היא והוא.
הוא. עייף מעבודה קשה. מתוח תמידית. הוא כל כך עצבני שלא יכול להסביר. כבר אין לו שליטה על החיים שלו. הציפיות שלה לא לרוחו.אין לי כח לשטויות האלה הוא חושב. אז בכל פעם שהיא מנקה את הבית הגדול שבנה ``לה`` הוא פשוט לוקח את הרגליים ומחפש מקום אחר להיות בו. אצל חבר או בן דודה, העיקר להיות רחוק ממנה רחוק מצעקות הילדים. אין לו כח אחרי היום הזה לקלח אותם לספר להם סיפור, הוא מאבד שליטה על הילדים שלו. כל לילה הם מצטרפים אליהם למיטה. הוא עייף מידי להתמודד עם זה עכשיו. הם יגדלו וזה יעבור להם.אם רק יוכלו כולם לעזוב אותו לנפשו הוא פשוט עייף. היא. מעולם לא הייתה עם גבר אחר. הוא הראשון ואני מקווה שגם האחרון. היא קמה מוקדם להכין את הילדים לגן. לדאוג לארוחת עשר שהגדול תמיד מחזיר בגיל 5 גם הוא למד להתלונן. היא חוזרת מהעבודה אל הבית הגדול שהוא בנה לה הבית הגדול והריק מרהיטים ריק משטיחים או תמונות... ריק מנוכחותו. והשתובבות הקטנים מריצה אותה מפינה אל פינה. שוב היא לבד מקלחת אותם מרדימה אותם ומשם עוברת לניקיון הבית הגדול והריק שהוא בנה לה. היא כל כך לבד אם רק היה מפתיע אותה עם זר פרחים, עם ארוחה במסעדה. אם רק היה מלטף אותה ולוחש לה כמה את יפה. כל כך לבד. ואני מביטה בהם מהצד וסופרת את הימים שמישהו מהם יגיד די. ואין לי מילים להסביר את מה שהם צריכים. ואני מקווה שהוא צריך אותה והיא צריכה אותו.
הוא. עייף מעבודה קשה. מתוח תמידית. הוא כל כך עצבני שלא יכול להסביר. כבר אין לו שליטה על החיים שלו. הציפיות שלה לא לרוחו.אין לי כח לשטויות האלה הוא חושב. אז בכל פעם שהיא מנקה את הבית הגדול שבנה ``לה`` הוא פשוט לוקח את הרגליים ומחפש מקום אחר להיות בו. אצל חבר או בן דודה, העיקר להיות רחוק ממנה רחוק מצעקות הילדים. אין לו כח אחרי היום הזה לקלח אותם לספר להם סיפור, הוא מאבד שליטה על הילדים שלו. כל לילה הם מצטרפים אליהם למיטה. הוא עייף מידי להתמודד עם זה עכשיו. הם יגדלו וזה יעבור להם.אם רק יוכלו כולם לעזוב אותו לנפשו הוא פשוט עייף. היא. מעולם לא הייתה עם גבר אחר. הוא הראשון ואני מקווה שגם האחרון. היא קמה מוקדם להכין את הילדים לגן. לדאוג לארוחת עשר שהגדול תמיד מחזיר בגיל 5 גם הוא למד להתלונן. היא חוזרת מהעבודה אל הבית הגדול שהוא בנה לה הבית הגדול והריק מרהיטים ריק משטיחים או תמונות... ריק מנוכחותו. והשתובבות הקטנים מריצה אותה מפינה אל פינה. שוב היא לבד מקלחת אותם מרדימה אותם ומשם עוברת לניקיון הבית הגדול והריק שהוא בנה לה. היא כל כך לבד אם רק היה מפתיע אותה עם זר פרחים, עם ארוחה במסעדה. אם רק היה מלטף אותה ולוחש לה כמה את יפה. כל כך לבד. ואני מביטה בהם מהצד וסופרת את הימים שמישהו מהם יגיד די. ואין לי מילים להסביר את מה שהם צריכים. ואני מקווה שהוא צריך אותה והיא צריכה אותו.