היא התקשרה אלי מחייכת
-"תקשיבי", היא אומרת לי בטון מחייך, חצי רדום -"זוכרת את הארגז ההוא? שהיינו שמות תכשיטים (מאז שהיינו ילדות)..." "כן, כמובן" -"אז הוא שלך" "בסדר". תמהה, מה פתאום היא אומרת לי דברים כאלו, הרי זה לא כמו, שמחר בבוקר לא ניפגש? ואז, חשבתי היא תמיד הייתה מאלו שקשים עליה החיים דיכאונית אבל בסטייל, לא מקטרת הרבה, רק לי, ולנ', וד', וח' (השמות בדויים) בקיצור יזמנו קפיצה לעבודה של מ' ונ' (ההורים שלה) אה, הם באופוריה, במן עולם שמח בטוחים שהכל בסדר "למה לא, תקפצו תראו מה שלומה" כעבור שעתיים היא מוזעקת (האבא התעלף. יש לה טרמפ חינם) הבת שלה במיון שטיפות קיבה שוטרים "חבל", היא אומרת "שלא הקשבתי לכם קודם"
-"תקשיבי", היא אומרת לי בטון מחייך, חצי רדום -"זוכרת את הארגז ההוא? שהיינו שמות תכשיטים (מאז שהיינו ילדות)..." "כן, כמובן" -"אז הוא שלך" "בסדר". תמהה, מה פתאום היא אומרת לי דברים כאלו, הרי זה לא כמו, שמחר בבוקר לא ניפגש? ואז, חשבתי היא תמיד הייתה מאלו שקשים עליה החיים דיכאונית אבל בסטייל, לא מקטרת הרבה, רק לי, ולנ', וד', וח' (השמות בדויים) בקיצור יזמנו קפיצה לעבודה של מ' ונ' (ההורים שלה) אה, הם באופוריה, במן עולם שמח בטוחים שהכל בסדר "למה לא, תקפצו תראו מה שלומה" כעבור שעתיים היא מוזעקת (האבא התעלף. יש לה טרמפ חינם) הבת שלה במיון שטיפות קיבה שוטרים "חבל", היא אומרת "שלא הקשבתי לכם קודם"