הטהרות

Silhouette1

New member
הטהרות

ילדה-אישה עומדת,
על שפת ים רטוב.
אַדְווֹת הים מלטפות
עיני זגוגית ריקות.
תרות ללא הרף
אחר צלילי הדֹּכִי במרקמי החוף.

ילדה-אישה צוללת אל מימי הים,
לרגע מדלגת מעל גלי מִשְׁבָּר,
אחר היא מתחלקת אל בין מלתעותיו.

ים-זקן מטביע לב ילדה אחת
אָחוּז זרועות נחשול,
רפש מבעבע מגוף ממאיר רטוב.

פגיון לב ילדה עולה הוא על שרטון,
משחרר אותה אל בין הכיליון.

אישה עולה יורדת,
מגיחה מבין גלים,
צועדת בבטחה, אל בין זרועות החוף.
 
שלום

האישה, הנערה, בתולת-הים הנצחית ויחסה אל הים ואל הטבע - נושא מעניין וחשוב. התיאור משכנע וחזק. הבעיה היא שרעיון ההתאבדות העצובה והאישה היפה האוהבת את הטבע, קצת מגזים בהצגת רגשות ולא מציג אותם בדרך משכנעת ומקורית.
&nbsp
 

Silhouette1

New member
שלום פילוסוף, תודה על התייחסותך.

לא היה כאן תיאור של התאבדות כלל וכלל. הרעיון שונה לחלוטין. מתוארת אישה-ילדה לא שלמה, הנמצאת תחת זכרונות/טראומה ילדות השולטות בה בבגרותה. בנוסף גם אישיותה והתנהגותה לא בוגרות לחלוטין כי עדיין שבויה בילדותה ובהלך רוח של ילדה.

הים והטבע סביבו -בייחוד הגלים השונים, הם מטאפורה והשאלה לתהליך פנימי שעוברת האישה החצויה בתוככה עם רמז לעזרה חיצונית "מהים הזקן" בתהליך השלת הזיכרונות הטרגדיים ועקירתם מגופה וליבה (המתואר בכתיבה כממאיר מלא רפש ונשטף בנחשול הים). אכן בסוף תהליך סוער וגועש, מצליחה ומהים המטאפורי מגיחה האישה המטוהרת, השלמה, לא עוד חצויה.

השיר טומן בחובו עוד מספר היבטים סמויים. אינני נוהגת להסביר את המשמעות בכתיבתי, כי דמיון הקורא חופשי לעשות בה(בכתיבה) כרצונו.

החלטתי הפעם להבהיר בעקבות הארתך. תודה.
 
זה פחות או יותר גם מה שאני הבנתי מהטקסט


יפה. אהבתי את התהליך שהשיר עובר...
 
למעלה