האמת, שגם אני לא מבין את זה
קודם אני אסביר קצת על העיקרון בניסוי הזה (לפחות איך שאני מבין אותו), כי במבט ראשון הוא כן אמור להראות הגיוני: הרעיון שמאחורי הניסוי הזה הוא שלפי עיקרון אי הוודאות אי אפשר לדעת גם את התנע (שזה מהירות כפול מסה) וגם את המיקום, או (כמו במקרה שלנו) את הזמן ואת האנרגייה של גוף מסויים בדיוק אינסופי, וככל שיודעים אחד מהם בדיוק גבוהה יותר כך יודעים את השני פחות. כך שלמשל אם אנחנו יודעים את המהירות של חלקיק מסויים בדיוק מאוד גבוהה, אז הדיוק של המיקום שלו יהיה מאוד נמוך. אך זה לא הכל, לפי תורת הקוונטים, לא רק שאנחנו לא יודעים את המיקום, אלא שבאמת לחלקיק אין מיקום ספציפי! כלומר, הוא נמצא בכל המקומות האפשריים לו בו זמנית, ורק בעת מדידה של המיקום פונקציית הגל שלו תקרוס והוא יקבל מיקום ספציפי (ואז המהירות שלו תיהיה לא ידועה). וההסבר שלהם לכך שהוא נמצא בהרבה מקומות בו זמנית הוא שהחלקיק הוא בסך הכל אוסף של גלים. ובאמת עשו ניסוי וראו אלקטרונים שמתאבכים עם עצמם (דבר שכמובן רק גלים יכולים לעשות). עכשיו לפי העיקרון הזה, (בתיאור פשטני מאוד) חלקיק שיש לו סיכוי של 50% להתפרק בפרק זמן מסויים פשוט נמצא בשני המצבים האלה בו זמנית, והמשמעות של ה50% היא שבעת מדידה יש לפונקציית הגל של אנרגיית החלקיק סיכוי של 50% להיות במצב מסויים וסיכוי של 50% להיות באחר. ועד שלא בוצעה מדידה, הוא פשוט ימשיך להימצא בשניהם, ממש כמו שאלקטרון שלא נמדד מתפשט כגל ונמצא בכל המקומות האפשריים לו בו זמנית. וזה ממש *לא* כמו המצב בו מטילים מטבע ואם התקבל צד מסויים אז הורגים את החתול. במקרה הזה הוא באמת או חיי או מת בכל רגע נתון. אך במקרה של חלקיק רדיואקטיבי, עד שלא בוצעה מדידה החלקיק נמצא בכל האפשרויות שלו גם יחד! ואז בעיקרון גם החתול אמור להימצא בכל האפשרויות, עד שיבוא צופה ו'ימדוד' אותו, ובכך יגרום לו לקרוס למצב ספציפי אחד. וזה דיי הגיוני. אלא שהבעייה שלי עם הפרדוקס הזה היא שה'מדידה' כפי שמתייחסים אליה בתורת הקוונטים (לפחות ממה שאני למדתי) היא לווא דווקא מדידה שמבצע יצור בעל תודעה, או רשימת התוצאה במכשירים, אלא פשוט אינטרקציה של החלקיק עם גוף כלשהו. וכך למשל גם גלאי קטן שמגיב למיקום החלקיק יכול לגרום לו לקרוס למיקום ספציפי. וכך, לפי איך שהניסוי מתואר, המדידה הראשונה של החלקיק הרדיו-אקטיבי היא ברגע בו "ירגיש בכך חיישן המצוי במתקן שבתיבה". כלומר, כתוב בבירור שהחיישן ימדוד את המצב של החלקיק. אז אני לא מבין למה הם לא מתייחסים לזה כמדידה. גם בכלל מוזר לי שהשתמשו בחתול, ולא באיש. כלומר, אם היה שם בן אדם אז זה הוא לא היה נמצא בשני המצבים בו זמנית? תורת הקוונטים לא מדברת בכלל על הקשר שבין תודעה סובייקטיבית והתנהגות מולקולרית. לכן זה קצת מוזר לי כל העניין הזה..
