החמות בעלת לב הזהב. סיפור אמיתי.

[ashlaya]

למה להאשים מישהו???

עם כל הכבוד לך אם החמה לא יודעת להגיד לא יש גם כלות ובנים שלא יודעים להגיד לא להורים אני בטוחה - אין קשר להתמוטטות ולנדיבותה! אם היא עושה הכל מאהבה אז אם לא להם אז למישהו אחר אמא שלי כזאת! כל היום טורחת ומכינה לכולם לי לאחיינים לחברים וכן היא עובדת משרה מלאה בחוץ ועוד בבית לפנק את כולם סביבה והכל מאהבה והיא עברה הרבה החיים - מבחינה רפואית אין קשר בי הדברים!

 

[עציון]

האומנם אין קשר בין הדברים?

טחו עיניך מלראות מה קורה? אנשים מתים מאהבה. אנשים נחנקים מרוב אהבה. אנא ממך, אל תהי נאיבית. תפקחי את העיניים. עומס זה עומס ולא משנה מה מטרת העומס ולא משנה מה נקודת מוצא העומס. גוף האדם הוא לא משא אין סופי. תעשי ג´וגינג, ונראה עד כמה יוכל גופך לעמוד בקצב ובעומס. המחותנת שלי מאושפזת כעת בביה"ח חסרת אונים וכל הסובבים אותה פורכים אצבעות. מכים על חטא. מבטיחים לעולם לא עוד. למה היה צריך להגיע לזה? טיפ טיפה התחשבות. די לקיטורים.

 

[ashlaya]

ובכל זאת....

במשך שנתיים שנתיים הייתי מזמינה בכל שישי לארוחת ערב את כל המשפחה שלי שלו משפחה גדולה כן כן הייתי מכינה את הדברים הכי מיוחדים שחשבתי או מצאתי בכל שישי לא הייתי מרשה שמישהו יעשה כלים או ינקה במקומי כי אנ מארחת וארוח זה עד הסוף! עם ההריון באו תופעות הלוואי וככה נגמרה החגיגה אין יותר הזמנות לארוחות ממני מאז אנחנו אצל חמותי או אצל אמא שלי היום אני גם עם תינוק בן חצי שנה וכן אני מגיעה רק להתארח לא - לא חושבת שיוצאים לארוחת ערב בשביל לעשות כלים למשל בבית של מישהו אחר....

 

[פיפיטה]

תגובה לעציון

נראה לי ברור ונכון שאנו הילדים הגדולים באים להתארח אצל ההורים עם תבשיל או עוגה, ההורים שלנו עשו למעננו מספיק עד היום וגם אם הם לא אומרים ואוהבים לארח ולפנק גם להם נמאס להכין כמויות של אוכל. הם לא יגידו לא, הם לא יגידו אל תבואו, כי הם תמיד ישמחו לראות את הנכדים והילדים. אז בלי שיבקשו, ובלי להציע פשוט מאד, כל ביקור אצל ההורים אל תבואו בידיים ריקות, אתם תרגישו טוב ובטוח תקלו על ההורים. נ.ב. לפעמים אני לא הולכת להורים כדי שלא יטרחו במטבח, ובכל הזדמנות אני מזמינה אותם אליי בארוחות ליל שישי. ובחגים זו עובדה שההורים משני הצדדים אצלי. כי הם ארחו מספיק, עכשיו התור שלנו (למרות שאני עובדת במשרה מלאה. כל-טוב

 

[עציון]

אהבתי את: "עכשו התור שלנו"