בדרך כלל משתמשים בתרופות קונבנציונאליות. יש את קבוצת התרופות האנטי-פטרייתיות, יש ביניהן כאלו שלא מוגדרות כתרופות אלא כתוספי מזון (או תרופות over the counter) כמו ניסטטין. יש גם קבוצה של חמרים טבעיים שנלחמים בקנדידה. ההתרשמות שלי היא שהם טובים ל"תחזוקה" של רמת קנדידה נמוכה אצל ילדים שמהר חוזרים לרמות פתוגניות. יש בהחלט גם טיפולים באנטיביוטיקה. הכל תלוי עד כמה המאבק קשה. אני חושב שזה מצדיק את השימוש באנטיביוטיקה. עמית
אכן קנדידה יכולה להראות כטפיל,אבל כשמדברים על טפילים מדברים על יצורים אחרים, לא על פטריות. משמעותית יותר היא העובדה שניתן לבדוק טפילים בבדיקות קונבנציונאליות,הטיפול הוא כנ"ל. את יכולה לבקש בקופ"ח בדיקה לג'יארדיה למשל.בגלל הקושי במע' החיסונית מקובל לחשוב כי ילדינו מתמודדים פחות טוב עם טפילים ופטריות במעי ואז נוצר מעגל הקסמים.
הי האמצעים שאני מכיר לטיפול בטפילי מעיים, פטריות וחידקים: אנטיביוטיקה, אנטיפונגל פרוביוטיקה (גם חידקים חיוביים, גם פטריות ידידותיות) חומרים אנטיביוטיים ואנטיפנגל טבעיים (כמו שמן אורגנו, אווה אורסי, עלה זית ועוד) אנזימים לעיכול תוספות של ויטמינים, בעיקר A ו C דיאטה דלת פחמימות קולוסטרום וIGG מפרות IGG אנושי דרך הפה IGG אנושי דרך הוריד תא לחץ עם חמצן (לחידקים אנארוביים)
משמש בהרבה תפקודים בגוף. במערכת החיסונית הוא (בין השאר) משמש בתוך תאי דם לבנים בתור חומצה שמאכלת את מה שהתא בולע. ולמיטב זכרוני ויטמין C הוא גם קופקטור ביצור של IGG ו IGA.
בעצם ג'יארדיה היא קשה בכל מקרה , הרי לוק כמה חודשים להפטר מהכול. שאלתי האם צריך לבדוק כל שנה אם היא חזרה או אם נשארו שעריות. בזמנו הוא טופל במשך כמה חודשים כל סדרה של טיפולים לניקוי הג'יארדיה. ועוד שאלה: ריח חזק בשתן האם מישהוא יודע איזה בדיקה עלי לבקש שיעשו לו . תודה
סימן שאלה שקיים גם אצלנו הוא שתן מסריח (בעצם יותר מזה, אבל לא נגרר לתיאורים גרפיים). עוד לא הבנו מה זה. תרבית שתן חזרה שלילית לפני שבוע. ההשערה הטובה היותר כעת היא קנדידה במערכת השתן (ההיגינה של ילדה בגמילה לא ממש מדהימה). יש למישהו השערה נוספת?
מצאתי שיש מספר רב של הורים שמתלוננים על הבעיה, אבל לא מצאתי תשובות טובות לבעיה. אם לשתן יש ריח של סוכר שרוף או ריח מיפל, צריך לבדוק בעיה (נדירה) שנקראית MUSD. התסמונת נובעת מחוסר יכולת של הגוף לפרק עודפים של שלוש חומצות אמינו. הטיפול מחייב פיקוח הדוק על התזונה של הילד\ה למניעת עודפים של חומצות האמינו הנ"ל. יש לבקש בדיקה מרופא. במקרה של סכרת הגוף יפריש סוכר בשתן, לשתן ולנשימה של הילד יהיה ריח שונה אבל לא בהכרח מסריח. ניתן לקנות בדיקה לסוכר בשתן בכל בית מרקחת באגף הסכרת. במקרה שהילד נמצא בקטוזיס - מצב בו הגוף מפרק חלבונים ושומנים לאנרגיה - לשתן ולנשימה יש ריח של אציטון. הבדיקה לקטוזיס ניתנת לקניה גם באגף הסכרת של בית המרקחת. עוד סיבות שאני יכול לחשוב עליהן לשתן מסריח: -חוסר תפקוד של הכבד - רעלים ומחומרי מזון אינם מעובדים ומופרשים בשתן. -עודף אמוניה - האמוניה אינה מפורקת לשתנן על ידי הכבד, ריח אמוניה מהשתן. -חידקים אנארוביים או שמרים במעיים - גורמים לאוסף גדול של רעלנים שהגוף צריך להפטר מהם (כולל עודף אמוניה) -הכליות לא מצליחות להחזיק במינרלים. -הפרשה של מתכות כבדות בשתן (מנסיון אני יכול להגיד שזה מריח נורא) לכן הייתי מציע לבדוק חומצות אמינו בשתן, בדיקה של תפקודי כבד וכליה, ומינראלים בשתן.
הנה החלקים החריגים (לדעתי) ב- OAT שעשינו. אם זה מדליק איזושהיא נורה, אשמח לדעת. 5hydroxymethyl-2-fuoric acid - בגבול העליון של הנורמה arabinose - פי 2 מהמקסימום (104 mmol/mol creatinine) suberic acid - פי 2.5 מהמקסימום (5 במקום 2). לדברי המעבדה זה סמן לצום לפני הבדיקה (נכון, היה צום בשביל בדיקת הדם שנלקחה באותו יום) או לדיאטה עשירה בשומן. pantothenic acid - כ- 50% יותר מהמקסימום. סתם הפרשה נורמלית של עודפי ה-B קומפלקס שאנחנו נותנים? גם חומצה אסקורבית גבוהה. אני מניח שבגלל ויטמין C בכמות גדולה. hippuric acid - כ- 10% מעל המקסימום (נמדד 439). לדברי המעבדה מרמז על dysbiosis או על שחרור רעלים מסוימים. היו גם כמה חוסרים של חומרים בבדיקה. דווקא לאלו יש פרשנת מניחה את הדעת של המעבדה. בגדול, נמצאו עדויות נוספות באותה בדיקה ל- dysbiosis, וגם לרמות glutathione נמוכות.
אין לי מספיק ידע על ג'יארדיה כדי לענות בוודאות. ג'יארדיה יכולה להופיע מחדש תוך שלושה חודשים מסיום הטיפול המקורי בגלל צורת מחזור החיים שלה, כמו כן ניתן להדבק מחדש מבני הבית האחרים, ומחיות מחמד. במילים אחרות כדאי לבדוק מחדש את הילד אחרי כמה חודשים. אם מופיעים סימפטומים מחדש כדאי לבצע בדיקה חוזרת בכל מקרה.
קשה מאוד לתפוס ג'יארדיה בבדיקת צואה סתמית.לכן מי שעשה בדיקה והתשובה שלילית ,זה לא בהכרח נכון.אבל אם מצאו תשובה חיובית ,יש להניח שהג'יארדיה משתוללת. אצלינו היה כך. הטיפול המקובל הוא בפלג'יל למשך חמישה ימים.אצל הבן שלי בכל פעם שהוא מקבל פלג'יל יש לו קקי שרירי ושחום,ברגע שמפסיקים פלג'יל הוא (הקקי)חוזר להיות מבריק שמנוני וירוק(סליחה אם פגעתי בנפשם העדינה של הקוראים) קראתי כי ג'יארדיה גורמת למחסור בויטמין A.
גם אנחנו טיפלנו בflagyl קראתי שזה עלול לעודד צמיחת יתר של שמרים ובכך להחליש ולדכא את מערכת החיסון. שמדוכאת במילא אצל ילדנו . ועוד דבר מענין אצל חולים בעלי מערכת חיסון חלשה הג'רידיה עלולה לגרום לספיגה לקויה של אבות מזון. מה שמסביר את התמונה אצל ילדנו. אני מצרפת שוב את הכתבה על הטפילים. יותר ויותר נראה לי שבחלק גדול מהספקטרום זהו סיפור מהתחת- תרתי משמע.