יש משהו שאני לא מבינה- בתור "צופה מהצד", ששומעת על כל כך הרבה מקרים של חתיכה- מה ממכר בזה?:/ אני לא רוצה להשמע נאיבית או משהו, אני פשוט לא מבינה את זה. מה ממכר באקט עצמו? ולמה אי אפשר להפסיק עם זה, אם זה גורם כל כך הרבה סבל?.. תודה רבה אם מישהו יצליח לענות לי
הצורך לעשות את זה... הוא נובע ממחשבה. לא מחומר או ממשהו שגורם למוח להתגרות ולרצות עוד. אלא ממשהו בשכל, במחשבה. וד"א אני גת מפורום דוליז... אם לא שמת לב.
פעם ראשונה שאני בפורום הזה..אבל רציתי להגיב לך... בתור אחת שחותכת(וגם שורפת) את עצמה כבר 3 שנים אני חושבת שזה ממכר בשלב מסויום. אני לא יודעת אם אני מכורה לזה כבר או לא..אבל מה שכן אני יודעת שאני זקוקה לזה. ותאמיני לי שהסבל הזה ממש לא נוראי מאשר הסבל הפנימי.
