היא התחתנה והיא מאושרת...../images/Emo39.gif../images/Emo20.gif
הודעה מקורית: > הי > כן זו אני. מהיכן אתה מכיר את נילי? > האמת שאני לא מצליחה להיזכר בך...מאיזו שכבה אתה? > חג שמח > ניבה ------------------------------------------------- ------------------------------------------------- הייתי בשכבה שלך או אחת או שתיים מעלייך אותך ואת נילי פגשתי לראשונה כשהייתי בערך בן 15 או 16 (לפני כ16 שנה בערך) זה היה איפה שהיה פעם השוק... טוב זה סיפור קצת ארוך ובעיני גם מרגש כי זה קשור לחוויה מיוחדת שלי שקשורה אליה,אני לא יודע מה הקשרים שלך איתה היום אבל עברו כבר כמעט 20 שנה ולא היינו בקשר וזה נחמד להיזכר פתאום ולספר את זה דווקא לך. אז בזמנו הביאו אלינו לונה פארק נייד כזה שבא למשך שבועיים נדמה לי זוכרת?. זה היה בערב,בדיוק חזרתי ממשחק טניס מהמגרשים שיש ליד. הייתי עם עוד 3 חברים. ואז פתאום ראיתי אתכן מרחוק. התאהבתי בנילי ממבט ראשון, כ 50 מטר הפרידו בינינו, ובתוכם, המולת אנשים, הורים שהביאו את ילדיהם אל הלונה פארק, צעירים וצעירות, גברים נשים קשישים וטף, כולם באו לראות את הפלא שהגיע אל בירת הצפון. ושם היא עמדה, גבוהה ומלאה,שופעת אור ואהבה, שיערה השאטני החלק מתבדר קלות ברוח חיוכה הממיס חושף שיניים צחורות, פניה היו היפות שראיתי מעודי, ועיניה החומות מביטות אליי. מרגע שעינינו נפגשו הן לא נפרדו עוד, המכשולים היו רבים, בינינו הפרידה גדר נמוכה של אחד המתקנים, ועל כל צעד ושעל גברים פונים אליה ומנסים למשוך את תשומת ליבה להסב את מבטה, אך לא, עיניה אלי בלבד וכאילו נמשכנו ע"י מגנט פסענו זו לקראת זה, שני חבריי שהיו עימי כאילו נגוזו אך שמעתי אותם ממלמלים: וואו תראה איזו מדהימה… אכן מדהימה. נעצרנו כשמרחק של חצי פסיעה מפריד בינינו, איציק שמשמאלי לחץ את ידה המושטת ואמר "נעים מאוד, איציק" ובעודה מחייכת אליי ענתה "נעים מאוד, נילי" לחצתי את ידה ואמרתי "נעים מאוד, רמי" , היא האירה אותי בחיוכה שכאילו אמר מצאתי את אשר ביקשתי… ידו של רמי שמימיני הושטה ללחיצת יד בתורו אך נשארה ריקם, ידה של נילי הייתה שלי ולא התכוונתי לעוזבה . עד היום הוא כועס עלי שלא נתתי לו ללחוץ את ידה. אבל כלום לא היה חשוב, כולם נמוגו אט ונותרנו רק שנינו, בלב הלונה פארק כשהמתקנים פועלים ברקע. לא יכולנו להפסיק לדבר סיפרתי לה הכל אודותיי. היא סיפרה שהיא מקיבוץ המעפיל והיא באה לבקר אותך היא נמצאת פה כבר מספר ימים ומחר בבוקר היא נוסעת חזרה אך הבטיחה שתחזור בתוך שבוע בדיוק. נפרדנו בנשיקה. נשיקה רכה, רגועה, חושנית, יש לנו את כל הזמן שבעולם עבור הנשיקה הזו… עד אז לא ידעתי שנשיקות כאלה קיימות. הייתי חייב לפקוח את עיניי כדי לברר אם אני בתוך חלום. ואז ראיתי אותה, האישה היפה בעולם, מתמסרת אל שפתיי, ברוך, כשעיניה עצומות, ידה נתמכת בי. רציתי שהנשיקה תימשך לנצח, עצמתי את עיניי . עד היום אני זוכר את התחושה, ממש כאילו זה קרה אתמול. ואז היא חזרה אחרי שבוע, לא יודע אם התארחה גם הפעם אצלך או שבעצם אצל קרובת משפחה אחרת ברחוב המורד 14 קרוב לפארק. ואז נפגשנו וטיילנו והיה ממש כיף , בסוף הערב חזרנו לקצה רחוב המורד וישבנו על הדשא שמתחת לבית ברחוב המורד, התנשקנו במשך שעתיים רצוף עד שירד החושך, אני אז הייתי בתול וביישן ולא העזתי לחשוב מעבר לזה והיא שהייתה קצת יותר גדולה ממני וגם יותר מנוסה שאלה אם אני רוצה לשכב? הייתי נבוך, לא האמנתי שזה קורה,סוף סוף אאבד את בתולי ועוד עם מישהי שכ"כ מוצאת חן בעיני. אז עניתי לה: כן ואת? היא חייכה אחזה בידי והובילה אותי במורד המדרגות לחלקת דשא מסתורית ויפה מאחורי הבניין. ושם זה קרה, הפעם הראשונה שלי... לא ניכנס לפרטים מדויקים אבל זה היה חלומי, זו גם הייתה פעם ראשונה וגם בגיל הזה אנחנו הבנים בשיא האנרגיה המינית(גמרתי 7 פעמים) והיא כ"כ היתה מדהימה בעיניי... שכבנו לנו על הדשא במשך שעתיים, אני זוכר שששכנה מקומה העליונה הציצה לנו מהחלון... למחרת, שיחזרנו את ארועי ליל אמש באותו המקום והפעם הייתי קצת יותר מנוסה... היא אף פעם לא האמינה לי שהיא הייתה הראשונה שלי. מאז לא ראיתי אותה יותר. רבתי עם ההורים ואני עברתי לבית ספר חקלאי בתנאי פנימיה הייתי די מצוברח ובדיכאון שם ולא היה לי חשק לכלום ולא עניתי לה לשני מכתבים חמודים שהיא כתבה לי אבל ניסיתי במקום זה להתקשר אליה ואף פעם פשוט אף פעם היא לא ענתה וניסיתי המון פעמים. בסוף דיי התייאשתי והפסקתי להתקשר, אחרי כמה חודשים עזבתי את הפנימיה וחזרתי לתיכון בעיר. פעם לפני כמה שנים התקשרתי לקיבוץ המעפיל אולי לחדר אוכל ושאלתי את מי שענה לי אם הוא מכיר את נילי מה איתה ואם היא חיה... אמרו לי שהיא התחתנה ויש לה ילדים. אני תמיד חושב שאולי אני הייתי יכול להתחתן איתה... אני מקווה שהיא מאושרת.
הודעה מקורית: > הי > כן זו אני. מהיכן אתה מכיר את נילי? > האמת שאני לא מצליחה להיזכר בך...מאיזו שכבה אתה? > חג שמח > ניבה ------------------------------------------------- ------------------------------------------------- הייתי בשכבה שלך או אחת או שתיים מעלייך אותך ואת נילי פגשתי לראשונה כשהייתי בערך בן 15 או 16 (לפני כ16 שנה בערך) זה היה איפה שהיה פעם השוק... טוב זה סיפור קצת ארוך ובעיני גם מרגש כי זה קשור לחוויה מיוחדת שלי שקשורה אליה,אני לא יודע מה הקשרים שלך איתה היום אבל עברו כבר כמעט 20 שנה ולא היינו בקשר וזה נחמד להיזכר פתאום ולספר את זה דווקא לך. אז בזמנו הביאו אלינו לונה פארק נייד כזה שבא למשך שבועיים נדמה לי זוכרת?. זה היה בערב,בדיוק חזרתי ממשחק טניס מהמגרשים שיש ליד. הייתי עם עוד 3 חברים. ואז פתאום ראיתי אתכן מרחוק. התאהבתי בנילי ממבט ראשון, כ 50 מטר הפרידו בינינו, ובתוכם, המולת אנשים, הורים שהביאו את ילדיהם אל הלונה פארק, צעירים וצעירות, גברים נשים קשישים וטף, כולם באו לראות את הפלא שהגיע אל בירת הצפון. ושם היא עמדה, גבוהה ומלאה,שופעת אור ואהבה, שיערה השאטני החלק מתבדר קלות ברוח חיוכה הממיס חושף שיניים צחורות, פניה היו היפות שראיתי מעודי, ועיניה החומות מביטות אליי. מרגע שעינינו נפגשו הן לא נפרדו עוד, המכשולים היו רבים, בינינו הפרידה גדר נמוכה של אחד המתקנים, ועל כל צעד ושעל גברים פונים אליה ומנסים למשוך את תשומת ליבה להסב את מבטה, אך לא, עיניה אלי בלבד וכאילו נמשכנו ע"י מגנט פסענו זו לקראת זה, שני חבריי שהיו עימי כאילו נגוזו אך שמעתי אותם ממלמלים: וואו תראה איזו מדהימה… אכן מדהימה. נעצרנו כשמרחק של חצי פסיעה מפריד בינינו, איציק שמשמאלי לחץ את ידה המושטת ואמר "נעים מאוד, איציק" ובעודה מחייכת אליי ענתה "נעים מאוד, נילי" לחצתי את ידה ואמרתי "נעים מאוד, רמי" , היא האירה אותי בחיוכה שכאילו אמר מצאתי את אשר ביקשתי… ידו של רמי שמימיני הושטה ללחיצת יד בתורו אך נשארה ריקם, ידה של נילי הייתה שלי ולא התכוונתי לעוזבה . עד היום הוא כועס עלי שלא נתתי לו ללחוץ את ידה. אבל כלום לא היה חשוב, כולם נמוגו אט ונותרנו רק שנינו, בלב הלונה פארק כשהמתקנים פועלים ברקע. לא יכולנו להפסיק לדבר סיפרתי לה הכל אודותיי. היא סיפרה שהיא מקיבוץ המעפיל והיא באה לבקר אותך היא נמצאת פה כבר מספר ימים ומחר בבוקר היא נוסעת חזרה אך הבטיחה שתחזור בתוך שבוע בדיוק. נפרדנו בנשיקה. נשיקה רכה, רגועה, חושנית, יש לנו את כל הזמן שבעולם עבור הנשיקה הזו… עד אז לא ידעתי שנשיקות כאלה קיימות. הייתי חייב לפקוח את עיניי כדי לברר אם אני בתוך חלום. ואז ראיתי אותה, האישה היפה בעולם, מתמסרת אל שפתיי, ברוך, כשעיניה עצומות, ידה נתמכת בי. רציתי שהנשיקה תימשך לנצח, עצמתי את עיניי . עד היום אני זוכר את התחושה, ממש כאילו זה קרה אתמול. ואז היא חזרה אחרי שבוע, לא יודע אם התארחה גם הפעם אצלך או שבעצם אצל קרובת משפחה אחרת ברחוב המורד 14 קרוב לפארק. ואז נפגשנו וטיילנו והיה ממש כיף , בסוף הערב חזרנו לקצה רחוב המורד וישבנו על הדשא שמתחת לבית ברחוב המורד, התנשקנו במשך שעתיים רצוף עד שירד החושך, אני אז הייתי בתול וביישן ולא העזתי לחשוב מעבר לזה והיא שהייתה קצת יותר גדולה ממני וגם יותר מנוסה שאלה אם אני רוצה לשכב? הייתי נבוך, לא האמנתי שזה קורה,סוף סוף אאבד את בתולי ועוד עם מישהי שכ"כ מוצאת חן בעיני. אז עניתי לה: כן ואת? היא חייכה אחזה בידי והובילה אותי במורד המדרגות לחלקת דשא מסתורית ויפה מאחורי הבניין. ושם זה קרה, הפעם הראשונה שלי... לא ניכנס לפרטים מדויקים אבל זה היה חלומי, זו גם הייתה פעם ראשונה וגם בגיל הזה אנחנו הבנים בשיא האנרגיה המינית(גמרתי 7 פעמים) והיא כ"כ היתה מדהימה בעיניי... שכבנו לנו על הדשא במשך שעתיים, אני זוכר שששכנה מקומה העליונה הציצה לנו מהחלון... למחרת, שיחזרנו את ארועי ליל אמש באותו המקום והפעם הייתי קצת יותר מנוסה... היא אף פעם לא האמינה לי שהיא הייתה הראשונה שלי. מאז לא ראיתי אותה יותר. רבתי עם ההורים ואני עברתי לבית ספר חקלאי בתנאי פנימיה הייתי די מצוברח ובדיכאון שם ולא היה לי חשק לכלום ולא עניתי לה לשני מכתבים חמודים שהיא כתבה לי אבל ניסיתי במקום זה להתקשר אליה ואף פעם פשוט אף פעם היא לא ענתה וניסיתי המון פעמים. בסוף דיי התייאשתי והפסקתי להתקשר, אחרי כמה חודשים עזבתי את הפנימיה וחזרתי לתיכון בעיר. פעם לפני כמה שנים התקשרתי לקיבוץ המעפיל אולי לחדר אוכל ושאלתי את מי שענה לי אם הוא מכיר את נילי מה איתה ואם היא חיה... אמרו לי שהיא התחתנה ויש לה ילדים. אני תמיד חושב שאולי אני הייתי יכול להתחתן איתה... אני מקווה שהיא מאושרת.