הטלפון של אלמו? אריק ובנץ?

[ניריתי של יותם]

הטלפון של אלמו? אריק ובנץ? ../images/Emo33.gif

1. מה אילו? מחברים את זה למחשב? 2. ממליצות לגיל שנה? 3. אבא שלי רוצה לקנות ליותם. יש לו הנחה וזה יעלה 90ש"ח. באמת מציאה?

תודה מראש.

 

[zimes]

משחקים למחשב לקטנטנים

לדעתי, אין צרך להושיב את הילדים על המחשב בגיל כ"כ צעיר. לכל התנסות במחשב יש התנסות אמיתית שכוללת גירוי ליותר חושים, ואתגרית לפחות באותה מידה. זה נחמד, זה עם המון פירוטכניקה, יותם יתפתח יופי גם בלי זה.. תהנו! (ושלא תגידי אח"כ שגרמתי לך להעליב את סבא

)

 

[ניריתי של יותם]

צודקת! אך זו לא האמת היחידה../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

השימוש באמצעים (ספרים, צעצועים, משחקי מחשב) הם לא תחליף לדבר האמיתי, לא תחליף להתנסות האמיתית עם החפצים. אבל הם יכולים להוות חיזוק מאוד מהנה לילד. אני, עוד בתור סטודנטית, שהיתה צריכה להכין מערכי טיפול לילדים למדתי ש: צריך לזרום עם הילד. עם הרצונות שלו ועם ההעדפות שלו. אפשר להשיג את כל המטרות הטיפוליות/חינוכיות/לימודיות בכל דרך שהילד יבחר. אז ההנאה שלו גדולה יותר, שיתוף הפעולה גדול יותר, והמטרות מושגות בצורה חזקה יותר. יותם מאוד נמשך למקלדת של אמא (מהימים שהייתי מניקה מול המחשב

). מעל כל עקרון חינוכי כלשהו עומד העיקרון הכי הכי חשוב בעיני: עיקרון ההנאה . כל אביזר בבית שיגרום ליותם הנאה כולל טלפון של אלמו יעמוד לרשותו. כל עוד אני שם אני יכולה לתווך את המשחק, להפוך את הפעילות לחוויה משותפת, ולהציב גבולות כדי לא להגזים.

 

[zimes]

תקני לו מקלדת. אני רצינית

הענין שלו במקלדת דומה לענין של הילדים שלי בטלפון: אמא מחזיקה כזה, משתמשת בזה, לוחצת על הכפתןרים. בנוסף מענין לדעת איך זה להרים את זה, להטיח ברצפה, ללחוץ עם כל היד, ללחוץ עם אצבע, להכניס את החוט לפה. יותם לא רוצה לרשום תשובה מלומדת בפורום הנקה, כמו שילדי לא רוצים לספר לסבתא איך אמא הרגיזה אותם היום.

 

[לאה_מ]

אפילו עוד יותר פשוט - תשיגי בחינם

מקלדות ישנות לא עולות כסף. אצלנו חלקים מהמחשב הישן משמשים כצעצועים מאד אהובים על אורי.

 

[אמא של שחר]

לנו יש את זה, כמו קומפי למתקדמים

מדובר בטלפון שמגיע עם דיסק של תוכנה ומתחבר למחשב. יש שם כל מיני משחקים והפעלות, חלקם משלבים דיבור לתוך השפופרת - למשל מנפחים בלון על המסך על ידי כך שאומרים "פו" לתוך השפופרת. ההפעלה הספציפית הזאת קצת מעצבנת כי זה מעודד אותם לצעוק. אבל בסך הכל זה נחמד, הביצוע יפה, אין מסרים מרגיזים (אותי

)ושחר נהנית מזה. אבל, נדמה לי שזה קצת מורכב מדי לגיל שנה. אולי הוא יהנה מהצפיה בסרטונים ובשירים אך החלק האינטראקטיבי נראה לי לא מתאים לגיל שנה. אבל תמיד אפשר לשים בצד והוא יהנה מזה אחר כך (והזמן עף כל כך מהר!) לגבי המחיר, נשמע סביר. אני קניתי דרך החוברת של ויזה וזה עלה לי 89 ש"ח + משלוח.

 

[zimes]

לא עדיף לנסות לנפח בלון אמיתי?

או לקבל מאמא בלון מנופח אך לא קשור, ולרדוף אחריו? ככה מרויחים את הטעם המגעיל של הגומי, הכח שצריך להפעיל בריאות, המגע בבלון... (ואם הוא לא מצליח, לא נורא. לא אמורים להצליח לנפח בלון לפני שהריאות די חזקות לכך.) סתם היה לי נוח שיש לי דוגמה לדבר עליה.

 

[אמא של שחר]

כמובן שאת צודקת. זה לא במקום...

אלא בנוסף. אני מתיחסת למחשב כמו לטלוויזיה. זה בסדר בעיני במינונים קטנים (כחצי שעה ולא כל יום) ובתנאי שזה לא בא במקום החיים האמיתיים (נכון גם לגבי אנחנו הגדולים). שחר חובבת בלונים מושבעת כך שאין סיכוי שהיא תעדיף את הוירטואלי על האמיתי. אגב, אני יודעת שתמיד אני ההיסטרית פה בענינים האלה אבל בגיל כזה לא אתן לשחר לשחק עם בלון לא מנופח - סכנת חנק

 

[לימור של עמית]

היי ניריתי..קיבלת תגובות

מה זה בדיוק אבל זה קצת מוקדם מידי ליותם.. אבא שלי קנה לעמית את הטלפון הזה לפני חודש באמת בגלל מחיר המציאה..ויש לו מנהג בכל 14 לחודש לקנות מתנה... אני מאחסנת ולא מתכוונת לחשוף את עמית למחשב לפני גיל שנתיים..מספיק יש לי נקיפות מצפון בגלל הטלויזיה..שיהנה מהמשחק הפעיל ומהספרים...לשיקולך ובוקר טוב

 

[רותי ע]

אני רצתי וקניתי קומפי לפני גיל שנה

ואח"כ ביבי גורדי ומשניהם אני לא ממש מרוצה. והאמת-מעדיפה לשחק איתו משחקים אחרים בגיל הזה ולא ליד המחשב (הוא מעל שנתיים). בגלל זה אני לא רצה לקנות את הטלפון..

 

[חגיתושתוש]

קנינו לאריאל קומםי כשהיא היתה

קצת יותר משנה והיא מאוד אוהבת את זה. זה אינטרקטיבי, היא גורמת לדברים לפעול, ויש שירים חמודים. את הטלפון קיבלנו יחד עם המקלדת אבל עדיין לא חיברנו אותו, ככה שאני לא יודעת מה זה.

 

[Iris-1]

ניריתי קבלתי מקלדת קומפי לגיל שנה

כשרותם היתה בת שנה. מי ששחקה בה באמת היתה אפרת שגדולה ממני בשנה וחצי. ככה זה היה עד גיל 4 ואז פתאום הילדה פתחה חדוות מחשב אמיתית ומאז היא לא זזה ממנו. הילדה היום בת 6 ורבע משחקת במשחקים של הגדולים. הקומפי אצלנו התקדמה והשתכללה וקבלנו המון דיסקים אבל העניין שגילו בה היה מזערי לחלוטין עד שכאשר רותם הגיעה לגיל שנתיים (שבו שיחקה קצת בקומפי) משם היא עברה לדבר האמיתי ומאז לא זזה ממנו. מעניין איך יהיה עם דפנה. כבר היום כשאני מניקה מול המחשב היא רוצה ללחוץ על הכפתורים ולא חשוב על מה. גם את הרגליים היא שולחת לשם ולוחצת וצוחקת ונורא נהנית לא נראה לי שבכלל ניתן לה את הקומפי אלא ישר לדבר האמיתי.