הטרדה מינית, האם האכיפה מספקת ../images/Emo35.gif
הטרדה מינית, האם האכיפה מספקת ? החוק להטרדה מינית ? במרץ 1998 התקבל בכנסת החוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח 1998, המגדיר מהי הטרדה מינית. החוק המקיף אוסר על הטרדה מינית מכל סוג שהוא, ורואה בה עוולה נזיקית אזרחית ועבירה פלילית הנושאת עונש מאסר. החוק קובע דרכים לאכיפתו ולמניעת הטרדה מינית במקומות עבודה ע"י הטלת חובות על מעבידים (ובכלל זה צה"ל, משטרת ישראל וארגוני בטחון אחרים). החוק, אשר נכנס לתוקפו ב 20 בספטמבר, 1998 מתמודד בפעם הראשונה התמודדות ישירה עם נושא ההטרדה המינית . החוק כלל הגדרה רחבה עד מאוד להטרדה מינית. על פי החוק הטרדה מינית הינה כל אחת מחמש צורות ההתנהגות האסורות כדלקמן: 1. סחיטה באיומים לביצוע מעשה בעל אופי מיני. 2. מעשה מגונה. 3. התייחסויות חוזרות הומופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר האדם שאליו מופנית ההתייחסות הראה למטריד שאינו מעוניין בהתייחסויות. 4. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעתו 5. התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו לרבות נטייתו המינית של אדם- במקרה זה גם תקרית חד פעמית תהווה הטרדה מינית. הגדרת החוק היא רחבה מאוד. בלשון ממצה ניתן לומר כי הטרדה מינית הינה כל התנהגות בעלת אופי מיני של אדם אחד כלפי אדם אחר אשר יש בה כדי לפגוע באחר. רק לאחרונה פורסמה פסיקת בית משפט השלום בת"א שחייב טכנאי רנטגן לשלם לגב' אורנה זיו 58,000 ₪ בגין הטרדה מינית. סיפורה של אורנה זיו, מדגים עד כמה קיים פחד בקרב הציבור הנשי להתמודד עם הבעיה ההטרדה המינית ומאידך העדר המודעות הציבורית למהות המושג הטרדה מינית מעלים תמיהות באשר למערכת ההסברתית ואכיפת החוק, דהיינו הענישה בגין הטרדה. על פי הנתונים מאתר נעמ"ת בשנת 98' התקבלו בנעמ"ת כ- 150 תלונות על הטרדה מינית במקומות עבודה. בשנה וחצי האחרונות מאז חוקק החוק למניעת הטרדה מינית גדל מספר הפניות בנושא לנעמ"ת פי 5. מסקר שערכה נעמת בשנת 95' (טרם החקיקה ) נמצא ש- %30 מהנשים בישראל סבלו או סובלות מהטרדה מינית. מסקר שערכה הנהלת אוניברסיטת חיפה בשנת 97' עולה כי %60 מהסטודנטיות בחיפה הוטרדו מינית על-ידי מרצים או מתרגלים. עוד עולה מן הסקר כי %70 מהנשים הלומדות במוסד נתקלו בהתנהגות מינית מטרידה מצד סטודנטים. %8 מהנשים דיווחו, כי הותקפו מינית ע"י סטודנטים ו- %2 דיווחו על תקיפה מצד המרצים. במהלך תשעת החודשים הראשוניים של 2000 (לאחר החקיקה) הוגשו 66 תלונות על הטרדה מינית נגד פקידים במשרדים הממשלתיים השונים. במהלך החודשים 7-9/00 בלבד התקבלו 34 תלונות מפקידות בשירות הציבורי ומחיילות במשרד הביטחון. ההטרדות המיניות כוללות התבטאויות מילוליות קשות כלפי המתלוננות, נגיעות בגופן, ובמקרה אחד אף ניסיון לאונס. מסקר שנערך במשטרה בחודש אפריל 2000 עולה כי %92 מהנשים המשרתות במשטרה העידו כי הוטרדו מינית בדרך כלשהי במהלך עבודתן. מנתוני הסקר, שבמסגרתו נבדקו 615 ,1 שאלונים, עולה כי השוטרות חוו הטרדות מיניות מכל הסוגים, החל בהשמעת בדיחות וסיפורים בעלי אופי מיני, ועד לכפיית מין באורח פיזי. %3.3 מהשוטרות דיווחו שהוטרדו תוך שימוש בכוח פיזי, ו- %33 מהן סיפרו כי נגעו בהן. רק כ- %7 מהמוטרדות דיווחו על כך למפקד בכיר, ו- %2.4 פנו למחלקה לחקירות שוטרים. לדעתי הנתונים מצביעים על סוג של כשל מערכתי. לחילופין, יתכן שהעדר הטמעה של נורמות מוסריות בקרב העובדים היא בעיה חברתית ולא רק פרטנית של המדינה כמעביד. בכל מקרה, מעניין לדעת אם אלה שלא פנו אינן עושות זאת מתוך מניעים אישיים או שמא אוזלת היד של המעביד מרתיעה אותן. יתכן שאנחנו אשמות שאנחנו לא פועלות במרץ רב יותר למגר את התופעה
צירפתי לינקים לחומר מאתר השדולה ומאתר ויצו. כמו כן, צירפתי לינקים לנעמ"ת ולפסיקה עדכנית של בית המשפט העליון בנושא.
הטרדה מינית, האם האכיפה מספקת ? החוק להטרדה מינית ? במרץ 1998 התקבל בכנסת החוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח 1998, המגדיר מהי הטרדה מינית. החוק המקיף אוסר על הטרדה מינית מכל סוג שהוא, ורואה בה עוולה נזיקית אזרחית ועבירה פלילית הנושאת עונש מאסר. החוק קובע דרכים לאכיפתו ולמניעת הטרדה מינית במקומות עבודה ע"י הטלת חובות על מעבידים (ובכלל זה צה"ל, משטרת ישראל וארגוני בטחון אחרים). החוק, אשר נכנס לתוקפו ב 20 בספטמבר, 1998 מתמודד בפעם הראשונה התמודדות ישירה עם נושא ההטרדה המינית . החוק כלל הגדרה רחבה עד מאוד להטרדה מינית. על פי החוק הטרדה מינית הינה כל אחת מחמש צורות ההתנהגות האסורות כדלקמן: 1. סחיטה באיומים לביצוע מעשה בעל אופי מיני. 2. מעשה מגונה. 3. התייחסויות חוזרות הומופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר האדם שאליו מופנית ההתייחסות הראה למטריד שאינו מעוניין בהתייחסויות. 4. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעתו 5. התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו לרבות נטייתו המינית של אדם- במקרה זה גם תקרית חד פעמית תהווה הטרדה מינית. הגדרת החוק היא רחבה מאוד. בלשון ממצה ניתן לומר כי הטרדה מינית הינה כל התנהגות בעלת אופי מיני של אדם אחד כלפי אדם אחר אשר יש בה כדי לפגוע באחר. רק לאחרונה פורסמה פסיקת בית משפט השלום בת"א שחייב טכנאי רנטגן לשלם לגב' אורנה זיו 58,000 ₪ בגין הטרדה מינית. סיפורה של אורנה זיו, מדגים עד כמה קיים פחד בקרב הציבור הנשי להתמודד עם הבעיה ההטרדה המינית ומאידך העדר המודעות הציבורית למהות המושג הטרדה מינית מעלים תמיהות באשר למערכת ההסברתית ואכיפת החוק, דהיינו הענישה בגין הטרדה. על פי הנתונים מאתר נעמ"ת בשנת 98' התקבלו בנעמ"ת כ- 150 תלונות על הטרדה מינית במקומות עבודה. בשנה וחצי האחרונות מאז חוקק החוק למניעת הטרדה מינית גדל מספר הפניות בנושא לנעמ"ת פי 5. מסקר שערכה נעמת בשנת 95' (טרם החקיקה ) נמצא ש- %30 מהנשים בישראל סבלו או סובלות מהטרדה מינית. מסקר שערכה הנהלת אוניברסיטת חיפה בשנת 97' עולה כי %60 מהסטודנטיות בחיפה הוטרדו מינית על-ידי מרצים או מתרגלים. עוד עולה מן הסקר כי %70 מהנשים הלומדות במוסד נתקלו בהתנהגות מינית מטרידה מצד סטודנטים. %8 מהנשים דיווחו, כי הותקפו מינית ע"י סטודנטים ו- %2 דיווחו על תקיפה מצד המרצים. במהלך תשעת החודשים הראשוניים של 2000 (לאחר החקיקה) הוגשו 66 תלונות על הטרדה מינית נגד פקידים במשרדים הממשלתיים השונים. במהלך החודשים 7-9/00 בלבד התקבלו 34 תלונות מפקידות בשירות הציבורי ומחיילות במשרד הביטחון. ההטרדות המיניות כוללות התבטאויות מילוליות קשות כלפי המתלוננות, נגיעות בגופן, ובמקרה אחד אף ניסיון לאונס. מסקר שנערך במשטרה בחודש אפריל 2000 עולה כי %92 מהנשים המשרתות במשטרה העידו כי הוטרדו מינית בדרך כלשהי במהלך עבודתן. מנתוני הסקר, שבמסגרתו נבדקו 615 ,1 שאלונים, עולה כי השוטרות חוו הטרדות מיניות מכל הסוגים, החל בהשמעת בדיחות וסיפורים בעלי אופי מיני, ועד לכפיית מין באורח פיזי. %3.3 מהשוטרות דיווחו שהוטרדו תוך שימוש בכוח פיזי, ו- %33 מהן סיפרו כי נגעו בהן. רק כ- %7 מהמוטרדות דיווחו על כך למפקד בכיר, ו- %2.4 פנו למחלקה לחקירות שוטרים. לדעתי הנתונים מצביעים על סוג של כשל מערכתי. לחילופין, יתכן שהעדר הטמעה של נורמות מוסריות בקרב העובדים היא בעיה חברתית ולא רק פרטנית של המדינה כמעביד. בכל מקרה, מעניין לדעת אם אלה שלא פנו אינן עושות זאת מתוך מניעים אישיים או שמא אוזלת היד של המעביד מרתיעה אותן. יתכן שאנחנו אשמות שאנחנו לא פועלות במרץ רב יותר למגר את התופעה