החתונה מתקרבת ו ...

[boy in the well]

החתונה מתקרבת ו ...

הייתי היום אצל ההורים שלי. והיו שם האחיינים החמודים שלי. הגדול בן שנתיים וחמש, והקטנה בת 8 חודשים. שמתי לב (למרות כל ה"איומים" שיהיה להם מאד קשה ...), שזה באמת קשה לגדל שני ילדים קטנים. שמתי לב שהגדול מקנא, ומתוסכל מזה שהקטנה תיקח לו את הצעצועים, או תשתלט לו על משהו שלו. אני רואה שהוא אוהב אותה, אבל נמצא במעין מרד כזה. כמובן, שאני רואה אותם בערך פעם בשבוע או אפילו פחות. אז אני לא יודע אפילו חלק קטן מכל מה שהולך שם ... איך לכם הולך ? בני כמה הילדים שלכם ומה הפער ביניהם ? מתי כדאי לחשוב על ילד שני ? אנחנו לא רוצים שיהיה לנו קשה מדי. מספיק יש לנו את "הצרות" שלנו, ואנחנו חייבים לעשות את זה בצורה הכי יעילה ונכונה שאפשר. אשמח לשמוע דעות. המשך אחלה יום ... boy in the well

 

[schlomitsmile]

../images/Emo6.gif שתהיה בריא../images/Emo57.gif עוד לא הגעתם להריון ראשון (?) ואתה כבר מתלבט מתי כדאי להוליד ילד שני? לאט לאט...../images/Emo8.gif לא חושבת שיש מתכון נכון לכולם. יש מי שמעדיפים לעשות פערים קטנים, כדי לרכז מאמץ ולגמור כבר עם השלב המתיש של ילדים קטנים, ויש מי שמעדיפים לנוח בין זאטוט לזאטוט ../images/Emo13.gif לנו יש 4 בנים, בערך 4 שנים בין אחד לשני. חשוב לנו שתהיה להם ילדות משותפת, אבל גם לתת לכל אחד מלוא תשומת-הלב, ולנו זה אפשרי רק אם יש בכ"ז קצת פער בין תינוק לתינוק.

 

[boy in the well]

../images/Emo8.gif ת'נקס.

כן. את צודקת. אני שואל דברים מראש. פשוט ראיתי את זה בצהריים אז בגלל זה חשבתי על זה. בכל מקרה, אנחנו חושבים שאנחנו נחכה בין ילד לילד. אבל את יודעת איך זה ... רואים את החיים מראש ... וכמו שאת אומרת ... ובצדק ... שנהיה בריאים. תודה. boy in the well

 

[קוזומייסטר]

אצלנו הפער קטן

הגדולה הייתה בת שנה ושמונה כשהקטן נולד... כן, זה קצת קשה, אבל מצד שני זה כיף, כי הם יגדלו יחד

בכיוון מחשבה שאנחנו בחרנו בו, התכנון הוא כל שנתיים ילד... מכיוון שהבכורה שלנו נולדה כששנינו בני שלושים, אז הרצון שלנו לארבעה-חמישה ילדים, כאשר אנחנו עדיין יכולים להתרוצץ ולהשתולל איתם, בהחלט מצריך את המחשבה הזו של ציפוף הילודה

בכל מקרה, תתחתן, אל תמהר להביא מיד ילדים, תיתן קצת זמן לזוגיות שלכם (כי החיים כזוג נשוי, שונה מלהיות חברים) ואז תביאו ילדים מתוך מוכנות. כשתהיו מוכנים לילדים, תראה כבר שאחרי שהראשון יוולד, שתרצה מיד עוד אחד

 

[מוריה ברגמן]

פער קטן בין הילדים

אצלנו הבכור בן שנה ו11 חודשים והקטן בן שלושה חודשים. אני פחות מסתכלת על הקשיים ויותר על מה שהם ירוויחו כשהם יגדלו. לחשוב על ילד שני, זה רק אחרי ילד ראשון ואחרי שרואים איך מסתדרים ומי שמרגישים שמתאים - אין מרשם רופא. יש תחושות ואני מאמינה שצריך לסמוך עליהן. בהצלחה

 

[iris51]

לצערי יש לי רק בת אחת (מקווה שזה ישתנה),

היה מאד קשה איתה מאז שנולדה,התקשתה להירדם בלילות,היתה קשה באכילה,בכי בלתי פוסק ועל כל דבר קטן. בגיל שנתיים אבחן אותה רופא הילדים שלה שהוא גם רופא התפתחותי במכון להתפתחות הילד כבעלת קשיים רגשיים,עברנו חצי שנה של אבחון ע"י פסיכולוגית שהעלתה סברה להמצאותה בספקטרום האוטיסטי, ומשם התחלנו תהליך של אבחון מקיף במכון להתפתחות הילד,שלא העלו סברה להמצאות על הספקטרום,אבל מצאו מספר קשיים, והתחלנו ריפוי בעיסוק,קלינאית תקשורת וטיפול רגשי ע"י פסיכולוגית. כשהחלה גן תת חובה לראשונה בגיל 3 שנים,עלו קשיים חברתיים מול שאר הילדיםבגן, והגננת דחפה להעבירה למסגרת חינוך מיוחד ללא ידיעתינו ובניגוד לרצונינו ע"י קשר מאחורי גבינו עם גורמים מטפלים במכון להתפתחות הילד,קשר שעליו נודע לנו במקרה עקב פליטת פה של אחת המטפלות שם. בלחץ הגננת מילאנו טפסים והופנינו גם לוועדת מתי"א,בשנה הראשונה לא היתה תגוב מהם,ובשנה השנייה שלנו באותו הגן זומנו לוועדה ,אך הוועדה לא מצאה צורך לעזרה נוספת לילדה ,מעבר הטיפול במכון, היות ובהתנהגותה הכללית בגן והבנתה הקוגנטיבית לא היו בעיות. כיום הילדה בת 7 שנים,בכיתה א בבית ספר רגיל ותלמידה מצויינת,אך עדיין יש קשיים חברתיים שקשורים גם לבעייתה הריגשית. בכל התקופה הזאת התקשיתי להתמודד עם עוד ילד,מה גם שאי ובעליאנשים שלוקחים כל דבר ללב,היה לי קשה גם נפשית וגם פיזית,אך לאחרונה, ואני ובעלי כבר בני 39,והקשיים קטנו,התחלנו שוב לנסות להביא ילד לעולם,ליבנו נחמץ כשאנו רואים את הילדה מלטפת כל תינוק שאנחנו רואים בגן המשחקים,ואנו רואים איזה יפה היא מטפלת בבת דודתה שרק נולדה. אנחנו מקווים שלא "אחרנו את הרכבת",כי קשה יותר להיכנס להריון בגיל כזה,אבל אני עדיין מקווה.

 

[schlomitsmile]

שיהיה לכם בהצלחה../images/Emo57.gif בימינו "הורות מאוחרת" אינה דבר נדיר כך שנכון שזה אינדיווידואלי, אבל בעקרון זה בהחלט אפשרי ../images/Emo13.gif האמבושים שהמערכת ואנשיה עושים לנו- כמה סיפורים כאלה ששמעתי (וחוויתי...) אני לא מתרגלת לזה... לא הבנתי לגבי הבת- ספקטרום אוטיסטי או בעיה רגשית?

 

[iris51]

היי שלומית

הבעייה אשר טופלה עד לא מזמן בהתפתחות הילד ע"י פסיכולוגית קלינית, היתה בעייה ריגשית,הטיפול נסתיים כי הילדה הגיע כבר לגיל 7,ומעבר לזה נאמר שהם לא מטפלים. היא הציע בינתיים הפסקה,ובעוד חודש יש לנו בדיקת סיכום שם ,עם רופא נוירולוג והפסיכולוגית. התוודאתי לפורום שלך בעקבות חיפוש על תסמונת האספרגר ששיערה הפסיכולוגית הראשונה שיש לביתי,היא זו שהמליצה על אבחון מקיף במכון להתפתחות הילד,היא ציינה את הקשיים,אך לא ציינה בדוחות הסיכום שלה את חשדה לאספרגר. במכון בפירוט שלהם לאבחון,נכתבו קשיים, אך לא דובר או נכתב על כך,ואני לא "חפרתי" בנושא יותר,גם ככה עברה עלי תקופה קשה עם הרבה בכי,לא שיערתי שלילדה שלי,שראיתי בה גאונה קטנה ואף מחוננת,יש בעיות ,ידעתי שיש לה קושי חברתי שמתבטא ברגישות יתר,שתלטנות ורכושנות מוגזמת,אך שייכתי את זה לגילה הצעיר, להיותה איתי בבית עד גיל 3 והיותה בת יחידה. בכל מקרה ,אני מוצאת בפורום שאת ומור מנהלות,נושאים וקשיים משותפים גם לי,כך שאני מרבה לגלוש שם,לרוב כסמויה.

 

[schlomitsmile]

ומה אומרת תחושת הבטן שלך? שכל חריף לא שולל כידוע, קשיים בתחומים אחרים. אבל אפשר למנף אותו כדי להתמודד איתם טוב יותר. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3806550,00.html אני מקוה שהנוירולוג והפסיכולוגית שתפגשו בעוד חודש בקיאים בעניין, ויוכלו באמת לאבחן או לשלול.

 

[iris51]

../images/Emo140.gifשלומית תודה,כתבה מעניינת.

תחושת הבטן היא שאני לא יודעת,יש ימים שזה נראה בכיוון,יש ימים שהיא מתנהגת נ"ט,יש ימים מעורבים. גם לי וגם לבעלי היו קשיים חברתיים בילדותינו אבל היינו תלמידים טובים,מן הסתם הועבר אליה מטען גנטי.....

 

[akavishon]

כשהגדולה היתה עוד קטנה

והתחלנו לדבר על מספר 2, אני חשבתי לדחות את זה, כדי שלה יהיה זמן רק איתנו, בלי אף אחד אחר. ההפרש בינה לבין אח שלה הוא שנתיים וחודשים. בדיעבד, אולי היינו אפילו מקדימים את מספר 2. היחסים בינהם זה משהו פשוט מדהים. הם החברים הכי טובים בעולם ומסוגלים להעסיק אחד את השני שעות. עם הפרש גדול מדי, לא חושב שיהיו כאלו יחסי חברות קרובה בין האחים.

 

[boy in the well]

תודה על התגובות.

אני מעריך את זה מאד, ומודה שלמדתי משהו. תודה ושתהיה אחלה שבת.

 

[KimPossible]

אז הינה עוד אחת...

בין הראשונה לשני הפרש של שלוש שנים. כולם אמרו לי בזמנו "הפרש אידאלי", אבל אני לא בטוחה שיש דבר כזה. לכל הפרש יש יתרונות וחסרונות. יש כאלה שבעד הפרש קטן (עד שנתיים) כדי שיגדלו ביחד- בפועל ראיתי אצל הרבה חברות הפרש קטן וילדים שכל הזמן רבים וגם בגיל מבוגר, כל אחד פונה לדרכו והקשר רופף- כך שהפרש קטן אינו ערובה לכלום, אבל זו בהחלט עבודה קשה להורים. אם הילדים כן חברים, זו הקלה גדולה החל מגיל 3 של הקטן שההשגחה הופכת להיות קצת פחות צמודה והם יכולים לשחק שעות בחדר ביחד, נפטרים מחיתולים, מוצצים, עגלות והכל הופך לקצת יותר נוח. בין הראשונה והשני לשלישי יש לי 8ו-5 שנים בהתאמה. וזה הפרש מאוד נוח. יש לי הפוגות שלא היה לי בגידול הראשונים. אני יכולה לתת אותו לגדולה ל-10 דקות וללכת להתקלח. להכין אוכל, לנוח. אבל סביר להניח שהוא לא יהיה חבר שלהם והיחסים תמיד יהיו של אחים גדולים ואח קטן.