החלפת שם לילד?

[מעין686]

תודה

אני באמת לא רוצה למחוק את העבר שלו
הכול יהיה לו כול כך שונה וחדש וכמו שאמרת זה הרכוש היחיד שמביא איתו וזה חלק מהותי בזהותו!
אולי להוסיף שם כך ששמו המקורי תהיה שמו האמצעי ואז זה נשמר אצלו והוא יכול לבד בעתיד להחלית עם איזה שם לגדול...
אני יודעת שברגע האמת אני יעשה את מה שטוב באותו רגע אבל עזרת לי להשלים עם העובדה שאולי תהיה לו שם אחר ממה שתמיד רציתי- העיקר שיהיה לו טוב עם העבר שלו ועם ביתו החדש
שוב תודה!

 

[yearofthecat1]

 

[אבי351]

לילד גדול לא הייתי מחליף שם כיבכל זאת הוא גדול ועבר משהו וזו

וזוכר את משפחתו הביולוגית אם זה תינוק קטן אין שום סיבהלדעתי לא להחליף אם השם ממש לא מתאים לך ואת לו מתחברת אליו. לבני שאימצתי מחול תינוק לא הייתי מחליף את שמו אם זה היה שם ישראלי ומקובל כאן

 

[מעין686]

החלפת שם לילד?

אני עוד בשלבים הראשונים (עוד שבועיים מבחן פילת) של אימוץ בארץ ויש לי שאלה שמציקה לי כבר כמה זמן...
מאז שאני ילדה חלמתי לקרוא לילדים שלי בשמות מסוימים. אם אני מאמצת בגיל קטן אז לא חושבת שיש בעיה אבל מה עם מדובר בילד/ה בן/בת 3? האם זה בסדר להחליף שם או שמספיק כול השינוים שיש בחייו שעדייף לשמור על השם המוכר?
העו"ס אמרה שאין בעיה אם לילד יש שם ממש חריג אבל מה אם אין סיבה (לא שם דומה לשלנו ולא שם חריג) מה אם "סתם" אני רוצה להחליף שם?
מעין

 

[מעין686]

תודה

 

[KallaGLP]

לדעתי חשוב שאת תתחברי לשם של הילד.

לדעתי לא כזה קריטי שיישאר אותו שם. אפשר לעשות את השינוי בהדרגה ולהרגיל אותו לשם החדש תוך שמשתמשים עדיין בישן ולהמעיט את השימוש בישן ככל שהילד מתרגל יותר לחדש ומרגיש יותר בנוח איתו. בהחלט אפשר להשאיר את הישן כשם שני אם אין לכם בעיה עם זה (אישית, מעולם לא התחברתי - עד כדי תחושת התנגדות פנימית חזקה - לרעיון של שני שמות פרטיים לאדם אחד, אבל אני כנראה די יוצאת דופן בעניין זה).
הילדה שלנו, שאותה אימצנו בחו"ל, הייתה רק בת שנה בזמן האימוץ וגם יצא, כמעט בדרך נס, שכדי להעניק לה את השם העברי שתמיד חשבתי עליו כשם פוטנציאלי לבתי, היינו צריכים להחליף צליל אחד בלבד בשמה המקורי. כך שאין לנו ניסיון בהחלפת שם של ממש, ועוד לילד גדול יותר. יחד עם זאת אין לי ספק שלא הייתי משאירה שם שאני לא מתחברת אליו. הייתי מוצאת את הדרך להחליף, כנראה בהדרגה, תוך התחשבות בקצב הנוח לילד.

 

[Noga Lavie]

שם הוא חלק מזהות

אך אין זה אומר שהוא אינו יכול להשתנות.

אנו אימצנו את בתנו כשהייתה בת שלוש. היא קזחית, אנו מתגוררים בבלגיה, ובבית מדברים עברית. שמה הקזחי לא שייך לאף אחת מהתרבויות הרלוונטיות לגידולה של זיו לאחר גיל שלוש. אז כן, היא הכירה את שמה, הגיבה אליו, ומכיוון שהייתה ילדה שהרגישה טוב עם עצמה, כנראה גם אהבה את שמה. אך חוסר הקשר בין שמה הקזחי לבין שאר הגורמים בחייה, היה כזה שהוא אפילו לא נשקל כשם שני, ובוודאי שלא כשם ראשון. שינוי השם, עם זאת, נעשה בהדרגה, כאשר עד היום חלקי שמה הקזחי משמשים ככינוי חיבה משפחתי.

האיזון בין הרצוי למצוי הוא שם המשחק באימוץ של פעוט. אם שמו יהיה כזה שלא תחיי איתו בשלום, תהיה לך בעיה לקרוא לו בשם הזה, וכפועל יוצא אולי גם יחול עיכוב בחיברות ביניכם. הרבה דברים יכולים להיות, ועד שלא תגיעי לנהר לא תדעי אם מתאים לך לשחות או לפסוע על הגשר. היי מוכנה עם השמות החביבים עליך, אך התכונני לסיבות שהם ישארו בצד יחד עם חלומות ילדות אחרים שנגנזו.
- יכול להיות שהשם בו הילד יוצג לך יראה לך כל כך מתאים לילד, שתתפלאי איך יכולת לחשוב על שם אחר עבורו.
- יכול להיות שתראי שהילד מתקשה להסתגל לשינויים ולא תרצי להעצים את קשייו על ידי הוספת החלפת שמו בנוסף לכל מה שעובר עליו.
- יכול להיות שהשם שתשמעי יגרום לך לתהות מדוע מעולם לא חשבת עליו, וזה יראה לך מגוחך לשנות כזה שם מוצלח.
- יכול להיות שיתברר לך שלשמו של ילדך העתידי יש שם בעל משמעות שעשויה להיות חשובה עבורו בעתיד, ותרצי לחזק חשיבות זו.
הרבה דברים יכולים להיות, ולאו דווקא כאלו שגורמים להשאיר שם. להיות מוכנים לשינוי, ובה בעת להיות מוכנים לא לבצע שום שינוי, זו כנראה הדרך הנכונה באימוץ בכלל, ובנוגע לשמות בפרט.

 

[סביון1]

בגיל שלוש לא הייתי מחליפה סתם את השם

בדיוק מהסיבה שפרטת - מתוך כבוד וקבלה לשרשים של הילד.
אם יש שם אחר שמאד חשוב לך לתת לילדך - את יכולה להעניק לו אותו כשם שני, לא כזה שמשתמשים בו ביום יום.
&nbsp

 

[fatfat]

סביר להניח שאם מדובר באימוץ של ילד גדול

השם נבחר לו על ידי מולידיו. אני מסכימה עם חייכנית ורוצה להוסיף שהחלפת שם לא רק יכולה להתפרש כמסר סמוי של מחיקת העבר, אלא אצל הילד גם כמסר סמוי שמה שבחרו בשבילך מולידך אינו טוב. זה בעייתי יותר באימוץ בארץ כי בעתיד לא תוכלי להסביר שרצית שם ישראלי או שם מודרני. מה שלא תאמרי יתפרש שלא אהבת את הבחירה של מולידיו.
בתי היתה כמעט בת שלוש כשנפגשנו. מולידיה מן הסתם בחרו לה שם לא ישראלי ובמקום ששהתה בחרו לה שם ישראלי מהדור הקודם שממש לא תחברתי אליו. ביום הראשון כשהגיעה אלי שאלתי אותה אם היתה רוצה לחזור ולהיקרא בשמה המקורי או .... כשהצעתי לה שלושה שמות ישראליים שמזכירים את שמה המקורי ומורכבים משלוש מתוך האותיות של השם המקורי. היא מיד אמרה שרוצה לחזור ולהיקרא בשמה המקורי למרות שכבר חודשיים לא קראו לה בשם זה.

 

[KallaGLP]

האמת - לא רואה חשיבות בלעדית לכך שהשם נבחר

על ידי המולידים. זה אחד השיקולים, אבל לא היחיד ואולי גם לא העיקרי. לדעתי הרבה יותר חשוב עצם העובדה שהילד רואה את שמו כחלק מזהותו ולא מה היה מקור השם. לכן אני מסכימה שאם ההורה המאמץ יכול לחיות בשלום עם השם, עדיף להשאירו או להוסיף את השם המועדף כשם שני (בהנחה שאין בעיה עקרונית עם הוספת שם שני). אבל אם ההורה המאמץ מרגיש שאינו יכול להתחבר לשם זה שיקול לא פחות חשוב בעיניי. אצלי למשל יש שמות שאני מאוד לא אוהבת, שהצליל שלהם פשוט לא נעים לי, צורם, או שיוצרים אצלי קונוטציות שליליות. אז עם כל הכבוד למולידים ולרצון שלהם, הצרכים שלי כאמא לא פחות חשובים. ואת הילד אפשר להרגיל לאט ובהדרגה, להפוך את זה למשחק ולמשהו חיובי וכייפי. אני חושבת שהרבה מההורים המאמצים שוכחים שגם הם חשובים במשוואה הזו ולא רק הילד או המולידים. גישה בריאה בעיניי מאזנת בין הצרכים של כולם, כשהמולידים בפני עצמם הם במקום האחרון בסדר העדיפויות כי הם בעצם אינם שם ואינם נוטלים חלק בחיי הילד או מודעים לאיך הוריו המאמצים מכנים אותו. בעיניי חשוב לא פחות שהילד ירגיש את הנאת ההורה כשהוא קורא בשמו ומשמו, שיאהב לחזור על השם ו"לשחק" איתו. אם השם צורם להורה, גם זה עלול להיות מורגש איפשהו בתת מודע ולהשפיע לא פחות. לא לחינם הרבה פעמים לוקח זמן רב להסכים על שם בתוך המשפחה, כי אף צד אינו רוצה להרגיש שהוא אינו שלם לגמרי עם השם שניתן לילד.

 

[fatfat]

קאלה מה שכתבת מתאים יותר לתינוקות

בארץ ילד שמגיע לאימוץ בגיל מבוגר יותר לרוב גדל תקופה מסויימת עם המולידים וקיימת אצלו רמה מסויימת של התקשרות אליהם ואז הסיכוי גבוה יותר שיחווה את החלפת השם כביקורת סמויה על בחירת המולידים, מה שיכניס אותו לקונפליקט נאמנויות

 

[אמא לעקתש]

וגם...

אמנם השואלת התייחסה לאימוץ, אבל רוצה לשתף אתכם במה שעבר עלי בעניין שמו של בני שבאומנה:
כאשר חלמתי על הילד הזה ועל השמות האפשריים עלו לי לראש המון שמות. אבל כשקיבלנו את הטלפון על הילדון שמחכה לבית ולאחר שנאמר לנו שמו...זה לא היה קשור אלינו בכלל. שם "לא מתאים" למשפחתנו. אחר. מכיון שמדובר באומנה וצפוי היה שישמר הקשר עם משפחתו הביולוגית, לא עלתה האפשרות לשינוי שמו. אז בהתחלה קראנו לו בשמות חיבה והיום, כשהוא כבר בגן, התרגלתי והשם שלו אפילו יפה בעיני וממש מתאים למשפחתנו ואני מחוברת אליו (אל הילד ובעקבות זאת אל השם) באופן מלא!.
את כל זה ספרתי כדי להמחיש שלעיתים, האהבה לילד יכולה לשנות מחשבות ודעות והזמן גורם לנו לראות את הדברים אחרת.

 

[מעין686]

תודה לכולם על התשובות!

תודה רבה על התשובות, אני מדפיסה את כולם ושומרת ליום שבו אקבל שיחת טלפון ואהפוך לאמא! נתתם לי המון חומר למחשבה... וכסיכום בסופו של דבר אילך כמובן לטובת הילד ובמידה ויוכל להגיד אז גם מה הוא רוצה! בקשר לשם שני, אצלינו במשפחה יש לנו שם שני ככבוד לזכרו של קרוב משפחה שמת. זה רק מופיע בת"ז ולא משתמשים בזה אבל זה נחמד ככבוד לעבר של המשפחה או של הילד. שוב תודה לכולם! מעין

 

[China8]

שינוי שם

זה נושא מאד מעניין ושנוי במחלוקת ונידון רבות בקבוצות אימוץ שונות בחו"ל, יש המון דעות לכאן ולכאן.
הבת שלי אומצה בסין בגיל שלוש. היה לה שם סיני ונתנו לה שם מערבי בו היא נקראת ביומיום כיום. המעבר מן השם הקדום לחדש לא היה מאד קשה, אבל... השארנו את שמה הסיני כשמה האמצעי הרשמי, כמו כן היא משתמשת בו כאשר היא בחברה סינית. כאשר היא משחקת למשל עם ילדים סינים מקומיים או באינטראקציה עם סינים (אנחנו גרים בסין) היא תמיד רוצה להקרא בשמה הסיני ולא האחר. אני בעד להשאיר את השם המקורי, אפילו אם לא ניתן ע"י ההורים הביולוגיים אלא ע"י בית הילדים, כשם אמצעי נוסף ובכך לאפשר לילדינו נקודת חיבור נוספת למקום ממנו הם באים.

 

[China8]

נקודת מבט מעניינת

במקרה נתקלתי במאמר הבא המציג דעה בנושא החלפת השם, לצערי זה באנגלית בלבד. לא חייבים להסכים עם הדעה אבל חשוב לקרוא מגוון של דעות ולבסוף לקחת החלטה
http://www.thelostdaughters.com/2015/10/thoughts-on-re-naming-children.html

 

[Noga Lavie]

אני קוראת לה בעייתית

הדעה הזו מניחה מראש שכל הילדים זהים, ושלכל הילדים יש אותו רצון. זה לא משנה אם הרצון הוא לשנות את השם או לשמור עליו, עצם ההנחה שיש רצון אחד, ורק הוא נכון עבור כולם הופך את כל שאר הכתוב, מעניין או לא מעניין, למאוד בעייתי בעיני.

 

[KallaGLP]

שלא לדבר על נימת הכתיבה המתלהמת.

 

[yearofthecat1]

החלפת שם

שלושה ילדים, שלוש אפשרויות..
פעלנו פשוט לפי התחושות שלנו בהתאם לילד ולמצב ולנו
לילד הראשון - קראנו בשם ישראלי שמאוד דומה בצליל לשם הרוסי שהיה לו.
השם שלו הוא פשוט הוא והיה חייב להיות השם שלו, עד היום תמיד אומרים לנו שזה מדהים איך השם מתאר אותו בדיוק

. השם הרוסי כן עמד לנגד עינינו והצליל הדומה גרם לו להגיב מייד לשם החדש והכל השתלב מאוד יפה.

לילד השני - הוא היה גדול יותר ולא הרגשנו נוח לשנות לו את השם, הוא היה ילד שמח וחיובי כבר שהכרנו אותו (והוא כזה גם היום) וגם ככה שינינו את כל עולמו, אז לפחות את השם השארנו לו. לשימחתינו השם שלו הוא שם בינלאומי יפה, יש לו משמעות יפה בהרבה מאוד שפות וגם בעברית ואנחנו גם אוהבים אותו. לפעמים אנחנו קוראים לו כאחד משמות החיבה שלו, בשם החיבה האוקראיני שהיה לו.

לילד השלישי -קראנו בשם שונה לחלוטין, שם ישראלי שמאוד רציתי ומאוד התאים לו. השם שהיה לו היה גלותי מדי. אבל שם החיבה האוקראיני שלו היה יפה ולכן גם אצלו , זה אחד משמות החיבה העכשוויים שלו..

לדעתי אין כללים, יש כל מיני רעיונות ותנסי להרגיש ולהתחבר לתחושות הבטן שלך
ולהתאים את ההחלטה לילד ולעצמך ולמצב

 

[מעין686]

תודה

עזרת לי להחלית לחכות עם זה עד שזה יהיה אמיתי- אי אפשר להחלית היום מה טוב לילד עד שלא פוגשים את הילד עצמו!

 

[מעין686]

תודה לכולם! עזרתם לי מאוד!

התשובות מגוונות אך העיקר זה לעשות מה שטוב קודם לילד, אחרי זה מה טוב לי ולבעלי.
היה לי קל לוותר על חלום של ילד/ה שדומה לי או לבעלי (אף פעם זה לא היה מה שחשוב לי), היה לי קל לוותר על שלב התינוקות (בגלל זה אני פתוחה לאימוץ עד גיל שלוש), לכך לי זמן (לא הרבה) לוותר על חלום של הריון, לידה והנקה (אני יודעת שאפשרי הנקה אבל קשה)...
אבל לוותר על השמות שתמיד רציתי (של הבת שלי כבר 13 שנה אני יודעת את שמה) זה דבר שהרגשתי שהכי קשה.
אבל כול העניין פה זה להיות אמא ולכן דבר הראשון והכי חשוב זה לעשות מה שטוב לילד/ה שלי!
תודה שוב לכולם שעזרתם לי לזכור שהדבר היחיד שאני לא מוכנה לוותר עליו זה להיות אמא וכול השאר לא כול כך חשוב!
&nbsp
מעין
נ.ב.- כמובן שאני מעדכנת את כולם ברגע שאקבל את הטלפון- כבר יש לי תמונה בראש של מה אכתוב פה ובבלוג...