די לרגשות האשמה,ירדן-כנרת הוא לא מקור המים העיקרי של ים המלח
הירמוך בעבר סיפק הרבה יותר מים במצטבר (יש לו שטח ניקוז רחב יותר), והמסכן סכור ברמות חריגות בסוריה וירדן, עד כדי כך שהירדנים לא מצליחים למלא מאגר גדול באזור גבול סוריה-ירדן בגלל כמות סכרים גדולה על כל יובל אפשרי של הירמוך-רוקאד בגולן הסורי. אפשר לראות בצילומי לווין את כמות המאגרים שם, נפח הרבה יותר גדול משל המאגרים בגולן הישראלי. שטח הניקוז של ירמוך-רוקאד גדול יותר משל ירדן-כנרת, ובעבר סיפק מים רבים יותר לירדן מדרום לכנרת.
 
בנוסף יש את הניקוז המערבי של עבר הירדן המזרחי שסכור גם כן על ידי ירדן בכמה מאגרים, והניקוז המזרחי של ישראל שהוא בהיקף מצומצם יותר (אזור צל גשם).
 
גם אם ישראל תשחרר את כל מימי הירדן-כנרת דרומה, זה לא יספיק לים המלח, שצריך ניקוז רחב יותר שסכור על ידי הסורים והירדנים...
 
לגבי השאלה ההיסטורית: לפני הקמת מפעל נהריים שהפך את הכנרת למאגר תפעולי מווסת על ידי סכר דגניה, הגובה במוצא הירדן הדרומי עמד על 212- וללא סכר, שזה אומר שככל שהמפלס היה גבוה יותר התגברה הספיקה החוצה במוצא, וכאשר המפלס ירד בקיץ, ירדה הספיקה במוצא בהתאם עד שהפכה לזרזוף. קודם להקמת הסכר לא סביר שהמפלס עלה בהרבה ולמשך זמן מעל גובה 210-, בגלל שעליית מפלס הובילה במהירות להגברת ספיקה במוצא וירידה במפלס. מנגד המפלס לא היה יכול לרדת מדי מתחת ל־212-, אז הפכה הזרימה במוצא הירדן לזרזוף חלש. בהעדר שאיבה, ירידת המפלס הייתה תולדת התאדות בלבד.
 
עם חפירת סכר דגניה הועמק המוצא עד ל־214-, מה שמאפשר הורדת מפלס טבעית עד לגובה זה במידה והסכר פתוח לרווחה, ומנגד, מאפשר לכנרת לעלות עד סביב מפלס 209- כשהוא סגור, מה שלא קרה כנראה באופן טבעי באלפי השנים האחרונות