שפירא מאיר
New member
הטור של מאיר שלו במעריב, ואסי עזר העלוב
ישנם טורים לא מעטים של כל מיני כותבים בעיתון, כמו סיוון רהב שנוהגת לכתוב דברי רהב ופרשנות לתנ"ך, או דנה ספקטור והשטויות שלה או חנוך דאום שרואה הכל מכיוון השטחים, ואחרים שממש לא מעניינים אותי הגיגייהם. היחידי שכותב ישירות ובבירור הוא מאיר שלו.
למשל היום הוא כותב על ההתנהלות הפוליטית בסגנון שלא השתנה מאז ימי לוי אשכול ("הבטחתי הבטחות, אבל לא הבטחתי לקיים את מה שהבטחתי").
למשל על קיצוץ בתקציב הבטחון, קיצוץ שבוטל,
קיצוץ בכסף של החילוניים שמועבר לבטלני הישיבות וגם הקיצוץ הזה בוטל,
כדי לשמור על שלום בין מפלגה דתית לחילונית שהתאחדו לקראת הבחירות (שלא ברור מה מאחד אותן פרט לרצון לתפוס כסאות) החליטו שהמפלגה החילונית תציע חוק בעד ההומואים, אבל המפלגה הדתית תתנגד לו וזכויותיהם יעוגנו בתקנות ולא בחוקים.
בנושא השני, אשתי ממש התאכזבה.
הסתבר ששני החרדים שהופיעו בתכנית "הכוכב הבא", שהיא אמרה עליהם שהם ממש נחמדים , סרבו לשיר עם נשים ויצאו החוצה בכל פעם שאשה שרה, וההפקה הסכימה שיעשו זאת.
שד "הדרת הנשים" עובד, והחילונים הדבילים נותנים לה יד.
תמיד החילונים אשמים שמרשים דברים כאלו, ולא משנה אם זה ברחוב או בצבא או בתחרות זמר.
מסתבר ששני אלו שלי היה נראה מוזר שהם מבטלים זמן תורה ומופיעים בתכנית חילונית, הם בכלל לא נחמדים, הם מרושעים כמו כל חרדי מצוי, ומרמים את כולם כמקובל בתקשורת בין חרדי לחילוני.
אסי עזר מצהיר:"התורה אוסרת עליהם להשתתף בשירת נשים, ואנו מכבדים את רצונם".
א.
הפקת טלויזיה מאפשרת הדרת נשים בפומבי ונותנת לה יד.
ב.
אסי עזר וההפקה כמו רוב החילוניים קונים מה שאומרים החרדים בלי לבדוק, והחרדים משקרים בלי להניד עפעף. כי הרי המדובר אין מקורו ב-"דאורייתא" (תורה) אלא ב-"דרבנאן" (הלכה אחת מומצאת ע"י רב אחד ממליוני ההלכות שהמציאו מליוני רבנים ואחרים שהמציאו מישהו). ועוד הלכה מופרעת של חולה נפש שאם היה חי היום, היו מאשפזים אותו באברבנל.
במה מדובר:
בתקופת האמוראים חי אמוראי בשם שמואל ירחינאי שהחליט ביום מן הימים כי הפסוק משיר השירים שבו הבעל מהלל את יופיה של אשתו, "...כי קולך ערב ומראיך נאוה..." הרי אסור לשמוע שירת נשים והמציא את המשפט המכוער והמגעיל שרק סוטה יכול להמציא אותו:"קול באשה ערווה".
י עָנָה דוֹדִי, וְאָמַר לִי: קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי, וּלְכִי-לָךְ. יא כִּי-הִנֵּה הַסְּתָו, עָבָר; הַגֶּשֶׁם, חָלַף הָלַךְ לוֹ. יב הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ; וְקוֹל הַתּוֹר, נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ. יג הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ, וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ; קוּמִי לכי (לָךְ) רַעְיָתִי יָפָתִי, וּלְכִי-לָךְ. {ס} יד יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת-מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ: כִּי-קוֹלֵךְ עָרֵב, וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה. {ס} טו אֶחֱזוּ-לָנוּ, שֻׁעָלִים--שֻׁעָלִים קְטַנִּים, מְחַבְּלִים כְּרָמִים; וּכְרָמֵינוּ, סְמָדַר. טז דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ, הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים. יז עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם, וְנָסוּ הַצְּלָלִים: סֹב דְּמֵה-לְךָ דוֹדִי לִצְבִי, אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים--עַל-הָרֵי בָתֶר. {ס}
הלך חברו ,מופרע לא פחות ממנו, בשם בר-ששת ואמר שאסור גם לראות את שיער הנשים כי:"..ושערך כעדר העיזים הגולש מהרי גלעד..."..." ולכן אסור לראות את שיער הנשים כיוון ש-"שיער באשה ערווה..." עוד ביטוי עלוב של מופרע סוטה.
ד יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה, נָאוָה כִּירוּשָׁלִָם; אֲיֻמָּה, כַּנִּדְגָּלוֹת. ה הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי, שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי; שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים, שֶׁגָּלְשׁוּ מִן-הַגִּלְעָד. ו שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים, שֶׁעָלוּ מִן-הָרַחְצָה: שֶׁכֻּלָּם, מַתְאִימוֹת, וְשַׁכֻּלָה, אֵין בָּהֶם. ז כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ, מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ. ח שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת, וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים; וַעֲלָמוֹת, אֵין מִסְפָּר. ט אַחַת הִיא, יוֹנָתִי תַמָּתִי--אַחַת הִיא לְאִמָּהּ, בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ; רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ, מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ. {ס} י מִי-זֹאת הַנִּשְׁקָפָה, כְּמוֹ-שָׁחַר: יָפָה כַלְּבָנָה, בָּרָה כַּחַמָּה--אֲיֻמָּה, כַּנִּדְגָּלוֹת. {ס} יא אֶל-גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל; לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן, הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים. יב לֹא יָדַעְתִּי--נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי, מַרְכְּבוֹת עַמִּי נָדִיב.
וכך שני, שני חולי נפש
ישנם טורים לא מעטים של כל מיני כותבים בעיתון, כמו סיוון רהב שנוהגת לכתוב דברי רהב ופרשנות לתנ"ך, או דנה ספקטור והשטויות שלה או חנוך דאום שרואה הכל מכיוון השטחים, ואחרים שממש לא מעניינים אותי הגיגייהם. היחידי שכותב ישירות ובבירור הוא מאיר שלו.
למשל היום הוא כותב על ההתנהלות הפוליטית בסגנון שלא השתנה מאז ימי לוי אשכול ("הבטחתי הבטחות, אבל לא הבטחתי לקיים את מה שהבטחתי").
למשל על קיצוץ בתקציב הבטחון, קיצוץ שבוטל,
קיצוץ בכסף של החילוניים שמועבר לבטלני הישיבות וגם הקיצוץ הזה בוטל,
כדי לשמור על שלום בין מפלגה דתית לחילונית שהתאחדו לקראת הבחירות (שלא ברור מה מאחד אותן פרט לרצון לתפוס כסאות) החליטו שהמפלגה החילונית תציע חוק בעד ההומואים, אבל המפלגה הדתית תתנגד לו וזכויותיהם יעוגנו בתקנות ולא בחוקים.
בנושא השני, אשתי ממש התאכזבה.
הסתבר ששני החרדים שהופיעו בתכנית "הכוכב הבא", שהיא אמרה עליהם שהם ממש נחמדים , סרבו לשיר עם נשים ויצאו החוצה בכל פעם שאשה שרה, וההפקה הסכימה שיעשו זאת.
שד "הדרת הנשים" עובד, והחילונים הדבילים נותנים לה יד.
תמיד החילונים אשמים שמרשים דברים כאלו, ולא משנה אם זה ברחוב או בצבא או בתחרות זמר.
מסתבר ששני אלו שלי היה נראה מוזר שהם מבטלים זמן תורה ומופיעים בתכנית חילונית, הם בכלל לא נחמדים, הם מרושעים כמו כל חרדי מצוי, ומרמים את כולם כמקובל בתקשורת בין חרדי לחילוני.
אסי עזר מצהיר:"התורה אוסרת עליהם להשתתף בשירת נשים, ואנו מכבדים את רצונם".
א.
הפקת טלויזיה מאפשרת הדרת נשים בפומבי ונותנת לה יד.
ב.
אסי עזר וההפקה כמו רוב החילוניים קונים מה שאומרים החרדים בלי לבדוק, והחרדים משקרים בלי להניד עפעף. כי הרי המדובר אין מקורו ב-"דאורייתא" (תורה) אלא ב-"דרבנאן" (הלכה אחת מומצאת ע"י רב אחד ממליוני ההלכות שהמציאו מליוני רבנים ואחרים שהמציאו מישהו). ועוד הלכה מופרעת של חולה נפש שאם היה חי היום, היו מאשפזים אותו באברבנל.
במה מדובר:
בתקופת האמוראים חי אמוראי בשם שמואל ירחינאי שהחליט ביום מן הימים כי הפסוק משיר השירים שבו הבעל מהלל את יופיה של אשתו, "...כי קולך ערב ומראיך נאוה..." הרי אסור לשמוע שירת נשים והמציא את המשפט המכוער והמגעיל שרק סוטה יכול להמציא אותו:"קול באשה ערווה".
י עָנָה דוֹדִי, וְאָמַר לִי: קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי, וּלְכִי-לָךְ. יא כִּי-הִנֵּה הַסְּתָו, עָבָר; הַגֶּשֶׁם, חָלַף הָלַךְ לוֹ. יב הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ; וְקוֹל הַתּוֹר, נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ. יג הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ, וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ; קוּמִי לכי (לָךְ) רַעְיָתִי יָפָתִי, וּלְכִי-לָךְ. {ס} יד יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת-מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ: כִּי-קוֹלֵךְ עָרֵב, וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה. {ס} טו אֶחֱזוּ-לָנוּ, שֻׁעָלִים--שֻׁעָלִים קְטַנִּים, מְחַבְּלִים כְּרָמִים; וּכְרָמֵינוּ, סְמָדַר. טז דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ, הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים. יז עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם, וְנָסוּ הַצְּלָלִים: סֹב דְּמֵה-לְךָ דוֹדִי לִצְבִי, אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים--עַל-הָרֵי בָתֶר. {ס}
הלך חברו ,מופרע לא פחות ממנו, בשם בר-ששת ואמר שאסור גם לראות את שיער הנשים כי:"..ושערך כעדר העיזים הגולש מהרי גלעד..."..." ולכן אסור לראות את שיער הנשים כיוון ש-"שיער באשה ערווה..." עוד ביטוי עלוב של מופרע סוטה.
ד יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה, נָאוָה כִּירוּשָׁלִָם; אֲיֻמָּה, כַּנִּדְגָּלוֹת. ה הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי, שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי; שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים, שֶׁגָּלְשׁוּ מִן-הַגִּלְעָד. ו שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים, שֶׁעָלוּ מִן-הָרַחְצָה: שֶׁכֻּלָּם, מַתְאִימוֹת, וְשַׁכֻּלָה, אֵין בָּהֶם. ז כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ, מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ. ח שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת, וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים; וַעֲלָמוֹת, אֵין מִסְפָּר. ט אַחַת הִיא, יוֹנָתִי תַמָּתִי--אַחַת הִיא לְאִמָּהּ, בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ; רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ, מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ. {ס} י מִי-זֹאת הַנִּשְׁקָפָה, כְּמוֹ-שָׁחַר: יָפָה כַלְּבָנָה, בָּרָה כַּחַמָּה--אֲיֻמָּה, כַּנִּדְגָּלוֹת. {ס} יא אֶל-גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל; לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן, הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים. יב לֹא יָדַעְתִּי--נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי, מַרְכְּבוֹת עַמִּי נָדִיב.
וכך שני, שני חולי נפש