היא ממשיכה לדבר ולהיפגש עם האקס שלה ומפריע לי. אני קטנוני?
אנחנו יחד תקופה של חודשיים סה"כ, וממש מעט לפני כן היא נפרדה מאותו אקס אחרי קשר של 3 שנים.
היא המשיכה לדבר איתו טלפונית ולהתכתב בהודעות, והייתי כנה איתה כבר מההתחלה שהמשך הקשר ביניהם מציק לי מעט, במיוחד שהפרידה ביניהם סה"כ היא טרייה. היא הבטיחה שלא מדובר במשהו מעבר להתכתבויות, ואני בחרתי לסמוך עליה, בכל זאת לא נראה לי נכון להכתיב לה עם מי לדבר ועם מי לא.
מילא הודעות, אבל לא מזמן יצא שנפגשה איתו ועם חברה משותפת שלהם לטיול בעיר, שבסופו הם גם חזרו כולם לבית של אותו חברה ובן הזוג שלה. לא גיליתי בעצמי, היא הייתה כנה וסיפרה לי על כך כאילו זה שום דבר. אמרתי בסדר, צירוף מקרים, בגלל החברה המשותפת, לא קרה כלום.
באותו השבוע אחרי שהבאתי אותה אלי לבית היא הסתגרה בחדר ודיברה איתו במשך שעה בטלפון! זה היה בשעת ערב מאוחרת, אספתי אותה מהעבודה אלי שיהיה לנו חצי שעה להיות יחד, כי יום אחרי שנינו היינו צריכים לקום מוקדם מאוד. בסוף הזמן התבזבז על אותה שיחה עם האקס שלה. בסדר, הבלגתי, לא על כל דבר צריך להיות קטנוני. היא לא שכחה להודות לי על הסבלנות אחרכך, והוסיפה שאם הייתי עושה אותו הדבר עם האקסית שלי היא לא הייתה מצליחה לסבול את זה (
).
והיום היא מודיעה לי ששבוע הבא כנראה תצא לטיול עם אותו האקס, שני חברים שלו, ועוד חבר שלישי שמביא את בת זוגו. הייתי בעבודה, אז לא הגבתי בצורה עמוקה, אמרתי בסדר וזהו.
האסימון נפל לי רק עכשיו, בכל זאת בלילה יש זמן למחשבות. מילא מדברת בטלפון, מתכתבת, נתקלת בעיר במקרה לכוס קפה. אין לי זכות לומר כלום. אבל תכנון מפגשים, למרות שמדובר בקבוצה קטנה ולא אחד על אחד, אני לא יכול לסבול את זה!
אנחנו לא ילדים קטנים, וכמובן שאדבר איתה על העניין בצורה כנה ואשתף אותה ברגשות שלי, פשוט מעדיף לחכות שניפגש ולא לעשות שיחה כזו בטלפון.
אבל צריך דעה שלכם בנושא, איך אתם הייתם מרגישים במצב שלי, ומה בעיקרון מקובל במקרים כאלה (אם יש דבר כזה מקובל כאן)?
תודה
.
אנחנו יחד תקופה של חודשיים סה"כ, וממש מעט לפני כן היא נפרדה מאותו אקס אחרי קשר של 3 שנים.
היא המשיכה לדבר איתו טלפונית ולהתכתב בהודעות, והייתי כנה איתה כבר מההתחלה שהמשך הקשר ביניהם מציק לי מעט, במיוחד שהפרידה ביניהם סה"כ היא טרייה. היא הבטיחה שלא מדובר במשהו מעבר להתכתבויות, ואני בחרתי לסמוך עליה, בכל זאת לא נראה לי נכון להכתיב לה עם מי לדבר ועם מי לא.
מילא הודעות, אבל לא מזמן יצא שנפגשה איתו ועם חברה משותפת שלהם לטיול בעיר, שבסופו הם גם חזרו כולם לבית של אותו חברה ובן הזוג שלה. לא גיליתי בעצמי, היא הייתה כנה וסיפרה לי על כך כאילו זה שום דבר. אמרתי בסדר, צירוף מקרים, בגלל החברה המשותפת, לא קרה כלום.
באותו השבוע אחרי שהבאתי אותה אלי לבית היא הסתגרה בחדר ודיברה איתו במשך שעה בטלפון! זה היה בשעת ערב מאוחרת, אספתי אותה מהעבודה אלי שיהיה לנו חצי שעה להיות יחד, כי יום אחרי שנינו היינו צריכים לקום מוקדם מאוד. בסוף הזמן התבזבז על אותה שיחה עם האקס שלה. בסדר, הבלגתי, לא על כל דבר צריך להיות קטנוני. היא לא שכחה להודות לי על הסבלנות אחרכך, והוסיפה שאם הייתי עושה אותו הדבר עם האקסית שלי היא לא הייתה מצליחה לסבול את זה (
והיום היא מודיעה לי ששבוע הבא כנראה תצא לטיול עם אותו האקס, שני חברים שלו, ועוד חבר שלישי שמביא את בת זוגו. הייתי בעבודה, אז לא הגבתי בצורה עמוקה, אמרתי בסדר וזהו.
האסימון נפל לי רק עכשיו, בכל זאת בלילה יש זמן למחשבות. מילא מדברת בטלפון, מתכתבת, נתקלת בעיר במקרה לכוס קפה. אין לי זכות לומר כלום. אבל תכנון מפגשים, למרות שמדובר בקבוצה קטנה ולא אחד על אחד, אני לא יכול לסבול את זה!
אנחנו לא ילדים קטנים, וכמובן שאדבר איתה על העניין בצורה כנה ואשתף אותה ברגשות שלי, פשוט מעדיף לחכות שניפגש ולא לעשות שיחה כזו בטלפון.
אבל צריך דעה שלכם בנושא, איך אתם הייתם מרגישים במצב שלי, ומה בעיקרון מקובל במקרים כאלה (אם יש דבר כזה מקובל כאן)?
תודה
