החתונה של אבא.

[אנוכי ואני]

החתונה של אבא.

מישהו מכם חווה כזה דבר? שבוע שעבר אבא הודיע לנו שהוא מתחתן. כולם בבית גדולים, מעל גיל 22, ורק אני בת זקונים.. בת 16.5 אני מאוד שמחה בשבילו, שלא תבינו לא נכון. אני חושבת שיש לו לב של זהב(למרות שפעם ממש לא חשבתי ככה) ומגיע לו שיהיה לו טוב.. אבל עם זה, באים כל החששות.. להכניס לבית אשה זרה? לגור איתה? להיות איתה? ואם היא תנסה לחנך אותי? להגיד לי מה מתאים לה ומה לא? היא ממש דתיה, ואני יותר חוזרת בשאלה. ואם היא תנסה לכפות עליי ללבוש בגדים צנועים? (אבא הרי יהיה לטובתה, הרי גם הוא רוצה את זה..) אני סתם מקדימה את מה שאולי בכלל לא יבוא.. אבל זה מוזר פתאום. לקום בוקר אחד ולהגיד בוקר טוב, היום נלך לחתונה של אבא. נעמוד בקבלת פנים, נשמע הרבה "מזל טוב", ונראה איך אבא, אבא שלי, מתחתן.

 

[הדסו^ש]

זה באמת קצת מוזר

אני מבינה שאת גרה עם אביך, ושעד עכשיו הוא וחברתו גרו בנפרד. אני מבינה שאביך אדם טוב לדעתך, ניסית לדבר איתו על כל החששות האלה?

 

[Dalit Mamy1]

כ"כ מפחיד כ"כ מובן...

כ"כ מזדהה.. אבא שלי ביטל את נישאיו השניים...כי האישה רצתה ילד מוקדם מדי..ואבא שלי לא מוכן לעוד ילד לא עכשיו, החתונה התבטלה כחודשיים בערך לפני התאריך...במזל לא התחלנו לתחנן הרבה כ"כ פחדתי כ"כ קינאתי...וכ"כ הצטערתי אחר כך..

 

[ny22]

אני אתחיל בתגובה לכותרת

כן, משני הצדדים. (בקשר לשאלה הראשונה). כשהייתי קטן אבא שלי התחתן, אבל הייתי קטן מדי בכדי להבין...(גיל 3 או 4). ואמא שלי התחתנה עם בן הזוג שלה (שהם חיים ביחד מאז שאני בכיתה ח') לפני שנה בערך. הגבתי מאוד קשה. אומנם לא הייתי נוכח בחתונה, אבל היה לי מאוד קשה לקבל את זה... הרגשתי כאילו עכשיו גם אותה "לקחו" לי, אבל סה"כ אני שמח בשבילה, ורוצה בשביל אמא את הטוב ביותר. (והסיפור המצחיק הוא, שאחרי המון זמן (לפני חודשיים בערך), התברר לי שמי שחיתן אותם זה רב שאני מכיר (כלומר, הכרתי אותו אחרי השם התחתנו), ורק שפעם סיפרתי להם עליו הם היו בשוק וסיפרו לי שזה הרבה שחיתן אותם. אם עוד לא הבנתם לא הייתי נוכח בחתונה) ועכשיו נעבור אליך

בתור אחד שקצת מבין את הסיטואציה, אני רוצה לתת לך טיפ

במידה והיא אחת כזאת שאפשר לדבר איתה, לפני שהיא עוברת לגור אצלכם תעשי איתה שיחה בארבע עיניים. תסבירי לה על השקפת העולם שלך ותבקשי ממנה שלא תנסה להשפיע עליך, וכמובן שתבהירי לה שגם את לא תנסי להשפיע עליה או לשנות אותה. אחרי הכל, זאת זכותך המלאה ואין אף אחד שיכול להחליט בשבילך עד כמה תהיי דתייה. במידה וזה לא עוזר, נסי את הדבר הבא

שתפי את אחיותך ואחיך ותסבירי להם את החששות ותבקשי מהם שיעזרו לך. להם כמובן יש השפעה. אשמח אם תגידי לי עד כמה זה עזר, ואם תרצי אשמח לתת עוד עצות וטיפים. כמובן שזה מוזר, כי אנחנו עוד חיים בדור שמחנכים אותנו להיות "משפחה רגילה", כלומר שהמצב האידאלי הוא - אמא, אבא וילדים. אבל היום אנחנו בעידן שבו הורים מתגרשים ומתחנים שוב. זה מוזר לך כי לא חונכת שזה גם מצב הגיוני, חינכו אותך שאי אפשר להיות בחתונה של ההורים. אבל היום, יותר יותר אנשים נמצאים בחתונה של ההורים שלהם. אבל בשורה התחתוהנ אני כל-כך מבין אותך. (מקוה שגם זה עזר). המון

ו

. נתאי.

 

[L i o r 1 6]

כמו נתאי..

אז כן, כמו נתאי גם אני חוויתי את זה משני הצדדים.. אף פעם אני לא אשכח את היום שאבא צלצל אליי ואמר לי "ליאור אני צריך לדבר איתך" כשסיפרתי לאמא את זה היא אמרה בצחוק הוא בטח מתחתן.. והיא אפילו לא ידעה עד כמה היא צדקה.. כששמעתי את זה הייתי דיי בשוק. לקח לי זמן לעקל את כל הנושא. והנה עובר הזמן ומגיע יום החתונה של אבא.. מה שלא ציינתי זה שלאישתו יש ילדה מהנישואים הקודמים, שזה הופך את כל הנושא ליותר קשה. את האמת? בחתונה של אבא שלי לא נהנתי נקודה! הייתי כ"כ כעוסה עליו, הייתי יחסית קטנה והיה נראה לי מאוד לא הגיוני שאבא שלי זה שפעם היה נשוי לאמא, יתחתן עם אישה חדשה וזרה כמו שאת אומרת.. אומנם אני לא גרה עם אבא כמוך.. אבל, כל החששות שלך שאם היא תנסה לחנך אותך או תנסה לכפות עליך לבוש.. אז ככה, לדעתי אין לה את שום הזכות. עם כל הכבוד לזה שהיא תהיה האישה של אבא שלך ושתגורו יחד, היחיד שמחנך אותך זה אבא שלך. ואת כבר ילדה גדולה אוטוטו בת 17 (כמוני ) ואין לה שום זכות להחליט איך תתלבשי.. זאת החלטה אך ורק שלך! מאז החתונה של אבא שלי עברו 5 שנים אם לא יותר.. היום כבר יש להם ילדה משותפת ואחות ראשונה בשבילי.. אז אם נאמר את האמת אני לא בדיוק מתה על אישתו.. אבל לולא אישתו לא הייתה היום אחותי המדימה! אז הצעתי אליך היא שתהני בחתונה כמה שאת רק יכולה ואל תיהי מבואסת כי את רק תצטערי על זה כמוני.. תשמחי ותשמחי אותם גם:] שיהיה לך המון בהצלחה ליאור.