הטלה שלי נולד
בהמשך לספיילר של שירה ��, שמחה לספר לכן שילדתי בן בריא ושלם בלידה מהירה במיוחד (הקרעים יתאחו, עד ליל הסדר או יום העצמאות אהיה כחדשה, השרירים יתאוששו). כל המשפחה שלנו מאושרת בו ומחכה להכיר אותו.
שנה בדיוק (ושבוע) מפרידה בין החושך לבין האור שלי, ופיזית מסדרון בודד בין המקום בו הייתי אז למקום בו אנחנו מתחילים צעדים ראשונים.
הסמיכות בין המועדים הללו בשנים העוקבות וכמובן לפסח מחדדת את תחושת היציאה מעבדות לחירות, מחורף לאביב, מחרדה לא תמיד מוסברת (ובעיקר לא ברורה לסביבה, גם לחלק מאלה המודעים לקורותי בשנתיים האחרונות) - אל עוצמות בריאות של דאגה.
מאחלת לכולכן שתזכו להגיע לרגע הזה במועד.
התקופה הזאת היתה קשה מאוד לנפש, וצלחתי אותה בצליעה (לקראת הסוף בהליכת ברווזה) בעזרת התמיכה וההכלה מצד בן הזוג היקר שלי, בעזרת חברות מהחיים - ובזכות התמיכה וההזדהות שלכן ושלי אתכן. תודה רבה לכן, על שהייתן כאן עבורי.
לסיכום השנתיים האחרונות:
1. על הגוף שלי הציטוטק פועל באלימות לא ניתנת להשוואה אפילו ביחס לצירי לידה. למעשה הכאב ההוא נחווה ונצרב באופן כה טראומטי, עד כדי כך שהנחתי שמדובר בצירים מוקדמים בלבד...
2. משפטים מטופשים נחקקים בזכרון. כדאי לנסות לחשוב לפני שמדברים, או לפחות להיות מספיק רגישים כדי לתקן ואפילו להתנצל בזמן אמת. גם אם בעלי מוכן לעבר אותי מותר לי להיות עצובה/מדוכאת/להתאבל על כך שאני לא; לא קל להיות בהריון בגיל 39 (או בכלל), אבל הרבה הרבה יותר קשה לא להיות בהריון בכלל; אלא אם את טכנאית האולטרסאונד או הרופאה המיילדת, מה אכפת לך איזה מספר הריון זה עבורי;
3. אנשי מקצוע צריכים להיות אמפטיים כלפיך, לא פחות משיהיו אנשי מקצוע טובים. אין סיבה להתקע ולא לעבור למישהו אחר שינהג בך בכבוד (ובכלל נכון בחיים).
4. צריך המון מזל בחיים. למרות הנאחס שעברתי לאורך שנה בערך - היום אני מרגישה שהתברכתי בטונות של מזל, גם על שני הילדים שנולדו בהריונות ספונטאניים מתי שרצינו, אבל גם על כך שהכל הסתיים בסופו של דבר בטוב. (וגם על בן הזוג, המשפחה המורחבת, החברות שלי, העבודה). זה לא מובן מאליו.
5. שחררתי את ילידי 2015. אני חושבת שלפני יומיים הם אבדו את המשמעות המיתית שנתתי להם בתודעה שלי.
6. מתפללת ומקוה עבור כל אחת ואחת מכן, שההריון שלה יתפתח באופן תקין ושיסתיים במועד ומודה לכולכן על התמיכה בי.
7. אני מאוהבת.
ישוב טלה אל חיק האם,
ישכב בדיר וירדם
והכבשה תישק אותו
והיא תקרא אותו בשם.
בהמשך לספיילר של שירה ��, שמחה לספר לכן שילדתי בן בריא ושלם בלידה מהירה במיוחד (הקרעים יתאחו, עד ליל הסדר או יום העצמאות אהיה כחדשה, השרירים יתאוששו). כל המשפחה שלנו מאושרת בו ומחכה להכיר אותו.
שנה בדיוק (ושבוע) מפרידה בין החושך לבין האור שלי, ופיזית מסדרון בודד בין המקום בו הייתי אז למקום בו אנחנו מתחילים צעדים ראשונים.
הסמיכות בין המועדים הללו בשנים העוקבות וכמובן לפסח מחדדת את תחושת היציאה מעבדות לחירות, מחורף לאביב, מחרדה לא תמיד מוסברת (ובעיקר לא ברורה לסביבה, גם לחלק מאלה המודעים לקורותי בשנתיים האחרונות) - אל עוצמות בריאות של דאגה.
מאחלת לכולכן שתזכו להגיע לרגע הזה במועד.
התקופה הזאת היתה קשה מאוד לנפש, וצלחתי אותה בצליעה (לקראת הסוף בהליכת ברווזה) בעזרת התמיכה וההכלה מצד בן הזוג היקר שלי, בעזרת חברות מהחיים - ובזכות התמיכה וההזדהות שלכן ושלי אתכן. תודה רבה לכן, על שהייתן כאן עבורי.
לסיכום השנתיים האחרונות:
1. על הגוף שלי הציטוטק פועל באלימות לא ניתנת להשוואה אפילו ביחס לצירי לידה. למעשה הכאב ההוא נחווה ונצרב באופן כה טראומטי, עד כדי כך שהנחתי שמדובר בצירים מוקדמים בלבד...
2. משפטים מטופשים נחקקים בזכרון. כדאי לנסות לחשוב לפני שמדברים, או לפחות להיות מספיק רגישים כדי לתקן ואפילו להתנצל בזמן אמת. גם אם בעלי מוכן לעבר אותי מותר לי להיות עצובה/מדוכאת/להתאבל על כך שאני לא; לא קל להיות בהריון בגיל 39 (או בכלל), אבל הרבה הרבה יותר קשה לא להיות בהריון בכלל; אלא אם את טכנאית האולטרסאונד או הרופאה המיילדת, מה אכפת לך איזה מספר הריון זה עבורי;
3. אנשי מקצוע צריכים להיות אמפטיים כלפיך, לא פחות משיהיו אנשי מקצוע טובים. אין סיבה להתקע ולא לעבור למישהו אחר שינהג בך בכבוד (ובכלל נכון בחיים).
4. צריך המון מזל בחיים. למרות הנאחס שעברתי לאורך שנה בערך - היום אני מרגישה שהתברכתי בטונות של מזל, גם על שני הילדים שנולדו בהריונות ספונטאניים מתי שרצינו, אבל גם על כך שהכל הסתיים בסופו של דבר בטוב. (וגם על בן הזוג, המשפחה המורחבת, החברות שלי, העבודה). זה לא מובן מאליו.
5. שחררתי את ילידי 2015. אני חושבת שלפני יומיים הם אבדו את המשמעות המיתית שנתתי להם בתודעה שלי.
6. מתפללת ומקוה עבור כל אחת ואחת מכן, שההריון שלה יתפתח באופן תקין ושיסתיים במועד ומודה לכולכן על התמיכה בי.
7. אני מאוהבת.
ישוב טלה אל חיק האם,
ישכב בדיר וירדם
והכבשה תישק אותו
והיא תקרא אותו בשם.
