לא מדמיין כלל וכלל
והחזק חזק - אפשר גם "לטעון" מגנטים זקנים ולשפר את מגנטיותם. בשביל להבין למה צריך להבין בעצם מה הוא מגנט ברמה המיקרוסקופית. והתשובה היא שלאטומים מסויימים יש שדה מגנטי. זו תופעה קווטית שאפשר לחשוב עליה כאילו הזרם של האלקטרון שמסתובב סביב עצמו וסביב הגרעין אבל זה ממש לא נכון וחישובית זה לא מצליח. עכשיו זה שיש לך אטום אחד שיוצר שדה מגנטי זה יפה מאוד, אבל זה מגנט מאוד קטן. ואם יש הרבה אטומים במוצק מאקרוסקופי, הסיכויים שהשדה המגנטי של כולם יהיה באותו כיוון הוא בקירוב מצויין אפס. אבל, מוצקים שונים מגיבים באופן שונה לשדות מגנטיים. בחלקם בתגובה לשדה מגנטי, המגנטים הקטנים מסתדרים לכיוון השדה המגנטי החיצוני וכתוצאה מכך גם למוצק נוצר שדה מגנטי. זה עיקרון הפעולה של אלקטרומגנטים חשמליים. הם הופכים למגנט רק כשעובר זרם בסליל שמקיף אותם, יוצר שדה מגנטי וגורם למתכת בפנים להפוך, זמנית, למגנט. במתכות מסויימות, הנקראות פרומגנטיות (Ferromagnets), קיימת בנוסף לתגובה הזו לשדה מגנטי תופעה נוספת שנקראת היסטרזיס (Hysteresis) שמשמעותה היא שהמגנטים הקטנים לא מתבלגנים מחדש כשהשדה המגנטי החיצוני נפסק, ולכן חתיכת המתכת הזו נשארת מגנטית, יוצרת שדה מגנטי משלה, גם לאחר מכן. אבל למרבה הצער יש טמפרטורה, שגורמת לפלקטואציות בתוך המוצק שלאט לאט מוציאות חלק מהאטומים מהסדר, האנטרופיה של המגנט עולה ועם הזמן יאבד מהמגנטיות שלו. מה שמאפיין פרומגנט טוב, זה שלוקח הרבה זמן עד שהוא נחלש. כמו שאמרתי לטמפרטורה (ולסוג החומר כמובן) יש תפקיד חשוב. למעשה בטמפרטורה אפס מגנט יחזיק לנצח, וליד נקודת ההיתוך המגנט יהרס במהרה.
אז כמו שזה נשמע, בעיקר לפי תחושה שמתי לב שמגנטים מסוימים נחלשים לאורך הזמן. מישהו יכול לאשר שזה אכן קורה (ואני לא מדמיין כי ניהיתי יותר חזק
)? למה זה קורה? האם זה קורה בכל המגנטים? ומה קצב ההחלשות? (גרף או פונקציה יתקבלו בברכה). תודה.
