הטרדתי את עצמי לי-ם לרות את התערוכה

[אפיפני]

הטרדתי את עצמי לי-ם לרות את התערוכה

של רפי לביא. מומלץ רטרוספקטיבה מלאה ועמוסה לעייפה . הקשרים סתומים בערך קורלטיבי לעבודות שלו בעיני המתלמד המתחיל . ובכל זאת נורא מעניין. התמלאתי בחיבה מחודשת ל"גלמים" שהוא מייצר מדיקטים ושפיכות של צבע. רפי הפרחחי שמרעים בקול מחוספס הייתי מוכנה לתת במתנה כמה שנים אחורנית כדי לחזור לכיתה אליו ולירידות שלו. ונדמה לי שאי אפשר להיות תלמיד לשעבר שלו ולהסתכל בתערוכה בעינים נקיות ולא מזוגגות מאיזה געגוע. ועוד יותר מעניין הקטלוג של שרית שפירא - התחלתי לקרוא אותו אתמול ונדמה לי שהוא יותר מוצלח מהתערוכה עצמה. משהו בפורמט שלו: אינטימי ונותן מקום ובית טוב יותר לעבודות. התערוכה היא סוג של תערוכת דגל שתקבע בעתיד נקודת התיחסות חדשה למודרניזם הישראלי. למי שמתכוון להעפיל להר בקרוב מכל סיבה שהיא - חבל להחמיץ.

 

[אפיפני]

לרות=לראות.

ולא כתבתי חצי מה שרציתי . המשך יבוא.

 

[אנימל]

גליון סטודיו החדש - גליון רפי לביא.

 

[רפרם]

ירושלים

במוזיאון יש גם תערוכה חדשה (בעיקר וידאו ארטים) של אמנים צעירים מחו"ל ואמנית אחת מהארץ, שגית מזמר. התערוכה נקראת shortcuts והיא נמצאת קומה מתחת רפי לביא. שגית (ידידה טובה שלי) עושה עבודות בהשראת אורי צייג ויהודית בטאט, כדאי לראות.

 

[ניק מניקל]

תמשיכי?

יא כשרון מתבזבז

 

[אפיפני]

אני קוראת את הקטלוג: אחרכך

ומזה בדיוק הבזבוז הזה שאתה מדבר עליו ניק? שמתם לב אגב איזה מילה יפה זו: "בזבוז".. נוריקו את בטח תדעי להעריך את הצליל הטונלי .