הטיול שלי לאילת....
אז ככה למרות כל הספקות שהטילו לגבי יכולותי לטיול ... אני חייב לאכזב את כל הסקפטים... הטיול לאילת נערך והסתיים בהצלחה מעל למצופה... מי שזוכר נעזרתי בנסיון הגולשים הרוכבים ע"מ לקבל טיפים לרכיבה וכלים לדרך... לאחר שקיבלתי את אלה התחלתי בהכנות לטיול... ביום שלישי לפנות בוקר יצאתי לכיוון באר שבע... נסעתי בשולי הכביש למרות כל מה שהמליצו לי לנסוע רגוע ... נסעתי במרץ (לא יודע מה נפל עלי) אגב רכיבה לא מומלצת לחובבי כלבים...הדרך לבאר שבע רצופה גוויות של כלבים קיפודים חתולים כבשים ואילו חיות שלא הצלחתי לזהות בכל מני מצבים של מיזוג עם הכביש.. נסיעה דיי מתישה הייתה ביום הרשון ... מעין מישור גלי אבל עם עלייה מתונה הגעתי לבאר שבע ביום שלישי בשעה 15:00 כאשר בכניסה לבאר שבע כמעט והיו לי מחשבות נוספות לגבי המשך הטיול לאחר שנהג אוטובו נבלה החליט לנסוע לו על השוליים עבר אותי בס"מ ספורים... כאשר הגעתי לבאר שבע לנתי במקום שנקרא "נווה מגן" מעין מבנה של האוניברסיטה הפתוחה שעבר הסבה לאכסניית נוער. ואז התחלתי להרגיש את השרירים לאחר סדרה ארוכה של מתיחות ומקלחת חמה ועוד סט של מתיחות דאגתי לעצמי לארוחת ערב ולשינה. למחרת ביום רביעי יצאתי מבאר שבע בשעה 5:00 בבוקר וכאשר יצאתי מפתח האכסניה הבנתי את הטעות, השמש עוד לא זרחה ואני מסתכן ברכיבה לילית כאשר הקור שרר בכל ... לא יכולתי לעמוד בקור אז נכנסתי לתחנת הדלק הראשונה שראיתי פרשתי שק שינה במשרד וחזרתי לנום למשך שעה וחצי נוספות. בשעה 6:45 יצאתי מבאר שבע כאשר פני מועדות לכיוון דימונה ודרומה הדרך הייתה למרבה הפלא מעט יותר קלה, כאשר מדימונה הצטיידתי באוכל ומים להמשך הנסיעה. הנסיעה מדימונה הייתה כיפית למרות העלייה המפרכת של צומת צופית אבל הייתה את הירידה המהנה של הכביש לאורך הכור... לאחר עלייה מפרכת הגעתי לירידות שלפני צומת הערבה... מה אני אומר לכם ... כל הנסיעה הייתה שווה את ההרגשה של הירידות האלה... אני נסעתי עם אופני הרים בשל המשקל הרב שלקחתי עימי הרוח בירידות מעט הנידה את הציוד עלי וגרמה לאופנים מעט ל"רקד" דבר שהוסיף מעט תחושת סכנה שהגבירה את האדרנלין שזרם בעורקי, אך שמחה זו נגדעה לאחר ממש בסוף הירידה חטפתי תקר "פנצ'ר" בגלגל הקדמי דבר שהקשה עלי לקחת את הסיבוב האחרון כך קרה שבסוף המורד התרסקתי תוך ההר... לאחר שאספתי את חפצי ואת מה שנשאר ממני פניתי לאופניים ראיתי שהגלגל הקדבי נפל...כמה אנשים עזרו לי לסחוב את האופניים על לתחנת הדלק כ- 50-100 מטר ממקום ההתרסקותשם תיקנתי את הפנצ'ר ואז ראיתי כי המכשיר ל"חילוץ מהיר" נשבר (המנגנון שמחזיק את הגלגל הקדמי) לאחר נסיונות כושלים לתקן או לסדר נתתי נסיון אחרון וחיברתי את הגלגל הקדמי על הציר השבוע עם אזיקונים.להפתעתי הרבה חוץ מריקוד קל של הגלגל האלתור תפס יופי וכך המשכתי בנסיעתי. הגעתי לחצבה בשעה 19:00 ממש לפני רד החשיכה וחישוב קל הראה שגמעתי כמעט 100 ק"מ שיפור של 20 ק"מ מהיום הראשוןשם נפגשתי עם רוכב אופניים מקצועי שעשה את המסלול שלי ביומיים ביום אחד והוא גם בדרכו לאילת... רק שהוא היה ללא ציוד כלל חוץ מתיק גב קטן ועם אופני מרוץ ישבנווצחקנו ואז הגיעו אלינו חבר'ה צעירים שעושים במקום קורס שלמדריכי טיולים ומורי דרך הציעו לנו הצטרף אליהם לארוחת ערב... לא יכולנו לסרב מפני שהמכולת הקרובה היתה במרחק של 5 ק"מ משם לאחר הארוחה אני והרוכב השנ הוצאנו וופלים ושוקולדים ועוד חטיפי אנרגייה לכבד את המארחים וכך יצא שישבנו על קפה וחטיפי אנרגיה ועוגיות אוריאו שעבדכה הנאמן הביא איתו עד לשעה 22:30 כאשר נפרדנו מהם לשלום הלכנו לישון ואז גיליתי כי המפה שלי עפה לפני שהתרסקתי באחד הסיבובים של המורד התלול. למחרת יצאתי לדרכי בשעה 7:00 כאשר הגלגל הקדמי מוחזק עדיין על שתי אזיקונים, זוג חברים שהתברר יורדים לאילת באותו יום הודיעו ליש שהם אולי יפגשו אותי בדרך... שלחתי אותם לחנות האופניים הקרובה ע"מ שיביאו את החלק החסר וכך המשכתי בנסיעתיכאשר הגעתי לק"מ ה101 בשעה 12:00 החלטתי להגיע אילת עוד באותו היום... הנסיעה עם הגלגל המקרטע הייתה קשה יותר ומתישה הרבה יותר, ואז התחלתי להעלות חששות לגבי השרשרת... הילור 4 ו 5 התחלי לעשות לי בעיות עוד לאחר הספילה ועכשיו גם 3 ו- 6 התחילו להתעקש ולהצטרף לסוררים והשרשרת החלה להרעיש עם כל דיווש, כאשר ב"יהל" עשיתי הפסקה למתיחות ושם היתה נקודת המפגש שלי עם הזוג שירד לאילת גם כי זו נקודת הצל האחרונה על ליוטבטה. סה"כ נסעתי עם הגלגל ה"מאולתר" במשך כ 75 ק"מ !!! לאחר המפגש והתיקון המשכתי בדרכי ביתר קלות... הנסיעה חלפה ממש בכיף וליוטבטה מרחק של כ- 17 ק"מ עברה במשך 45 דקות הגעתי ליוטבטה 50 ק"מ מאילת, עצרתי קניתי שוקו והמשכתי בנסיעתי במרוץ נגד השמש... כאשר רוח צד חזקה הפילה אותי מהאופניים לא יכולתי להפסיק לצחוק... לאחר כשעה וחצי התחלתי לראות את אורות עקבה לאחר שביבלתי אותם בטעות עם אורות אילת דיוושתי כמו אחוז אמוק ע"מ שלא להיכנס לליה דבר שלא עלה יפה בלית ברירה חיברתי את שני הפנסים שהיו לי והמשכתי את נסיעתי שכאשר את המחסום של אילת עברתי בשעה 19:30 ולאילת הגעתי ב 19:45... תשוש אך מרוצה נסעתע על הטיילת לכיוון המלון של החברים ע"מ להתקלח ולנוח מעט ... היה נחמד להיתקל בתגובות של "יו ראינו אותך בדרך לפני יומיים" לאחר מקלחת הגונה, ואפילוגם ראיון רדיו למי ששמע 103FM עם שמוליק טיאר שדי סיקר כל יום את המסלול. נסעתי לאגד ורכשתי כרטיס נסיעה הביתה, כן אז זהו אני את הטיול סיימתי ... אם למישהו יש איזו שאלה מוזמן ... בכלאופן תודה לכולכם על העזרה בלעדיכם הטיול לא היה יוצא לפועל תיזהרו בדרכים והכי הכי הכי חשוב "Always Look On The Bright Side Of Life"
אז ככה למרות כל הספקות שהטילו לגבי יכולותי לטיול ... אני חייב לאכזב את כל הסקפטים... הטיול לאילת נערך והסתיים בהצלחה מעל למצופה... מי שזוכר נעזרתי בנסיון הגולשים הרוכבים ע"מ לקבל טיפים לרכיבה וכלים לדרך... לאחר שקיבלתי את אלה התחלתי בהכנות לטיול... ביום שלישי לפנות בוקר יצאתי לכיוון באר שבע... נסעתי בשולי הכביש למרות כל מה שהמליצו לי לנסוע רגוע ... נסעתי במרץ (לא יודע מה נפל עלי) אגב רכיבה לא מומלצת לחובבי כלבים...הדרך לבאר שבע רצופה גוויות של כלבים קיפודים חתולים כבשים ואילו חיות שלא הצלחתי לזהות בכל מני מצבים של מיזוג עם הכביש.. נסיעה דיי מתישה הייתה ביום הרשון ... מעין מישור גלי אבל עם עלייה מתונה הגעתי לבאר שבע ביום שלישי בשעה 15:00 כאשר בכניסה לבאר שבע כמעט והיו לי מחשבות נוספות לגבי המשך הטיול לאחר שנהג אוטובו נבלה החליט לנסוע לו על השוליים עבר אותי בס"מ ספורים... כאשר הגעתי לבאר שבע לנתי במקום שנקרא "נווה מגן" מעין מבנה של האוניברסיטה הפתוחה שעבר הסבה לאכסניית נוער. ואז התחלתי להרגיש את השרירים לאחר סדרה ארוכה של מתיחות ומקלחת חמה ועוד סט של מתיחות דאגתי לעצמי לארוחת ערב ולשינה. למחרת ביום רביעי יצאתי מבאר שבע בשעה 5:00 בבוקר וכאשר יצאתי מפתח האכסניה הבנתי את הטעות, השמש עוד לא זרחה ואני מסתכן ברכיבה לילית כאשר הקור שרר בכל ... לא יכולתי לעמוד בקור אז נכנסתי לתחנת הדלק הראשונה שראיתי פרשתי שק שינה במשרד וחזרתי לנום למשך שעה וחצי נוספות. בשעה 6:45 יצאתי מבאר שבע כאשר פני מועדות לכיוון דימונה ודרומה הדרך הייתה למרבה הפלא מעט יותר קלה, כאשר מדימונה הצטיידתי באוכל ומים להמשך הנסיעה. הנסיעה מדימונה הייתה כיפית למרות העלייה המפרכת של צומת צופית אבל הייתה את הירידה המהנה של הכביש לאורך הכור... לאחר עלייה מפרכת הגעתי לירידות שלפני צומת הערבה... מה אני אומר לכם ... כל הנסיעה הייתה שווה את ההרגשה של הירידות האלה... אני נסעתי עם אופני הרים בשל המשקל הרב שלקחתי עימי הרוח בירידות מעט הנידה את הציוד עלי וגרמה לאופנים מעט ל"רקד" דבר שהוסיף מעט תחושת סכנה שהגבירה את האדרנלין שזרם בעורקי, אך שמחה זו נגדעה לאחר ממש בסוף הירידה חטפתי תקר "פנצ'ר" בגלגל הקדמי דבר שהקשה עלי לקחת את הסיבוב האחרון כך קרה שבסוף המורד התרסקתי תוך ההר... לאחר שאספתי את חפצי ואת מה שנשאר ממני פניתי לאופניים ראיתי שהגלגל הקדבי נפל...כמה אנשים עזרו לי לסחוב את האופניים על לתחנת הדלק כ- 50-100 מטר ממקום ההתרסקותשם תיקנתי את הפנצ'ר ואז ראיתי כי המכשיר ל"חילוץ מהיר" נשבר (המנגנון שמחזיק את הגלגל הקדמי) לאחר נסיונות כושלים לתקן או לסדר נתתי נסיון אחרון וחיברתי את הגלגל הקדמי על הציר השבוע עם אזיקונים.להפתעתי הרבה חוץ מריקוד קל של הגלגל האלתור תפס יופי וכך המשכתי בנסיעתי. הגעתי לחצבה בשעה 19:00 ממש לפני רד החשיכה וחישוב קל הראה שגמעתי כמעט 100 ק"מ שיפור של 20 ק"מ מהיום הראשוןשם נפגשתי עם רוכב אופניים מקצועי שעשה את המסלול שלי ביומיים ביום אחד והוא גם בדרכו לאילת... רק שהוא היה ללא ציוד כלל חוץ מתיק גב קטן ועם אופני מרוץ ישבנווצחקנו ואז הגיעו אלינו חבר'ה צעירים שעושים במקום קורס שלמדריכי טיולים ומורי דרך הציעו לנו הצטרף אליהם לארוחת ערב... לא יכולנו לסרב מפני שהמכולת הקרובה היתה במרחק של 5 ק"מ משם לאחר הארוחה אני והרוכב השנ הוצאנו וופלים ושוקולדים ועוד חטיפי אנרגייה לכבד את המארחים וכך יצא שישבנו על קפה וחטיפי אנרגיה ועוגיות אוריאו שעבדכה הנאמן הביא איתו עד לשעה 22:30 כאשר נפרדנו מהם לשלום הלכנו לישון ואז גיליתי כי המפה שלי עפה לפני שהתרסקתי באחד הסיבובים של המורד התלול. למחרת יצאתי לדרכי בשעה 7:00 כאשר הגלגל הקדמי מוחזק עדיין על שתי אזיקונים, זוג חברים שהתברר יורדים לאילת באותו יום הודיעו ליש שהם אולי יפגשו אותי בדרך... שלחתי אותם לחנות האופניים הקרובה ע"מ שיביאו את החלק החסר וכך המשכתי בנסיעתיכאשר הגעתי לק"מ ה101 בשעה 12:00 החלטתי להגיע אילת עוד באותו היום... הנסיעה עם הגלגל המקרטע הייתה קשה יותר ומתישה הרבה יותר, ואז התחלתי להעלות חששות לגבי השרשרת... הילור 4 ו 5 התחלי לעשות לי בעיות עוד לאחר הספילה ועכשיו גם 3 ו- 6 התחילו להתעקש ולהצטרף לסוררים והשרשרת החלה להרעיש עם כל דיווש, כאשר ב"יהל" עשיתי הפסקה למתיחות ושם היתה נקודת המפגש שלי עם הזוג שירד לאילת גם כי זו נקודת הצל האחרונה על ליוטבטה. סה"כ נסעתי עם הגלגל ה"מאולתר" במשך כ 75 ק"מ !!! לאחר המפגש והתיקון המשכתי בדרכי ביתר קלות... הנסיעה חלפה ממש בכיף וליוטבטה מרחק של כ- 17 ק"מ עברה במשך 45 דקות הגעתי ליוטבטה 50 ק"מ מאילת, עצרתי קניתי שוקו והמשכתי בנסיעתי במרוץ נגד השמש... כאשר רוח צד חזקה הפילה אותי מהאופניים לא יכולתי להפסיק לצחוק... לאחר כשעה וחצי התחלתי לראות את אורות עקבה לאחר שביבלתי אותם בטעות עם אורות אילת דיוושתי כמו אחוז אמוק ע"מ שלא להיכנס לליה דבר שלא עלה יפה בלית ברירה חיברתי את שני הפנסים שהיו לי והמשכתי את נסיעתי שכאשר את המחסום של אילת עברתי בשעה 19:30 ולאילת הגעתי ב 19:45... תשוש אך מרוצה נסעתע על הטיילת לכיוון המלון של החברים ע"מ להתקלח ולנוח מעט ... היה נחמד להיתקל בתגובות של "יו ראינו אותך בדרך לפני יומיים" לאחר מקלחת הגונה, ואפילוגם ראיון רדיו למי ששמע 103FM עם שמוליק טיאר שדי סיקר כל יום את המסלול. נסעתי לאגד ורכשתי כרטיס נסיעה הביתה, כן אז זהו אני את הטיול סיימתי ... אם למישהו יש איזו שאלה מוזמן ... בכלאופן תודה לכולכם על העזרה בלעדיכם הטיול לא היה יוצא לפועל תיזהרו בדרכים והכי הכי הכי חשוב "Always Look On The Bright Side Of Life"
