החלק שיורד על שירה כמים מדבר, משיב לפניית המתווכת:

שירה כמים 1959

Well-known member
מי את שתשאלי מי אני
נוצרתי בטרם
היות האדם
היות שירה
כמים, כמים
זלגו דמעותיי
והגשם
לא אחר אחריי, אני
נוצרתי בטרם
היות הנחש, היות האש,
היות הילד המתרגש, והשלג
ברכסי החרמון, אני נוצרתי, ולמה,
את שואלת, למה אני כזה, אני חושב
שאם היא תחשוב את עצמה
לא יישאר לי מקום בעולם, אני חושב
שאם היא תחשוב את עצמה
לא יהיה לי טוב בעולם אני חושב
שאם היא תחשוב את עצמה
היא לא תשאיר לי ציפורן, ולא שהייתי זקוק לציפורן,
הידיים שלי הפליאו לחבוט בה, כולנו הרי יודעים,
ועם הרצועה, מה את שואלת, שכחתי, בכלל, אני לא מציית להנחיות
אם שמת לב או לא, בגלל זה לא יכולתי להיות שכיר, מה היא חושבת לעצמה,
יצאה אתמול לעיר
הגדולה לרעות בשירים
חושבת את עצמה משוררת
ואני עשיתי את הסטייקים הכי טעימים
בארץ ולחומוס היה לי מתכון סודי, למה את מםריעה גיברת,
לא, אני לא מבין מה את שואלת, ואם תשאלי שוב זה גם לא יועיל,
אני אסובב אותך על האצבע הקטנה שלי, זאת עם הציפורן הארוכה,
אני לא חושב שאני חייב לך משהו אבך מה את שואלת אם אני כועס, אז כן
אני כועס, גדלתי ברחוב את זה היא יודעת
וכל דבר השגתי בעשר אצבעות שלי
אף אחד לא נתן לי שום דבר ומוטב שגם היא תהיה קשוחה אחרת,
יאכלו אותה בלי מלח
אני יודע
אני אכלתי
אבל מה אני רוצה את שואלת,והםא יש בי עצם לא נרקיסיסטית את שואלת
אני חושב שאני
אולי דואג לה לפעמים
ממלה קטנה שלי אבודה
העיקר שלא תגיד עלי אף מלה
אני חושב שאני אומר לעצמי לפעמים שום דבר,
את שוב קוטעת אותי גיברת, את שואלת שוב אם אני כועס? כן,
אני כועס, האם עליה, אני לא יודע, אני חושב
שהיא הייתה שמחה אולי לדעת שלא עליה
וסתם יצא עליה כי היא הייתה התינוקת שלי
ובעצם אני כעסתי על
אמא ואבא שלי
על אח ואחות שלי
בעצם אני כעסתי
על מי שלקח ממני
והם לקחו ממני
ואניכעסתי
ואני כועס
ואני חושב שהיא נהדרת
אבל אני לא אגיד לה
ואת תפסיקי לשאול אותי למה
תפסיקי לשאול אותי למה אני לא אגיד לה
גיברת
 

שירה כמים 1959

Well-known member
פוחדת ללכת לישון.
איך להרפות
מה להגיד לעצמי
?
רעש בשמיים
זה אנשים בגודל שלי יושבים במטוסים
ומשחקים באלוהים מעל הראשים
שלנו מה להגיד לעצמי
?
צדקתי מאז ומתמיד
אינאלוהים הוא רשע מושלם
והעולם רע מטבע ברייתו
ואנשים רעים
ואי אפשר לתקן כלום
?
מה אפשר אולי להגיד לעצמי במקום
שירגיע
"אני מבטיח לך
ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה
האחרונה".
אני נוחרת בבוז,
אוי אינאלוהים, תמצא ךי
מלה, משפט, נחמה קטנה, תגיד לי משהו,
נאמר , תגיד "לא כל העולם שחור,
ואת תמצאי אהבה", תגיד לי משהו, נאמר,
"אני מנייק בנזונה", נאמר, "תנשמי עמוק
ותחפשי בתוך החזה עמוק
עמוק
עמוק
עמוק
יש שם משהו
זה כמו גחלת קטנה
תנשפי על זה
זה ידליק להבה
רצויה, אל תדאגי, אלוהים
בתוכך אלוהים בתוכך
היקום איננו רק מנהרה אפלה
והיופי רב
וגם האהבה, תנשמי, חמודה, יפה שלי,
כרוכייה מזדקנת, אישה עובדת
בחים האלה כל הזמן כדי לשרוד,
תנשמי אל האור
תנשמי אל האור.
 

שירה כמים 1959

Well-known member
לכי לישון
בעצם זה נורא פשוט:
היי מוכנה למות

למות בשנתך, חביבתי,
מה טוב מזה?
הרפי את שרירייך
התמסרי
כי אולי יבוא תיכף לילך,
שני, החשיכי את לבך,
הרפי את איברייך, הנה השקט
מתקרב אלייך.
 

שירה כמים 1959

Well-known member
אני לא אמות פתאום

והלוואי שיהיה מי
שיחבק אותי
ויזהיר
מטילים נופלים
ויגן והלוואי
שהבנות עכשיו
מה
רוצות או לא רוצות
לכתוב על המצב רוצות
או לא רוצתו\ת
הגשם שירד
או לא ירד ומה
יהיה עכשיו ומה
יהיה עכשיו ומה
האם לא אמות פתאום האם
הגשם עוד יירד האם אני
אשמע קול מלאכים האם
האם האם האם
ייפסק הרעש בשמיים האם
יבוא עכשיו
סוף לחיים או שאולי
יהיה עוד זמן ומה
אפשר לעשות ומה
אפשר לעשות ומה
אפשר לעשות ומה
אפשר
 
למעלה