hrpbiiapnrpeltework
Well-known member
לאחר מה שלפני זמן מה דובר על הטרגדיה של הילד המחונן, כעת נדבר על הטרגדיה של האדם דובר האמת בעולמם של השקרנים.
אני זה מה שקוראים אותו "אדם דובר אמת". אני אדם כנה מאוד-מאוד. כמה שנים שאני כותב בתפוז ועד היום מעולם לא נתפסתי בשקר; אלו שטענו שאני משקר והביאו "שקרים" שלי, הסתבר שהשקרים לא היו ולא נבראו, אלא שהם היו טיפשים מידי מכדי להבין את הכתוב, או בדו את השקרים מתוך דמיונם, וכאשר הועמדו על טעויותיהם, הושפלו עד אפר ועפר; יותר מפעם ויותר מפעמיים, יותר מבן-אדם אחד ויותר משניים נאלצו לחזור בהם מטענות לשקרים שלי; אנשים שטענו שאני משקר נאלצו לחזור בהם כאשר דחקתי אותם לפינה עם טענותיהם המופרכות לשקרים מצדי, עד שלבסוף נאלצו להודות, בושים ונכלמים, שהם לא באמת תפסו אותי בשום שקר, אלא הם פשוט מניחים שאני משקר, וכן הלאה וכן הלאה.
אתם מבינים, אני לעולם לא משקר בנוגע לכלום ואני מאוד נאמן למציאות, וזה מאוד עצוב שכל-כך קשה לאנשים מסוימים להאמין, וזה רק מראה באיזה עולם של שקרנים אנחנו חיים, כי הבעיה היא, שכולם כאלו שקרנים, שעד שיש מישהו שאומר את האמת, אף-אחד לא מאמין לשום מילה שיוצאת לו מהפה, כי כולם כל-כך שקרנים כל הזמן, ש"לא יכול להיות שמישהו אומר את האמת! זה לא יכול להיות! מה זאת אומרת?!".
לצורך הדוגמה, רק היום גולש מסוים נאלץ לחזור בו מהאשמתו אותי בשקר מסוים, אבל אנחנו חיים בכזה עולם של שקרנים, שבו כולם משקרים כל הזמן, עד כדי כך ש"לא יכול להיות שמישהו אומר את האמת! זה לא יכול להיות! מה זאת אומרת?!", עד כדי כך שכשעניתי לו "אז אתה מודה שאני לא שקרן?", הוא טען שהוא לא אמר את זה וביקש שלא אכניס לו מילים לפה, למרות שלא היה לו שום "שקר" נוסף שלי להציג אותו ולדבר עליו על-מנת להוכיח שאני שקרן.
עוד לצורך הדוגמה, עוד רק היום, גולש נוסף, המתנגד הטיפש ביותר מבין מתנגדיי, וזה אומר הרבה כי כמה מהם ממש טיפשים, מישהו שעלה מאפריקה במהלך ילדותו, עברית היא שפתו השנייה, אדם שמגיע מרקע חסר השכלה אקדמית, אקדמאי חדש, האיש הראשון במשפחתו ללמוד באקדמיה, מישהו רדיקלי מבחינה פוליטית, מישהו שכל האתר ואשתו מעידים עליו ללא הבדלי מין, גיל ומחנה פוליטי שהוא מפגר עם תעודות ויש לי כמות דו-ספרתית של תמונות בשביל להוכיח את עצם הדבר, עוד לצורך הדוגמה, ועוד רק היום, אותו מישהו טען שוב פעם שאני שקרן כפי מה שטען זאת פעמים רבות בעבר, שוב פעם וכהרגלו ללא כל כיסוי כלשהו וואט סו אבר להאשמות, וכל זאת למרות העובדה שהוא מעולם לא תפס אותי בשקר, כל השקרים המדומיינים שלי שהוא המציא עבורי לאורך הזמן, ואנחנו מדברים על כמות דו-ספרתית, הופרכו כולם מן הראשון ועד האחרון, מאל"ף ועד תי"ו, תיכף ומיד עם הצגתם, והוא הושפל עד אפר ועפר כמות דו-ספרתית של פעמים על טיפשותו זאת ושקרים מדומיינים אלו שמעולם לא היו ולא נבראו.
למרות שכפי מה שנאמר כבר בהתחלה, אני אדם כנה מאוד וישר כמו סרגל שמעולם לא נתפס בשקר בתפוז וכל הטוענים לשקרים מצדו הועמדו על טעויותיהם והושפלו עד אפר ועפר, הסיבה לכך שכולם כל-כך בטוחים שאני שקרן ללא כל בדל של ראיה באמתחתם, היא שכאמור, הבעיה היא, שכולם כאלו שקרנים, שעד שיש מישהו שאומר את האמת, אף-אחד לא מאמין לשום מילה שיוצאת לו מהפה, כי כולם כל-כך שקרנים כל הזמן, ש"לא יכול להיות שמישהו אומר את האמת! זה לא יכול להיות! מה זאת אומרת?!".
אתם יודעים, באיזושהי צורה עצובה מאוד, או מצחיקה מאוד, תלוי בחוש ההומור שלכם, זה מזכיר לי סרט ששמעתי עליו פעם אך עוד לא הזדמן לי לראות, ושלפי התקציר שלו הוא מתאר מציאות הפוכה וכולם תמיד אמרו אך ורק את האמת ויום אחד מישהו מעלה את הרעיון להגיד דברים לא נכונים ולשקר ולאף-אחד אין מושג כי אף-אחד לפניו אף-פעם לא חשב על הרעיון של לשקר, ככה שעד שיש מישהו שמשקר, אף-אחד לא מאמין שהוא משקר, כי כולם אומרים רק את האמת כל הזמן. כמו העולם שלנו והסיטואציה שלי, רק הפוך לגמרי.
איזה עולם נחמד זה היה יכול להיות בשביל לחיות בו. עולם שבו כולם אומרים את האמת.
בכל מקרה, ואם עוד קצת להיכנס בעובי הקורה, ולהסביר את הדברים ואת הטרגדיה של האדם דובר האמת בעולמם של השקרנים עוד קצת לעומק, בעיקרון, הבעיה היא כזאת: יש את העולם האובייקטיבי, והמציאות האובייקטיבית, כפי מה שהם באמת, ואז יש אותם כפי מה שהם נתפסים סובייקטיבית, והם תמיד נתפסים סובייקטיבית, כי כל אדם אינדיבידואלי לא באמת מחזיק במספיק ידע, והוא לא מספיק מודע, כדי להכיר את העולם והמציאות והאנשים כפי מה שהם באמת, אז אנחנו יודעים את מה שאנחנו יודעים, ואז אנחנו פשוט משלימים את החסר בהתבסס על הניסיון הסובייקטיבי והלוקה בחסר שלנו, ואז כמובן שהתוצאה רחוקה ממושלמת.
ומכיוון שכל אדם מכיר את עצמו יותר טוב מאשר מה שהוא מכיר כל אחד אחר, בבואנו להכיר אנשים אחרים, אנשים שאנחנו לא מכירים, וברצוננו להשלים את החסר בכל הנוגע לכל מה שאנחנו לא יודעים עליהם, אנחנו משליכים עליהם את עצמנו, ונוטים לחשוב שהם כמונו בכל מקום ונקודה שבהם אין לנו את המידע האמיתי והאובייקטיבי, פשוט כי את עצמנו אנחנו מכירים הכי טוב, ולכן אנחנו עצמנו זה מודל האדם הכי נגיש ומוכר לנו בשביל להשתמש בו בשביל להבין אנשים אחרים, להשליך על אנשים אחרים באמצעותו ולהשלים את החוסרים.
הבעיה מתחילה כאשר עם כל הכבוד ל"אני" האינדיבידואלי של כל אחד, ה"אני" האינדיבידואלי של כל אחד הוא לא בהכרח אנשים אחרים, והוא איננו בהכרח תמונה מייצגת.
הבעיה הולכת וגודלת בכל פעם שיש אדם ספציפי אינדיבידואלי שהוא לא כמו הרוב של האנשים האחרים, ואז ה"אני" שהוא משתמש בו בשביל להשלים חוסרים בייצוג ובתפיסה שלו אנשים אחרים הוא לא מייצג בעליל.
אבל זה גם עובד הפוך.
עוד הבעיה הולכת וגודלת בכל פעם שיש אדם ספציפי אינדיבידואלי שהוא לא כמו הרוב של האנשים האחרים, ואז גם אנשים אחרים מצידם משליכים מעצמם עליו, כאשר הם, ממש לא תמונה מייצגת, של אותו האיש ההוא.
זה למה אנשים חושבים שהאדם דובר האמת בעולמם של השקרנים הוא שקרן. כי הם עצמם שקרנים. וזה למה אנשים חושבים שאני עצמי שקרן ללא כל ראיות תומכות כלשהן וואט סו אבר. כי אלו המאשימים אותי בשקרים ללא כל ראיה תומכת הם עצמם שקרנים, כפי מה שהם נתפסו בשקרים, כאלו אמיתיים, לא שקרים ממוצאים שמעולם לא היו ולא נבראו כמו השקרים שלי.
החלק הכי גרוע הוא שהשקרנים שהאדם דובר האמת מוקף בהם הם לא הבעיה, כי אלו לא הם ספציפית שלא בסדר ולא הם ספציפית ששקרנים, באותה המידה שבה כל העולם הם חבורה של שקרנים, והם עצמם הקורבנות של כל השקרים של כל העולם כי הם פשוט מעולם לא הכירו שום דבר טוב יותר.
כולם בכל מקום משקרים כל-כך הרבה כל הזמן שאנחנו פשוט מייד מניחים שכולם משקרים כל הזמן בנוגע להכול, במקום פשוט להגיד את האמת ולהיות מסוגלים לבטוח זה בזה.
ולכן כשיש מישהו שסוף-סוף אומר את האמת, אף-אחד לא מאמין לו, דווקא כשהוא האדם האחד מבין כל האנשים להיות האדם להאמין לו, ודווקא כשהוא האדם האחד מבין כל האנשים שאומר את האמת, ובסוף הוא רק שומע כל הזמן כמה שקרן הוא ללא שיש שמץ של אמת בדבר או בדיל של ראיה בשביל לתמוך בכך כאילו היה אחד מהשקרנים, ודווקא כשהוא האדם שעובד כי קשה ומתאמץ יותר מכולם, כי יש סיבה שכולם שקרנים, והסיבה הזאת היא שהאמת היא לרוב פחות כיפית ופחות נוחה, ולכן דווקא האמת היא הדבר הקשה ביותר להגיד אותו, ודווקא להיות האדם דובר האמת הוא הדבר הקשה ביותר להיות, קל וחומר בעולמם של השקרנים.
אני זה מה שקוראים אותו "אדם דובר אמת". אני אדם כנה מאוד-מאוד. כמה שנים שאני כותב בתפוז ועד היום מעולם לא נתפסתי בשקר; אלו שטענו שאני משקר והביאו "שקרים" שלי, הסתבר שהשקרים לא היו ולא נבראו, אלא שהם היו טיפשים מידי מכדי להבין את הכתוב, או בדו את השקרים מתוך דמיונם, וכאשר הועמדו על טעויותיהם, הושפלו עד אפר ועפר; יותר מפעם ויותר מפעמיים, יותר מבן-אדם אחד ויותר משניים נאלצו לחזור בהם מטענות לשקרים שלי; אנשים שטענו שאני משקר נאלצו לחזור בהם כאשר דחקתי אותם לפינה עם טענותיהם המופרכות לשקרים מצדי, עד שלבסוף נאלצו להודות, בושים ונכלמים, שהם לא באמת תפסו אותי בשום שקר, אלא הם פשוט מניחים שאני משקר, וכן הלאה וכן הלאה.
אתם מבינים, אני לעולם לא משקר בנוגע לכלום ואני מאוד נאמן למציאות, וזה מאוד עצוב שכל-כך קשה לאנשים מסוימים להאמין, וזה רק מראה באיזה עולם של שקרנים אנחנו חיים, כי הבעיה היא, שכולם כאלו שקרנים, שעד שיש מישהו שאומר את האמת, אף-אחד לא מאמין לשום מילה שיוצאת לו מהפה, כי כולם כל-כך שקרנים כל הזמן, ש"לא יכול להיות שמישהו אומר את האמת! זה לא יכול להיות! מה זאת אומרת?!".
לצורך הדוגמה, רק היום גולש מסוים נאלץ לחזור בו מהאשמתו אותי בשקר מסוים, אבל אנחנו חיים בכזה עולם של שקרנים, שבו כולם משקרים כל הזמן, עד כדי כך ש"לא יכול להיות שמישהו אומר את האמת! זה לא יכול להיות! מה זאת אומרת?!", עד כדי כך שכשעניתי לו "אז אתה מודה שאני לא שקרן?", הוא טען שהוא לא אמר את זה וביקש שלא אכניס לו מילים לפה, למרות שלא היה לו שום "שקר" נוסף שלי להציג אותו ולדבר עליו על-מנת להוכיח שאני שקרן.
עוד לצורך הדוגמה, עוד רק היום, גולש נוסף, המתנגד הטיפש ביותר מבין מתנגדיי, וזה אומר הרבה כי כמה מהם ממש טיפשים, מישהו שעלה מאפריקה במהלך ילדותו, עברית היא שפתו השנייה, אדם שמגיע מרקע חסר השכלה אקדמית, אקדמאי חדש, האיש הראשון במשפחתו ללמוד באקדמיה, מישהו רדיקלי מבחינה פוליטית, מישהו שכל האתר ואשתו מעידים עליו ללא הבדלי מין, גיל ומחנה פוליטי שהוא מפגר עם תעודות ויש לי כמות דו-ספרתית של תמונות בשביל להוכיח את עצם הדבר, עוד לצורך הדוגמה, ועוד רק היום, אותו מישהו טען שוב פעם שאני שקרן כפי מה שטען זאת פעמים רבות בעבר, שוב פעם וכהרגלו ללא כל כיסוי כלשהו וואט סו אבר להאשמות, וכל זאת למרות העובדה שהוא מעולם לא תפס אותי בשקר, כל השקרים המדומיינים שלי שהוא המציא עבורי לאורך הזמן, ואנחנו מדברים על כמות דו-ספרתית, הופרכו כולם מן הראשון ועד האחרון, מאל"ף ועד תי"ו, תיכף ומיד עם הצגתם, והוא הושפל עד אפר ועפר כמות דו-ספרתית של פעמים על טיפשותו זאת ושקרים מדומיינים אלו שמעולם לא היו ולא נבראו.
למרות שכפי מה שנאמר כבר בהתחלה, אני אדם כנה מאוד וישר כמו סרגל שמעולם לא נתפס בשקר בתפוז וכל הטוענים לשקרים מצדו הועמדו על טעויותיהם והושפלו עד אפר ועפר, הסיבה לכך שכולם כל-כך בטוחים שאני שקרן ללא כל בדל של ראיה באמתחתם, היא שכאמור, הבעיה היא, שכולם כאלו שקרנים, שעד שיש מישהו שאומר את האמת, אף-אחד לא מאמין לשום מילה שיוצאת לו מהפה, כי כולם כל-כך שקרנים כל הזמן, ש"לא יכול להיות שמישהו אומר את האמת! זה לא יכול להיות! מה זאת אומרת?!".
אתם יודעים, באיזושהי צורה עצובה מאוד, או מצחיקה מאוד, תלוי בחוש ההומור שלכם, זה מזכיר לי סרט ששמעתי עליו פעם אך עוד לא הזדמן לי לראות, ושלפי התקציר שלו הוא מתאר מציאות הפוכה וכולם תמיד אמרו אך ורק את האמת ויום אחד מישהו מעלה את הרעיון להגיד דברים לא נכונים ולשקר ולאף-אחד אין מושג כי אף-אחד לפניו אף-פעם לא חשב על הרעיון של לשקר, ככה שעד שיש מישהו שמשקר, אף-אחד לא מאמין שהוא משקר, כי כולם אומרים רק את האמת כל הזמן. כמו העולם שלנו והסיטואציה שלי, רק הפוך לגמרי.
איזה עולם נחמד זה היה יכול להיות בשביל לחיות בו. עולם שבו כולם אומרים את האמת.
בכל מקרה, ואם עוד קצת להיכנס בעובי הקורה, ולהסביר את הדברים ואת הטרגדיה של האדם דובר האמת בעולמם של השקרנים עוד קצת לעומק, בעיקרון, הבעיה היא כזאת: יש את העולם האובייקטיבי, והמציאות האובייקטיבית, כפי מה שהם באמת, ואז יש אותם כפי מה שהם נתפסים סובייקטיבית, והם תמיד נתפסים סובייקטיבית, כי כל אדם אינדיבידואלי לא באמת מחזיק במספיק ידע, והוא לא מספיק מודע, כדי להכיר את העולם והמציאות והאנשים כפי מה שהם באמת, אז אנחנו יודעים את מה שאנחנו יודעים, ואז אנחנו פשוט משלימים את החסר בהתבסס על הניסיון הסובייקטיבי והלוקה בחסר שלנו, ואז כמובן שהתוצאה רחוקה ממושלמת.
ומכיוון שכל אדם מכיר את עצמו יותר טוב מאשר מה שהוא מכיר כל אחד אחר, בבואנו להכיר אנשים אחרים, אנשים שאנחנו לא מכירים, וברצוננו להשלים את החסר בכל הנוגע לכל מה שאנחנו לא יודעים עליהם, אנחנו משליכים עליהם את עצמנו, ונוטים לחשוב שהם כמונו בכל מקום ונקודה שבהם אין לנו את המידע האמיתי והאובייקטיבי, פשוט כי את עצמנו אנחנו מכירים הכי טוב, ולכן אנחנו עצמנו זה מודל האדם הכי נגיש ומוכר לנו בשביל להשתמש בו בשביל להבין אנשים אחרים, להשליך על אנשים אחרים באמצעותו ולהשלים את החוסרים.
הבעיה מתחילה כאשר עם כל הכבוד ל"אני" האינדיבידואלי של כל אחד, ה"אני" האינדיבידואלי של כל אחד הוא לא בהכרח אנשים אחרים, והוא איננו בהכרח תמונה מייצגת.
הבעיה הולכת וגודלת בכל פעם שיש אדם ספציפי אינדיבידואלי שהוא לא כמו הרוב של האנשים האחרים, ואז ה"אני" שהוא משתמש בו בשביל להשלים חוסרים בייצוג ובתפיסה שלו אנשים אחרים הוא לא מייצג בעליל.
אבל זה גם עובד הפוך.
עוד הבעיה הולכת וגודלת בכל פעם שיש אדם ספציפי אינדיבידואלי שהוא לא כמו הרוב של האנשים האחרים, ואז גם אנשים אחרים מצידם משליכים מעצמם עליו, כאשר הם, ממש לא תמונה מייצגת, של אותו האיש ההוא.
זה למה אנשים חושבים שהאדם דובר האמת בעולמם של השקרנים הוא שקרן. כי הם עצמם שקרנים. וזה למה אנשים חושבים שאני עצמי שקרן ללא כל ראיות תומכות כלשהן וואט סו אבר. כי אלו המאשימים אותי בשקרים ללא כל ראיה תומכת הם עצמם שקרנים, כפי מה שהם נתפסו בשקרים, כאלו אמיתיים, לא שקרים ממוצאים שמעולם לא היו ולא נבראו כמו השקרים שלי.
החלק הכי גרוע הוא שהשקרנים שהאדם דובר האמת מוקף בהם הם לא הבעיה, כי אלו לא הם ספציפית שלא בסדר ולא הם ספציפית ששקרנים, באותה המידה שבה כל העולם הם חבורה של שקרנים, והם עצמם הקורבנות של כל השקרים של כל העולם כי הם פשוט מעולם לא הכירו שום דבר טוב יותר.
כולם בכל מקום משקרים כל-כך הרבה כל הזמן שאנחנו פשוט מייד מניחים שכולם משקרים כל הזמן בנוגע להכול, במקום פשוט להגיד את האמת ולהיות מסוגלים לבטוח זה בזה.
ולכן כשיש מישהו שסוף-סוף אומר את האמת, אף-אחד לא מאמין לו, דווקא כשהוא האדם האחד מבין כל האנשים להיות האדם להאמין לו, ודווקא כשהוא האדם האחד מבין כל האנשים שאומר את האמת, ובסוף הוא רק שומע כל הזמן כמה שקרן הוא ללא שיש שמץ של אמת בדבר או בדיל של ראיה בשביל לתמוך בכך כאילו היה אחד מהשקרנים, ודווקא כשהוא האדם שעובד כי קשה ומתאמץ יותר מכולם, כי יש סיבה שכולם שקרנים, והסיבה הזאת היא שהאמת היא לרוב פחות כיפית ופחות נוחה, ולכן דווקא האמת היא הדבר הקשה ביותר להגיד אותו, ודווקא להיות האדם דובר האמת הוא הדבר הקשה ביותר להיות, קל וחומר בעולמם של השקרנים.
