים לילד להתמודד ולהתגבר. כאן נכנסים גם האבחונים והטיפולים המשלבים שיטות משלימות כמו IPEC ואחרות המתיחסות גם לאספקטים גופניים- רגשיים- מוחיים. כאן קרוב לודאי אפשר לעשות ולחולל שינויים מפליאים ולטפל ברמות הגבוהות יותר שתאפשרנה השפעה על הרמות השונות והשכנות. עד כאן, על קצה המזלג, האמונה שלי לגבי הטיפולים בלקויות התפתחותיות. מקווה שעזרתי לדיון ואשמח לקבל הערות, תלמה.
