היא פתחה את השער..

[אופק דגנית]

לפעמים
אתה פתאום מודע לזה
שעלית מדרגה עם עצמך
שהשער למדרגה הרוחנית הזו
נפתח בפניך..
לא לפני שעברת את שבעת מדורי הגהינום
שחישלו את כל מה שהיה חלש בך
לפעמים
פתאום ככה משום מקום
אתה קם
פותח את השער...

ואתה מגלה את עולם גן העדן...
שהיה שם תמיד מולך..
מרחבים
מרחבים
מרחבים על מרחבים של יכולת נשימה...

לעיתים
אתה לא יודע
מה איבדת בדרך
מה השלת מעצמך
ולמה
את זה הזמן יגיד..
כמו תמיד

אין בי תשובות
יש בי חוויות
הייתי בתוך
עולם ביניים כזה
שמעביר נשמות
מפה לשם..

 

[A לון]

כשהייתי קטן היתה לנו מדורת לג בעומר
כשהיא דעכה מעט כמה בנים התחילו לקפוץ מעליה
וגם אני, בלחץ החברתי, רציתי לקפוץ.
לפני הקפיצה זה נראה משהו בלתי אפשרי למעבר
אחרי הקפיצה זה נראה כמו להבונת קטנה וחברותית

אתה לא יכול לקפוץ פעם שניה שתהיה כמו הפעם הראשונה.

(אסוציאציות, בעקבות הכתיבה שלך)

 

[a@gm]

אפשר לנסות