יוסף בן דוד שוורץ
New member
החמאס בדרך לקנוסה
הרפורמיזם הבורגני של הנהגת חמאס מכשול למאבק מנצח. המוני עזה פרצו את חומות הגטו אולם ממשלת מצרים הנהגת אבו מאזן והנהגת החמאס מבקשים לכלוא מחדש את ההמונים בגטו אותה הקימה המדינה הציונית. בעוד ממשלתו של מובארכ נחשפת לעיני ההמונים הערבים כבת ברית של האימפריאליזם וישראל, ושליטי מדינת ישראל חולמים על סיפוח עזה למצרים, הנייה ראש ממשלת החמאס פועל בשיתוף פעולה עם שליטי מצרים למימוש "חלום זה" כדרך שתמנע את זכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני בכול ארצו. וכך אנו למדים היום מחדשות עיתון "הארץ": עזה חייבת לכונן קשרים כלכליים חזקים יותר עם מצרים, על מנת להתנתק מישראל - כך אמר היום (שבת) ראש ממשלת חמאס ברצועת עזה, איסמעיל הנייה. "מהיום שנבחרנו אמרנו שאנחנו רוצים להתקדם לקראת ניתוק הקשרים הכלכליים בינינו לבין ישראל", אמר הנייה, שהוסיף כי ברצונו לקבל דלק וחשמל ממצרים ולא מישראל, וכי "למצרים יש יכולת רבה יותר לעמוד בצרכים של עזה". באותה עת, אמר היום מחמוד א-זהאר, מבכירי חמאס ברצועה, כי הארגון יסגור את הגבול הפרוץ בין עזה למצרים בשיתוף פעולה עם קהיר. הוא הוסיף כי "נחזיר את השליטה בגבול לידינו, בשיתוף פעולה עם מצרים". בכיר חמאס נוסף, מוחמד נצר, אמר כי הארגון מוכן לחזרתם של נציגים מטעם האיחוד האירופי שיפקחו על מעבר רפיח, וזאת בתנאי שיתגוררו במצרים או ברצועה. הוא הוסיף כי אנשי חמאס שדנו בקהיר עם עמיתיהם המצרים בנושא, הבהירו להם כי יש להם הסתייגויות בנוגע להסכם הקודם שאיפשר למשגיחים להיות נוכחים בגבול, וכי לא קיבלו הבהרות בנוגע להסתייגויות אלו. כמרקסיסטים העומדים על תיאורית המהפכה המתמדת של טרוצקי, המסבירה כי בתקופת שקיעת החברה הקפיטליסטית, אין הבורגנות של העמים המדוכאים מסוגלת לעמוד בראש מהפכה בורגנית דמוקרטית ועל כן תפקידי המהפכה הדמוקרטית: שחרור לאומי, איחוד האזור, תיעוש, השלמת המהפכה האגרארית, שוויון זכויות לנשים, להט"בים ומיעוטים, נופלים על שכמו של מעמד הפועלים המודע כאשר בראשו מפלגה מהפכנית מהסוג שלנין וטרוצקי עמדו בראשה ב-1917. הסברנו לא אחת כי לחמאס כחלק מהבורגנות של "העולם השלישי", אין כל פרוגראמה שתאפשר את מימוש הזכויות הדמוקרטיות של העם הפלסטיני לעצמאות לאומית בכול ארצו כולל שיבת הפליטים (למעשה חלק מהמפכה האגרארית של השבת קרקעות לאיכרים מידי הקולוניאליזם הציוני). מסיבה זו עמדתנו מלכתחילה הייתה, כי בהתנגשות צבאית בין האימפריאליזם ומשרתיו ובין ממשלתו הנבחרת של העם הפלסטיני אנו עומדים ללא כל תנאי, עם העם הפלסטיני, ללא שום קשר להנהגתו. אילו היו לנו חברים בעזה ביוני האחרון, הם היו נלחמים עם נשק ביד כנגד כוחות אבו מאזן שניסו לעשות פוטש צבאי בגיבוי ישראל וארה"ב, אך זאת, מבלי לתמוך פוליטית בהנהגת חמאס. במלחמה בין עם מדוכא לאימפריאליזם והציונות אנו בעד ניצחון מהפכני של העם הכבוש. ניצחון זה אפשרי רק אם מעמד הפועלים הערבי בהנהגה מהפכנית יעמוד בראש המאבק. היום עמדתנו המבחינה בין חזית צבאית כחלק מהטקטיקה של חזית אנטי אימפריאליסטית, ובין אי מתן תמיכה פוליטית בחמאס מוכיחה את עצמה, שכן במעשיה האחרונים מוכיחה הנהגת החמאס עד כמה היא מוכנה לבגוד בשאיפות החופש והעצמאות הלאומית של המוני העם הפלסטיני.
הרפורמיזם הבורגני של הנהגת חמאס מכשול למאבק מנצח. המוני עזה פרצו את חומות הגטו אולם ממשלת מצרים הנהגת אבו מאזן והנהגת החמאס מבקשים לכלוא מחדש את ההמונים בגטו אותה הקימה המדינה הציונית. בעוד ממשלתו של מובארכ נחשפת לעיני ההמונים הערבים כבת ברית של האימפריאליזם וישראל, ושליטי מדינת ישראל חולמים על סיפוח עזה למצרים, הנייה ראש ממשלת החמאס פועל בשיתוף פעולה עם שליטי מצרים למימוש "חלום זה" כדרך שתמנע את זכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני בכול ארצו. וכך אנו למדים היום מחדשות עיתון "הארץ": עזה חייבת לכונן קשרים כלכליים חזקים יותר עם מצרים, על מנת להתנתק מישראל - כך אמר היום (שבת) ראש ממשלת חמאס ברצועת עזה, איסמעיל הנייה. "מהיום שנבחרנו אמרנו שאנחנו רוצים להתקדם לקראת ניתוק הקשרים הכלכליים בינינו לבין ישראל", אמר הנייה, שהוסיף כי ברצונו לקבל דלק וחשמל ממצרים ולא מישראל, וכי "למצרים יש יכולת רבה יותר לעמוד בצרכים של עזה". באותה עת, אמר היום מחמוד א-זהאר, מבכירי חמאס ברצועה, כי הארגון יסגור את הגבול הפרוץ בין עזה למצרים בשיתוף פעולה עם קהיר. הוא הוסיף כי "נחזיר את השליטה בגבול לידינו, בשיתוף פעולה עם מצרים". בכיר חמאס נוסף, מוחמד נצר, אמר כי הארגון מוכן לחזרתם של נציגים מטעם האיחוד האירופי שיפקחו על מעבר רפיח, וזאת בתנאי שיתגוררו במצרים או ברצועה. הוא הוסיף כי אנשי חמאס שדנו בקהיר עם עמיתיהם המצרים בנושא, הבהירו להם כי יש להם הסתייגויות בנוגע להסכם הקודם שאיפשר למשגיחים להיות נוכחים בגבול, וכי לא קיבלו הבהרות בנוגע להסתייגויות אלו. כמרקסיסטים העומדים על תיאורית המהפכה המתמדת של טרוצקי, המסבירה כי בתקופת שקיעת החברה הקפיטליסטית, אין הבורגנות של העמים המדוכאים מסוגלת לעמוד בראש מהפכה בורגנית דמוקרטית ועל כן תפקידי המהפכה הדמוקרטית: שחרור לאומי, איחוד האזור, תיעוש, השלמת המהפכה האגרארית, שוויון זכויות לנשים, להט"בים ומיעוטים, נופלים על שכמו של מעמד הפועלים המודע כאשר בראשו מפלגה מהפכנית מהסוג שלנין וטרוצקי עמדו בראשה ב-1917. הסברנו לא אחת כי לחמאס כחלק מהבורגנות של "העולם השלישי", אין כל פרוגראמה שתאפשר את מימוש הזכויות הדמוקרטיות של העם הפלסטיני לעצמאות לאומית בכול ארצו כולל שיבת הפליטים (למעשה חלק מהמפכה האגרארית של השבת קרקעות לאיכרים מידי הקולוניאליזם הציוני). מסיבה זו עמדתנו מלכתחילה הייתה, כי בהתנגשות צבאית בין האימפריאליזם ומשרתיו ובין ממשלתו הנבחרת של העם הפלסטיני אנו עומדים ללא כל תנאי, עם העם הפלסטיני, ללא שום קשר להנהגתו. אילו היו לנו חברים בעזה ביוני האחרון, הם היו נלחמים עם נשק ביד כנגד כוחות אבו מאזן שניסו לעשות פוטש צבאי בגיבוי ישראל וארה"ב, אך זאת, מבלי לתמוך פוליטית בהנהגת חמאס. במלחמה בין עם מדוכא לאימפריאליזם והציונות אנו בעד ניצחון מהפכני של העם הכבוש. ניצחון זה אפשרי רק אם מעמד הפועלים הערבי בהנהגה מהפכנית יעמוד בראש המאבק. היום עמדתנו המבחינה בין חזית צבאית כחלק מהטקטיקה של חזית אנטי אימפריאליסטית, ובין אי מתן תמיכה פוליטית בחמאס מוכיחה את עצמה, שכן במעשיה האחרונים מוכיחה הנהגת החמאס עד כמה היא מוכנה לבגוד בשאיפות החופש והעצמאות הלאומית של המוני העם הפלסטיני.
