החתול טופי תמיד עוצם את העיניים. מה דעתכם?

אלישבע777

Well-known member
גידלתי כמה חתולים בחיי במשך 40 שנה ואף פעם לא היה לי חתול שכל הזמן מעדיף לעצום את העיניים חלקית כשהוא מסתכל. נדיר שהוא פוקח עיניים לרווחה. רק כשמשהו זז נניח חכה. אבל באופן רגיל, הוא תמיד נשאר עם עיניים עצומות למחצה וכמעט אינו מישיר מבט. אם הוא פוקח אותן לרווחה, הוא חוזר לסורו ועוצם אותן חלקית. הוא תמיד נראה כאילו הוא עומד להירדם... הוא בן שנה, ( אסופי מהרחוב בערך מגיל חודשיים וחצי) מסורס. החתול חמוד, לא מנדנד, לא סקרן, לא מתעניין בשום דבר כמעט ( חוץ מזבובים ותיקנים...). אינו פעיל מספיק. כשהוא ער - עיניו כאמור חצי עצומות רוב הזמן. לדעתי הוא רואה בסדר, עוקב אחרי תנועה, הוא בריא לגמרי.
ביקשתי מהווטרינר לבדוק את עיניו בזמן הסרוס כשהוא מורדם והוא אמר שאין שום בעיה. אני מסיקה שזה מנהג אצלו ולא בעיה. המנהג הזה מטריד אותי. החתול הקודם מיש מיש שהלך לעולמו בגיל 13, תמיד הישיר מבט ועיניו היפות תמיד היו פקוחות לרווחה. מה אתם אומרים? האם נתקלתם בחתול שמעדיף לעצום עינים למחצה, גם כשהוא ער? התמונה למטה קצת חשוכה, אבל ככה הוא נראה תמיד כשהוא ער. זה מצב רגיל.


1624280696613.jpeg
 

Yukita

Active member
מנהל
נוניו אומר:

IMG_20210620_212105.jpg


... ועכשיו ברצינות - אם אף בדיקה לא העלתה כלום והעיניים נקיות ובריאות, כנראה פשוט מדובר בחתול שליו במיוחד. אפשר ליהנות מהשלווה שלו בשקט :)
 

אלישבע777

Well-known member
נכון הוא חתול מאוד רגוע!! לעומת הקודם הסקרן הבלתי נלאה, מחפש מה לעשות כל הזמן, נודניק ברמות... החתול הזה בדיוק ההפך. הוא פשוט חתול רגיל. חמוד, חמים אבל לא מתקרצץ. טוב לו כל הזמן.... הוא החתול המושלם לנחום אבלים!! איך לא חשבתי על זה! והוא אכן כנראה רגיש קצת לאור. אכן עוסק בעיקר בשינה על כרים ועל כסתות...
 

גורדיאן-II

Active member
לפי מה שאת מספרת (וטרינר, תגובה לחכה וכו') נראה שזה נורמלי לגמרי, והראיה שלו כנראה מעולה אם הוא מסוגל להבחין בזבובים.
כמובן צריך לזכור שחתולים הם טורפי לילה, הראיה שלהם רגישה מאוד לאור, ואולי אצלו אפילו יותר, כך שאור היום עלול להציק להם.

חוץ מזה הוא מטופח ברמות, מוזן בכמויות, בסביבה מפנקת מאוד לפי פינת הטיפוס הזאת, אין לו שום סיבה לא להתאמן הרבה בספורט הלאומי של החתולים, כלומר נמנום.
 
אני לא אומר שיש בעיה. אבל - זה שהוא עליז ופעיל לא אומר כלום. גם חתולים עיוורים יכולים להיות כאלה. ולהבדיל אלף הבדלות - חתולים גוססים הרבה פעמים מגרגרים. אותה פעולה שאנחנו מפרשים כהנאה. אז צריך להזהר מהשלכה של עניין אחד לעניין אחר.
בנוסף - עיניים זו התמחות יחודית. נכון שוטרינרים אמורים לדעת הכל, אבל הם המקבילה של רופאי משפחה. אין מה לעשות - הם לא יכולים להיות מומחים להכל. ולכן יש את המומחים, שיודעים לאבחן ולטפל את מה שרופאי המשפחה לא.
לאחת החתולות שלי היתה עכירות מוזרה בעיניים, שהוטרינר לא ידע לפענח. פנינו לדר' חוי צרפתי, מומחית לעיניים (וטרינרית) ביהוד, והיא איבחנה את העניין בשניה, לפי תמונה.
 

אלישבע777

Well-known member
אכן נכון שהווטרינרים יודעים הכל. לקח להם כמה חודשים לאבחן שלחתול הקודם שלי, יש סרטן שלפוחית השתן ולא דלקת בדרכי השתן בצרוף כאבים נוירולוגיים. חתולים אלופים בהסתרת מחלות. אבל לטרטר את החתול 100 קמ לבדיקה שכמעט בטוח לא נחוצה, ועוד בתחבורה ציבורית, הלוך ושוב, זה קצת מוגזם לחתול שאינו מראה סימן קל שבקלים, להפרעה. החתול הזה הוא בבית עיני, ואם אראה שיש איזו בעיה, שום דבר לא יעמוד בדרכי, לא זמן ולא כסף! נראה לי שזה מין הרגל כזה, קצת שונה ממה שאני מכירה אצל חתולים. הוא בריא, מבקש ליטופים ונותן יחס חמים, הוא מתנהג רגיל, לא סובל מכלום, מגרגר ללא הרף רק כשהוא רואה אותי, אינו מבקש "לחזור לטבע" משם הגיע. טוב לו בחיים!
 

גורדיאן-II

Active member
אכן נכון שהווטרינרים יודעים הכל. לקח להם כמה חודשים לאבחן שלחתול הקודם שלי, יש סרטן שלפוחית השתן ולא דלקת בדרכי השתן בצרוף כאבים נוירולוגיים. חתולים אלופים בהסתרת מחלות. אבל לטרטר את החתול 100 קמ לבדיקה שכמעט בטוח לא נחוצה, ועוד בתחבורה ציבורית, הלוך ושוב, זה קצת מוגזם לחתול שאינו מראה סימן קל שבקלים, להפרעה. החתול הזה הוא בבית עיני, ואם אראה שיש איזו בעיה, שום דבר לא יעמוד בדרכי, לא זמן ולא כסף! נראה לי שזה מין הרגל כזה, קצת שונה ממה שאני מכירה אצל חתולים. הוא בריא, מבקש ליטופים ונותן יחס חמים, הוא מתנהג רגיל, לא סובל מכלום, מגרגר ללא הרף רק כשהוא רואה אותי, אינו מבקש "לחזור לטבע" משם הגיע. טוב לו בחיים!
מצחיק שאת מזכירה את עניין הטרטור, עם המרחק והתחבורה הציבורית...
אתמול תקעתי את החתולה למנשא, ולקחתי אותה לווטרינר שלי לניקוי אבן שיניים ועקירת שן רקובה, כל הדרך היא צרחה בבהלה, והגיעה להיפר-ונטילציה, כמעט ועשיתי בדרך 5 תאונות דרכים מפני שקולות הבהלה שלה הורידו אותי מהפסים, וזאת הייתה נהיגה של 10 דקות בלבד, לעשות 100 ק"מ בתחבורה ציבורית עם חתול מבוהל זה בטח הרעיון הכי גרוע בעולם.
וכן, את צודקת, לפי כל הסימנים הוא בסדר גמור, ומאחל לך שיישאר ככה.
 

Yukita

Active member
מנהל
מצחיק שאת מזכירה את עניין הטרטור, עם המרחק והתחבורה הציבורית...
אתמול תקעתי את החתולה למנשא, ולקחתי אותה לווטרינר שלי לניקוי אבן שיניים ועקירת שן רקובה, כל הדרך היא צרחה בבהלה, והגיעה להיפר-ונטילציה, כמעט ועשיתי בדרך 5 תאונות דרכים מפני שקולות הבהלה שלה הורידו אותי מהפסים, וזאת הייתה נהיגה של 10 דקות בלבד, לעשות 100 ק"מ בתחבורה ציבורית עם חתול מבוהל זה בטח הרעיון הכי גרוע בעולם.
וכן, את צודקת, לפי כל הסימנים הוא בסדר גמור, ומאחל לך שיישאר ככה.
היום היה לי העונג לקחת את המפלץ הקטן, או בשמו המוכר יותר - אי. טי. לוטרינר. הוא דווקא לא מיילל ולא בוכה בדרך או במרפאה, וגם לא קשה מדי להכניס אותו לכלוב שנמצא תמיד פתוח על הרצפה בבית, אבל הוא דואג לאווירה. במילים אחרות: הוא הסריח את כל האוטו ואת כל המרפאה כי כמו בכל ביקור אצל הוטרינר הוא חירבן בכלוב.
 

אלישבע777

Well-known member
מצחיק שאת מזכירה את עניין הטרטור, עם המרחק והתחבורה הציבורית...
אתמול תקעתי את החתולה למנשא, ולקחתי אותה לווטרינר שלי לניקוי אבן שיניים ועקירת שן רקובה, כל הדרך היא צרחה בבהלה, והגיעה להיפר-ונטילציה, כמעט ועשיתי בדרך 5 תאונות דרכים מפני שקולות הבהלה שלה הורידו אותי מהפסים, וזאת הייתה נהיגה של 10 דקות בלבד, לעשות 100 ק"מ בתחבורה ציבורית עם חתול מבוהל זה בטח הרעיון הכי גרוע בעולם.
וכן, את צודקת, לפי כל הסימנים הוא בסדר גמור, ומאחל לך שיישאר ככה.
אכן אני מכירה את הטרטור הנורא של נסיעה (לפנסיון), עם חתול לחוץ בימים שהיתה לי מכונית... נסיעה של שעה בכביש צר משאיות מלפנים ומאחור והחתול צורח ומתנשם בכלוב שלו, מוציא רגל דרך הסורג, מתחנן על נפשו וקורע את ליבי, מחרבן משתין ומקיא... |בוכה| הבעיה היתה לא בצרחות... אלא כשהוא הפסיק לצרוח. אז הייתי בדילמה - לעצור בכביש ללא שוליים כמעט ,באמצע המדבר, בחום הלוהט ולהסתכן בתאונה, או לקוות שהוא עדיין בחיים... אז כל עוד הוא צרח, דווקא פחות דאגתי... היום אני יודעת שהייתי צריכה להחשיך את הכלוב. וכן אסור להשמיע לחתול מילות נחמה. זה מעודד אותו לילל עוד יותר.
החתול הנוכחי, הרבה יותר רגוע. לקחתי אותו כמה פעמים לווטרינר, בתרמיל נשיאה מיוחד על הגב. לא מת על זה, אבל לא עושה בעיות. לגבי נסיעות במכונית, איני יודעת איך הוא יתנהג.
אנסה לצרף כאן סרטון המדגים איך החתול הקודם התנשם כשהוא חזר מן הפנסיון.

 
אכן נכון שהווטרינרים יודעים הכל. לקח להם כמה חודשים לאבחן שלחתול הקודם שלי, יש סרטן שלפוחית השתן ולא דלקת בדרכי השתן בצרוף כאבים נוירולוגיים. חתולים אלופים בהסתרת מחלות. אבל לטרטר את החתול 100 קמ לבדיקה שכמעט בטוח לא נחוצה, ועוד בתחבורה ציבורית, הלוך ושוב, זה קצת מוגזם לחתול שאינו מראה סימן קל שבקלים, להפרעה. החתול הזה הוא בבית עיני, ואם אראה שיש איזו בעיה, שום דבר לא יעמוד בדרכי, לא זמן ולא כסף! נראה לי שזה מין הרגל כזה, קצת שונה ממה שאני מכירה אצל חתולים. הוא בריא, מבקש ליטופים ונותן יחס חמים, הוא מתנהג רגיל, לא סובל מכלום, מגרגר ללא הרף רק כשהוא רואה אותי, אינו מבקש "לחזור לטבע" משם הגיע. טוב לו בחיים!
אם את בטוחה שהכל בסדר, בשביל מה להתייעץ כאן? למה ביקשת מהוטרינר שיבדוק?
אם בכל זאת תרצי לוודא, אני בטוח שתוכלי להתייעץ טלפונית עם דר' צרפתי. כך אני עשיתי. ובמידה ויהיו לה תובנות מעבר ל-"הכל בסדר", היא תוכל לתת הנחיות לוטרינר המקומי שלך. (חוץ מזה שאני מניח שהיא לא מומחית העיניים היחידה בארץ).
 

גורדיאן-II

Active member
אם את בטוחה שהכל בסדר, בשביל מה להתייעץ כאן? למה ביקשת מהוטרינר שיבדוק?
אם בכל זאת תרצי לוודא, אני בטוח שתוכלי להתייעץ טלפונית עם דר' צרפתי. כך אני עשיתי. ובמידה ויהיו לה תובנות מעבר ל-"הכל בסדר", היא תוכל לתת הנחיות לוטרינר המקומי שלך. (חוץ מזה שאני מניח שהיא לא מומחית העיניים היחידה בארץ).
יוביוב, ככה זה.
ראית פעם אימהות צעירות יושבות ביחד בגן הציבורי עם עגלות התינוקות שלהן ומשוחחות? הן מדסקסות ומתייעצות על דברים שהן בעצם כבר יודעות, רק כדי להיות בטוחות, כאן זה אותו דבר, אנשים מגיעים לכאן בשביל 'חכמת ההמונים' גם לגבי דברים שהם כבר יודעים, וגם מפני שאין בגן הציבורי מגדלי חתולים שאפשר לשוחח אתם.
בכל מקרה אני יכול להרגיע אותך, דיונים כאלה לא עומדים לכלות את הדפים העומדים לרשות תפוז, אין סכנה לכך שהפורום יתמלא עד הקצה ויצטרכו לסגור אותו.
 

גורדיאן-II

Active member
כן, אבל יש תמורה לאגרה!
היא הייתה צריכה 12 שעות כדי להתאושש לגמרי מההרדמה, ו-24 שעות לחזור לעצמה, אבל עכשיו אני רגוע ומבסוט כי אני יודע שהיא לא סובלת מכאבי שיניים, בחנתי את השן העקורה וברור לי שהיא סבלה כאבים, זאת הייתה שן צהובה-שחורה עם חור עמוק באמצע, והיה שווה לסבול את כל הקונצרט הזה ואת ההוצאות רק בשביל הידיעה שפטרתי אותה מהכאבים האלה ושעכשיו היא רגועה ומאושרת (ושקועה בשינה עמוקה, כרגיל).
 

אלישבע777

Well-known member
כן, אבל יש תמורה לאגרה!
היא הייתה צריכה 12 שעות כדי להתאושש לגמרי מההרדמה, ו-24 שעות לחזור לעצמה, אבל עכשיו אני רגוע ומבסוט כי אני יודע שהיא לא סובלת מכאבי שיניים, בחנתי את השן העקורה וברור לי שהיא סבלה כאבים, זאת הייתה שן צהובה-שחורה עם חור עמוק באמצע, והיה שווה לסבול את כל הקונצרט הזה ואת ההוצאות רק בשביל הידיעה שפטרתי אותה מהכאבים האלה ושעכשיו היא רגועה ומאושרת (ושקועה בשינה עמוקה, כרגיל).
חורים בשיניים אצל טורפים הם לא מצב שכיח. אבל הטורפים שלנו ניזונים ממזון מלאכותי מפוצץ בעמילן (פחמימה ריקה שאין בה שום דבר טוב פרט למחיר...) שכלל לא רשום במרכיבים. מאידך מי יכול לתת להם ראשי תרנגולות? איך גילית את ממה היא סובלת? היא לא רצתה לאכול?
 

גורדיאן-II

Active member
חורים בשיניים אצל טורפים הם לא מצב שכיח. אבל הטורפים שלנו ניזונים ממזון מלאכותי מפוצץ בעמילן (פחמימה ריקה שאין בה שום דבר טוב פרט למחיר...) שכלל לא רשום במרכיבים. מאידך מי יכול לתת להם ראשי תרנגולות? איך גילית את ממה היא סובלת? היא לא רצתה לאכול?
לא, אכלה כרגיל והתנהגה כרגיל.
אני בודק לכל החתולים שלי באופן קבוע, פעם בחודש-חודשיים, את המצב בפה, הם קצת התרגלו לזה שאני מפשיל להם את השפתיים ומנסה לראות מה המצב, ולכן לא נושכים אותי, אבל הם גם מתעקשים להדק את הלסתות.
ולפעמים יש בונוסים, כלומר הם מפהקים ואני יכול להציץ.
בכל מקרה הפכתי למומחה לאיתור שיניים רקובות, לפי הצבע, וגם לפי הריח, יש לריקבון ריח אופייני מאוד, הבעיה היא שזה מופיע בשלב מתקדם מאוד.
חוץ מזה אני מנהל יומן מסודר של כל הטיפולים שהם מקבלים, כולל פירעוש ותרופות, וברור לי כי כל 3-4 שנים אצטרך להגיע עם החתול לווטרינר כדי לבצע הסרת אבן, ובדרך כלל הוא גם עוקר שן או שתיים שמצבן גרוע. ניסיתי כמה פעמים לשכנע אותו לעקור טוחנות גם אם הן די בריאות, כי הן נרקבות קודם וגם קשה לראות אותן, אבל הוא מסרב, למרות שהוא מסכים שהם לא צריכים שיניים, הם לא לועסים בכל מקרה.

ועוד משהו: עכשיו, יומיים אחרי, היא מפגינה שמחת חיים ורצון למשחקים שלא ראיתי אצלה כבר הרבה זמן, חתולה בת 12 ומתנהגת כמו ילדונת בת שנה, ממש כיף!
 
נערך לאחרונה ב:

אלישבע777

Well-known member
לא, אכלה כרגיל והתנהגה כרגיל.
אני בודק לכל החתולים שלי באופן קבוע, פעם בחודש-חודשיים, את המצב בפה, הם קצת התרגלו לזה שאני מפשיל להם את השפתיים ומנסה לראות מה המצב, ולכן לא נושכים אותי, אבל הם גם מתעקשים להדק את הלסתות.
ולפעמים יש בונוסים, כלומר הם מפהקים ואני יכול להציץ.
בכל מקרה הפכתי למומחה לאיתור שיניים רקובות, לפי הצבע, וגם לפי הריח, יש לריקבון ריח אופייני מאוד, הבעיה היא שזה מופיע בשלב מתקדם מאוד.
חוץ מזה אני מנהל יומן מסודר של כל הטיפולים שהם מקבלים, כולל פירעוש ותרופות, וברור לי כי כל 3-4 שנים אצטרך להגיע עם החתול לווטרינר כדי לבצע הסרת אבן, ובדרך כלל הוא גם עוקר שן או שתיים שמצבן גרוע. ניסיתי כמה פעמים לשכנע אותו לעקור טוחנות גם אם הן די בריאות, כי הן נרקבות קודם וגם קשה לראות אותן, אבל הוא מסרב, למרות שהוא מסכים שהם לא צריכים שיניים, הם לא לועסים בכל מקרה.

ועוד משהו: עכשיו, יומיים אחרי, היא מפגינה שמחת חיים ורצון למשחקים שלא ראיתי אצלה כבר הרבה זמן, חתולה בת 12 ומתנהגת כמו ילדונת בת שנה, ממש כיף!
מעניין מה שכתבת ויופי שהחתולה חזרה לעצמה! אשים לב לעניין הזה ובעיקר לריח. אני יודעת שהווטרינר בחיסון השנתי מציץ בפה. אצלו החתולים שלי תמיד הסכימו לפתוח את הפה...
מעולם למזלי לא נתקלתי בבעיית עששת. בערך בגיל 5 אני עושה להם ניקוי אבן שן ולפעמים גם פעם נוספת במהלך החיים. החתול הקודם, היו לו כיבים בחניכים והיה צריך גם ניקוי אבן בפעם שניה, אבל הוא אז כבר היה חולה בדלקת בדרכי השתן ( בדיעבד הוא היה חולה סרטן אבל אז - לא ידענו זאת) ולכן לא הוא לא עבר ניקוי נוסף. יש לציין שאפילו לפני מותו, (אחרי עשרה ימי צום !!), הוא עדיין התנהג כמעט רגיל- היה נוהג להסתכל בסרטי טבע וגם ללכת על ההליכון מדי פעם לזמן קצר. יש להם לחתולים כוחות מדהימים. הנה הוא כשהיה צעיר, מרותק לסרט טבע, יושב במקומו הקבוע על לוח המחוונים של ההליכון.

 
למעלה