Dia Leoghann
New member
הטואט´ה דיי דאנאן - הקדמה
הפלישה החמישית לאירלנד היתה פלישת הטואטה דיי דנאן(Tuatha De Dannan). על פי "ספר הפלישות" הטואטה היו צאצאיו של נמד (Nemed) שנמלטו לאיים הצפוניים של העולם לאחר שהובסו על-ידי הפומורים. באיים הצפוניים הם עסקו בלימוד אומניות הכישוף והקסמים ובתורה הדרואידית. כאשר הגיעו לאירלנד הם נחשבו לעם החכם ביותר על פני הארץ. לפי ספר הכיבושים הם היו "החבורה הנאה והמענגת ביותר, יפי הצורה, הייחודיים ביותר בציודם ומלבושם, ובכשרונם במוזיקה ומשחק, המחוננים ביותר ברוחם ובנפשם שהגיעו אי פעם לאירלנד. זוהי גם החבורה שהאמיצה שהטילה חלחלה פחד ואימה, כי הטואטה דיי עלו על כל עממי העולם בבקיאותם בכל האומנויות." פירוש השם הוא "אנשי האלה דנאן", ובמיתולוגיה הקדומה הוא משמש גם לתיאור עם ישראל, וגם לתיאור האלים הפגאנים של אירלנד. הכותבים והמתרגמים של ימי הביניים התקשו מאוד עם הטואטה כיוון שלא ידעו אם להתייחס אליהם כאל אלים, בני אנוש, דמונים, או מלאכים שנפלו. ב"ספר דון קו"(Book of Don Cow) מן המאה ה-12 כתוב שאין המומחים יודעים מאין הגיעו הטואטה אך הם מניחים שהם הגיעו מהשמיים בגלל חוכמתם ובקיאותם בתורות הידע. לפי טקסט מהמאה ה-15, נהגו אנשים לסגוד להם כאל אלים, ואילו משורר מהמאה ה-10 מדגיש שלמרות שהוא מעריץ אותם הוא אינו סוגד להם. בפרק הרביעי של ספר הכיבושים מופיע משפט האומר כי בעלי המלאכה מביניהם היו אלים, והפועלים הפשוטים לא היו אלים. לפי מילון השפה האירית של האקדמיה האירית המלכותית, דאנן (Dannan), שעל שמה נקראו הטואטה, היא "אם האלים", וחלק מאנשיה מתוארים גם כן כאלים. הדגדה (The Dagda) למשל, פירוש שמו הוא "האל הטוב", אך הוא מופיע גם בשמות אחרים כמו אאד (אש Aed), אוכיאד אולה (Eochiad Olla אוכיאד אב-כל), רוהאד רופסה (Ruhad Ruffesa אדון הידע הגדול), והוא מתואר כאל הדרואידיזם והכישוף. ב"הוראות קורמאק", בריגיד(Brigid), בתו של הדגדה מתוארת כ"פייטנית....אלה אשר אותה עבדו הפייטנים", ושתי אחיותיה, בעלות אותו שם נחשבות לאלות רפואה ונפחות. דיאן קכט (Dian Cecht), לפי "הוראות קורמק" נחשב ל"מלומד של אירלנד בתחום הרפואה" ו"אל הבריאות". נייט (Neit) היה "אל הקרב", ומנאנן מקליר (Manannan Mac Lir) "סוחר ידוע החי באי מאן... הנווט הטוב ביותר במערב אירופה" נקרא "אל הים" ו"בן הים" (מק ליר). השמות בריגיד ונואדה(Nuada)(מלך הטואטה) מופיעים בטקסטים רומיים של הפרובינציה הרומית של בריטניה בתור אלים מקומיים. הסיפור המרכזי בספר הפלישות הוא "הקרב השני במויטורה"(Mug Tuired) המציג בצורה ברורה ומפורטת את תכונותיהם של הטואטה ואת קווי הדמיון ביניהם לבין אלים קלטיים מיבשת אירופה, ומכאן ברור שהטואטה הם למעשה האלים הקלטיים של אירלנד. בטקסט עצמו לא מופיע תיאור שלהם כאלים, אך זוהי תוצאה ברורה של פעולתם של הנזירים הנוצריים שהעבירו את הסיפורים לכתב ו"הורידו" את הטואטה מדרגת אלים לדרגת בני אדם. הקרב השני במויטורה מתאר את המלחמה בין הטואטה דיי דנאן ובין הפומורים שבסופה מנצחים הטואטה. לפי גרסה אחת הקרב מתאר את המלחמה בין כוחות הטוב לכוחות הדמוניים, ואילו לפי גרסה שניה המקובלת יותר זהו קרב בין אלים חדשים לבין אלים ישנים. בספר הכיבושים מוזכרים 16 אלים משולשים בקרב הטואטה, וכן מוזכרים 32 מנהיגים לפני קרב מויטורה הראשון(לפני הצטרפותו של לוך), אך לצערי אינני יודע אותם. הטואטה דיי דאנאן שאת שמותיהם אני כן מכיר הם: דאנאן – אם האלים. ייתכן מאוד וזוהי גם האלה דאנו ההודית, אירופאית, מצרית. הדגדה בריגיד (כל שלושת האחיות) נואדה איירגטלם – מלך הטואטה לוך – יורשו של נואדה, בנו של קיאן קכט מנאנן מק ליר – אל הים דיאן קכט הרופא קיאן קכט בנו של דיאן (התחתן עם הנסיכה הפומורית אטניו) מיאק קכט בנו של דיאן לואכייד לאכטה בן לואכייד – החרש ביקלמוס אבקן בן ביקלמוס – נגן נבל קרדן קרד – מעבד המתכות דלבית´ אריו – בת דלבית´, אלת הארץ (התחתנה עם המלך הפומור אלט´ה) אויימה – גיבור הטואטה, אחיו של הדגדה גויבניו – אחיו של דיאן קכט מאתג´ן – מכשף פיגול – הדרואיד מוריגן, באדב ומאכה – אלת המלחמה המשולשת קארפייר – פייטן בה קויילה – מכשפת אונגוס מק אוק – בנו של הדגדה, אל היופי בודב – בנו של הדגדה, ומלך הטואטה לאחר פלישת בני מיל בריאן, יוכאר ויוכארבה – שלושת בניה של דאנאן שרצחו את קיאן קכט בנבה – אלת ארץ פותלה – אלת ארץ מק קואיל, מק קכט, מק גרן – שלושת מלכי הטואטה במלחמה נגד בני מיל בברכת אור וחוכמה, Dia Leoghann
הפלישה החמישית לאירלנד היתה פלישת הטואטה דיי דנאן(Tuatha De Dannan). על פי "ספר הפלישות" הטואטה היו צאצאיו של נמד (Nemed) שנמלטו לאיים הצפוניים של העולם לאחר שהובסו על-ידי הפומורים. באיים הצפוניים הם עסקו בלימוד אומניות הכישוף והקסמים ובתורה הדרואידית. כאשר הגיעו לאירלנד הם נחשבו לעם החכם ביותר על פני הארץ. לפי ספר הכיבושים הם היו "החבורה הנאה והמענגת ביותר, יפי הצורה, הייחודיים ביותר בציודם ומלבושם, ובכשרונם במוזיקה ומשחק, המחוננים ביותר ברוחם ובנפשם שהגיעו אי פעם לאירלנד. זוהי גם החבורה שהאמיצה שהטילה חלחלה פחד ואימה, כי הטואטה דיי עלו על כל עממי העולם בבקיאותם בכל האומנויות." פירוש השם הוא "אנשי האלה דנאן", ובמיתולוגיה הקדומה הוא משמש גם לתיאור עם ישראל, וגם לתיאור האלים הפגאנים של אירלנד. הכותבים והמתרגמים של ימי הביניים התקשו מאוד עם הטואטה כיוון שלא ידעו אם להתייחס אליהם כאל אלים, בני אנוש, דמונים, או מלאכים שנפלו. ב"ספר דון קו"(Book of Don Cow) מן המאה ה-12 כתוב שאין המומחים יודעים מאין הגיעו הטואטה אך הם מניחים שהם הגיעו מהשמיים בגלל חוכמתם ובקיאותם בתורות הידע. לפי טקסט מהמאה ה-15, נהגו אנשים לסגוד להם כאל אלים, ואילו משורר מהמאה ה-10 מדגיש שלמרות שהוא מעריץ אותם הוא אינו סוגד להם. בפרק הרביעי של ספר הכיבושים מופיע משפט האומר כי בעלי המלאכה מביניהם היו אלים, והפועלים הפשוטים לא היו אלים. לפי מילון השפה האירית של האקדמיה האירית המלכותית, דאנן (Dannan), שעל שמה נקראו הטואטה, היא "אם האלים", וחלק מאנשיה מתוארים גם כן כאלים. הדגדה (The Dagda) למשל, פירוש שמו הוא "האל הטוב", אך הוא מופיע גם בשמות אחרים כמו אאד (אש Aed), אוכיאד אולה (Eochiad Olla אוכיאד אב-כל), רוהאד רופסה (Ruhad Ruffesa אדון הידע הגדול), והוא מתואר כאל הדרואידיזם והכישוף. ב"הוראות קורמאק", בריגיד(Brigid), בתו של הדגדה מתוארת כ"פייטנית....אלה אשר אותה עבדו הפייטנים", ושתי אחיותיה, בעלות אותו שם נחשבות לאלות רפואה ונפחות. דיאן קכט (Dian Cecht), לפי "הוראות קורמק" נחשב ל"מלומד של אירלנד בתחום הרפואה" ו"אל הבריאות". נייט (Neit) היה "אל הקרב", ומנאנן מקליר (Manannan Mac Lir) "סוחר ידוע החי באי מאן... הנווט הטוב ביותר במערב אירופה" נקרא "אל הים" ו"בן הים" (מק ליר). השמות בריגיד ונואדה(Nuada)(מלך הטואטה) מופיעים בטקסטים רומיים של הפרובינציה הרומית של בריטניה בתור אלים מקומיים. הסיפור המרכזי בספר הפלישות הוא "הקרב השני במויטורה"(Mug Tuired) המציג בצורה ברורה ומפורטת את תכונותיהם של הטואטה ואת קווי הדמיון ביניהם לבין אלים קלטיים מיבשת אירופה, ומכאן ברור שהטואטה הם למעשה האלים הקלטיים של אירלנד. בטקסט עצמו לא מופיע תיאור שלהם כאלים, אך זוהי תוצאה ברורה של פעולתם של הנזירים הנוצריים שהעבירו את הסיפורים לכתב ו"הורידו" את הטואטה מדרגת אלים לדרגת בני אדם. הקרב השני במויטורה מתאר את המלחמה בין הטואטה דיי דנאן ובין הפומורים שבסופה מנצחים הטואטה. לפי גרסה אחת הקרב מתאר את המלחמה בין כוחות הטוב לכוחות הדמוניים, ואילו לפי גרסה שניה המקובלת יותר זהו קרב בין אלים חדשים לבין אלים ישנים. בספר הכיבושים מוזכרים 16 אלים משולשים בקרב הטואטה, וכן מוזכרים 32 מנהיגים לפני קרב מויטורה הראשון(לפני הצטרפותו של לוך), אך לצערי אינני יודע אותם. הטואטה דיי דאנאן שאת שמותיהם אני כן מכיר הם: דאנאן – אם האלים. ייתכן מאוד וזוהי גם האלה דאנו ההודית, אירופאית, מצרית. הדגדה בריגיד (כל שלושת האחיות) נואדה איירגטלם – מלך הטואטה לוך – יורשו של נואדה, בנו של קיאן קכט מנאנן מק ליר – אל הים דיאן קכט הרופא קיאן קכט בנו של דיאן (התחתן עם הנסיכה הפומורית אטניו) מיאק קכט בנו של דיאן לואכייד לאכטה בן לואכייד – החרש ביקלמוס אבקן בן ביקלמוס – נגן נבל קרדן קרד – מעבד המתכות דלבית´ אריו – בת דלבית´, אלת הארץ (התחתנה עם המלך הפומור אלט´ה) אויימה – גיבור הטואטה, אחיו של הדגדה גויבניו – אחיו של דיאן קכט מאתג´ן – מכשף פיגול – הדרואיד מוריגן, באדב ומאכה – אלת המלחמה המשולשת קארפייר – פייטן בה קויילה – מכשפת אונגוס מק אוק – בנו של הדגדה, אל היופי בודב – בנו של הדגדה, ומלך הטואטה לאחר פלישת בני מיל בריאן, יוכאר ויוכארבה – שלושת בניה של דאנאן שרצחו את קיאן קכט בנבה – אלת ארץ פותלה – אלת ארץ מק קואיל, מק קכט, מק גרן – שלושת מלכי הטואטה במלחמה נגד בני מיל בברכת אור וחוכמה, Dia Leoghann