החרדות מצאו את דרכן לחלומות שלי

החרדות מצאו את דרכן לחלומות שלי

עד עכשיו לא ממש חלמתי על ההריון (לכל היותר, הייתי בהריון בחלום, אבל לא היה לו חלק משמעותי) ובכלל - השינה שלי היא כלי הדחקה מצוין, אבל הלילה היה לי חלום הזוי במיוחד.
בצורה אופיינית לי, זה לא היה חלום מפחיד, אפילו קצת משעשע ולא סימבולי בכלל: חלמתי שאני לפני לידה ופתאום נזכרת שאני בכלל פונדקאית - הילדה לא שלנו, היא של אחד המתכנתים שאנחנו עובדים איתם. שנצטרך להיפרד מהילדה שאני כבר מחכה לפגוש ולערסל בזרועותי ולא להרפות ממנה. בחלום שקלתי לבקש ממנו לשמור את הילדה, אבל אז נזכרתי שהיא בעצם לא שלי ושל בן הזוג - היא של אותו מתכנת וזוגתו.
בקיצור - עם כל זה שלא דחוף לי ללדת, אני מפחדת לאבד אותה ברגע האחרון. אני רוצה שהיא כבר תהיה פה, בריאה ושלמה ושאוכל לממש אותה ולהיווכח שהיא אמיתית כמה ומתי שרק ארצה (או עד שהיא תגדל מספיק כדי לגלגל עיניים ולרטון "אמא, די כבר!").
אה, וכדי להקליל על האווירה - אני מחפשת את הסכם הפונדקאות שעליו חתמנו, כדי לבדוק מה לפחות יוצא לי מזה, ואז מגלה שבכלל הסכמתי לפונדקאות אלטרואיסטית

בקיצור, התעוררתי חצי משועשעת, חצי בתחושת מועקה ו-100% מלאת הערכה לפונדקאיות.
 

ספרקית

New member


מניסיון יכולה להגיד לך שה״אמא, די כבר״ מגיע הרבה הרבה הרבה יותר מוקדם משאת מסוגלת לתאר לעצמך


ולגבי החלום, לא משוכנעת שהוא לא סימבולי. אבל אני גרועה בפירוש חלומות. אז עדיף שאשתוק
 
למעלה