הטעיית הצרכן

[Happytom]

הטעיית הצרכן

לפני כמה ימים פניתי אל מודעה להשכרת דירה, המחיר הנקוב לשכ"ד חודשי שהיה רשום במודעה היה 2,200 ש"ח.
הלכתי לראות את הדירה כדי להתרשם ממנה, כשהגעתי היא מצאה חן בעיניי והחלטתי שאני רוצה לחתום על חוזה, בעלת הבית הפנתה אותי לבתה שמטפלת בעניינים הכספיים, דיברתי עם הבת והייתה איזה מחלוקת לגבי מועד כניסה לדירה (במודעה היה כתוב כניסה מיידית, ולאחר מכן בשיחה הטלפונית נאמר שהכניסה היא חודש הבא)
לאחר יום בעלת הבית התקשרה אליי ואמרה שחלה טעות בקביעת מחיר השכ"ד וכרגע הוא עומד על 2500 ש"ח (עדיין לא חתמנו על חוזה)

האם אני יכול לפעול בצורה כלשהי נגד המהלך הזה? האם אני יכול לחייב אותה על המחיר שצויין מהתחלה במודעה?

תודה.

 

[ערן שפילינגר]

לא

לא מדובר על מצרך או על עניין צרכני, אלא על חוזה שבין שני אנשים פרטיים.
&nbsp

 

[9x9]

אתה טועה

אין שום קשר לעניין צרכני.
כיוון שמדובר בעניין חוזי, רשאי המציע לחזור בו מהצעתו רק לפני השניצע נתן את הודעת הקיבול [סעיף 3(א) לחוק החוזים].
במקרה זה החזרה היתה לאחר הודעת הקיבול - ולכן חסרת תוקף היא.

 

[ערן שפילינגר]

לא הייתי ממהר לצאת בהצהרה כמו "אתה טועה"

מדובר בעסקה במקרקעין (הקניית זכות השכירות).
ככזו, בהיעדר מסמך כתוב, ובהיעדר ראיות אחרות לקיומה של עסקה כמו מתן תשלום בפועל, אין לה תוקף. ראה סעיף 8 לחוק המקרקעין וראה את הפסיקה בעניין פרטים מהותיים בעסקת מקרקעין (כמו מועד ביצוע העסקה, שלא נסגר ביניהם), אפילו זו המרככת את דרישת הכתב.
&nbsp
גם אם היינו הולכים לפי חוק החוזים (שזו טעות, אם כבר מדברים על טעויות), הרי שאין כאן קיבול. הם טרם הסכימו לגבי פרטים כמו מועד ביצוע העסקה והכניסה לנכס.

 

[9x9]

שכירות עד 5 שנים לא חייבת להיות בכתב ולא חל עליה סעיף 8

כך נקבע בסעיף 79(א) לחוק המקרקעין.

 

[ערן שפילינגר]

ועדיין

1. אי אפשר להשלים עסקה במקרקעין בלי שהיא תכלול את כל הפרטים המהותיים. אתה מכיר את הפסיקה.
2. גם בראי דיני החוזים, אין פה קיבול. ראשית בגלל שהוא ביקש לחתום על חוזה ושנית, כבר בשלב הזה לא היו ביניהם הסכמות.
3. אל תיתן לבחור מוטיבציה ללכת לבית משפט ולהעלות טענות כאלו. יעשו ממנו קרקס.

 

[עוד יוסף פנדריך]

לא ברור.........

התחייבות לעשות עיסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב והשאלה היא אם ההודעה בכתב איננה התחייבות כזאת. צריך לבדוק פסיקה.

אם התשובה חיובית נעשה לכאורה הסכם. אמנם לא כל הפרטים סוכמו אבל הפסיקה קובעת שפרטים שניתן להשלים על פי החוק לא שוללים קיומו של חוזה.

אפשרות נוספת היא לתבוע פיצויים בגלל מו"מ בחוסר תום לב. ראה ס' 12 לחוק החוזים(חלק כללי)-

"(א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב.
(ב) צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים 10, 13 ו-14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, יחולו בשינויים המחוייבים."