הידידה שלו לא רוצה לפגוש אותי.
שלום לכולם,
אני בת 33, ובן זוגי בן 43. שנינו גרושים ללא ילדים. אנחנו בקשר זוגי בן חצי שנה שהתחיל על רגל שמאל, ולפני שלושה חודשים-החלנו להתאהב באמת אחד בשניה. אנחנו עוברים לגור יחד וטוב לנו יחד.
בן זוגי הוא הוא אדם טוב לב, יציב, חכם, אוהב אבל קצת מופנם וביישן. אין לו חברים. בעבר היו לו אבל כולם שינו סטטאטוס (נשואים פלוס) והתרחקו ממנו לפני 5 שנים, בערך. לפני שנה (לפני שהכיר אותי) הוא יצא לדייט עם בחורה שהפכה להיות ידידה שלו. לא היה ביניהם שום דבר רומנטי. אני, אישית, לא מאמינה בידידות אמת בין גבר לאשה (רק במקרים מאוד ספציפיים) וזה קצת הפריע לי (למרות שאני יודעת שהוא לא נמשך אליה) ואני לפעמים מרגישה שהוא העמיק איתה את הקשר מאז שהוא איתי כי הוא מקנא שלי יש חיי חברה עשירים (למרות שאין לי ידידים גברים-רק חברות). הקשר שלהם כולל התכתבויות בפלאפון שלוש פעמים בשבוע, ופעם בחודש הוא נפגש איתה. חשוב לציין, שבן זוגי מציג לי את ההתכתבויות ביניהם, וגם שם גבולות מבחינת שעות ומקומות המפגש איתה! עם זאת,הקשר ביניהם מעצבן אותי, ואני לא פוסלת את זה שהיא רוצה אותו (כשהייתי בתחילת הקשר עם בן זוגי היא הזמינה אותו אליה מאוחר בלילה אחרי שהם יצאו-בן זוגי סירב, ואמר לי שלפי דעתו זה היה בפאן ידידותי). לפני חודש היא הזכירה לו שיום הולדתה קרב- והוא חשב שבגלל שהיא לבד (בלי בן זוג) כדאי שהוא ואני נחגוג לה יחד יום הולדת במקום שהיא תבחר, ונזמין אותה לארוחה.
לפני שלושה שבועות בן זוגי קבע מפגש איתי ועם אותה הידידה במטרה לחגוג לה יום הולדת, והיא הבריזה בתירוץ עלוב- חצי שעה לפני שהיינו צריכים להפגש. את אותו הדבר היא עשתה גם אתמול- הבריזה בתירוץ עלוב "סוער בחוץ", "יש לי דייט מחר (בשיא הסערה, כן???)", "אני צריכה לסדר את הבית"- שלושה תירוצים שונים זה מזה בו זמנית!), שוב, שעה לפני שהיינו צריכים להפגש.
הפעם אמרתי לבן זוגי שגם אם היה לו חבר (גבר) שכבר פגש אותי בעבר והיה מבריז ליציאה משולשת שלנו-הייתי נפגעת- וזו אכן האמת!
אני גם לא מתה עליה, אבל אני מכבדת אותה כי היא הידידה של בן זוגי, ולכן אני מתייצבת לפגישות שנקבעו.אני מרגישה שהיא לא מכבדת אותי בכך שהיא מבטלת שעה לפני המפגש עם תירוצים שפוגעים באינטיליגנציה שלי ושל בן זוגי.
בן זוגי הצדיק את דבריי, אמר שההתנהגות שלה לא יפה, אך טען שכנראה בגלל שהיא רווקה- קשה לה להיות באינטרקציה מול זוג כי זה מדגיש את הרווקות שלה. בנוסף, הוא אמר שהוא לא מציע לה יותר שנפגש יחד.
אני לא יודעת כיצד עלי לנהוג? האם לאפשר להם להפגש יחד בלעדיי (כי היא הציעה לו לפני שבועיים להפגש איתה לבד והוא לא יכל) למרות שהיא לא מכבדת אותי כבת הזוג שלו??? ... האם להגיד לו לפתוח את הנושא הזה בפניה-מדוע היא לא מסכימה להפגש גם איתי?
שאלתי אותו אם לפי דעתו עשיתי משהו שפגע בה- בן זוגי אמר שממש לא! ושבפגישה הראשונה והיחידה שנפגשנו שלושתנו יחד (לפני שלושה חודשים), הייתי מאוד מאוד נחמדה אליה, והיה בינינו דיבור טוב. כלומר אין, לדעתו, סיבה אישית נגדי.
איך אתם הייתם מתנהלים מול בן הזוג שלכם במצב כזה?
שלום לכולם,
אני בת 33, ובן זוגי בן 43. שנינו גרושים ללא ילדים. אנחנו בקשר זוגי בן חצי שנה שהתחיל על רגל שמאל, ולפני שלושה חודשים-החלנו להתאהב באמת אחד בשניה. אנחנו עוברים לגור יחד וטוב לנו יחד.
בן זוגי הוא הוא אדם טוב לב, יציב, חכם, אוהב אבל קצת מופנם וביישן. אין לו חברים. בעבר היו לו אבל כולם שינו סטטאטוס (נשואים פלוס) והתרחקו ממנו לפני 5 שנים, בערך. לפני שנה (לפני שהכיר אותי) הוא יצא לדייט עם בחורה שהפכה להיות ידידה שלו. לא היה ביניהם שום דבר רומנטי. אני, אישית, לא מאמינה בידידות אמת בין גבר לאשה (רק במקרים מאוד ספציפיים) וזה קצת הפריע לי (למרות שאני יודעת שהוא לא נמשך אליה) ואני לפעמים מרגישה שהוא העמיק איתה את הקשר מאז שהוא איתי כי הוא מקנא שלי יש חיי חברה עשירים (למרות שאין לי ידידים גברים-רק חברות). הקשר שלהם כולל התכתבויות בפלאפון שלוש פעמים בשבוע, ופעם בחודש הוא נפגש איתה. חשוב לציין, שבן זוגי מציג לי את ההתכתבויות ביניהם, וגם שם גבולות מבחינת שעות ומקומות המפגש איתה! עם זאת,הקשר ביניהם מעצבן אותי, ואני לא פוסלת את זה שהיא רוצה אותו (כשהייתי בתחילת הקשר עם בן זוגי היא הזמינה אותו אליה מאוחר בלילה אחרי שהם יצאו-בן זוגי סירב, ואמר לי שלפי דעתו זה היה בפאן ידידותי). לפני חודש היא הזכירה לו שיום הולדתה קרב- והוא חשב שבגלל שהיא לבד (בלי בן זוג) כדאי שהוא ואני נחגוג לה יחד יום הולדת במקום שהיא תבחר, ונזמין אותה לארוחה.
לפני שלושה שבועות בן זוגי קבע מפגש איתי ועם אותה הידידה במטרה לחגוג לה יום הולדת, והיא הבריזה בתירוץ עלוב- חצי שעה לפני שהיינו צריכים להפגש. את אותו הדבר היא עשתה גם אתמול- הבריזה בתירוץ עלוב "סוער בחוץ", "יש לי דייט מחר (בשיא הסערה, כן???)", "אני צריכה לסדר את הבית"- שלושה תירוצים שונים זה מזה בו זמנית!), שוב, שעה לפני שהיינו צריכים להפגש.
הפעם אמרתי לבן זוגי שגם אם היה לו חבר (גבר) שכבר פגש אותי בעבר והיה מבריז ליציאה משולשת שלנו-הייתי נפגעת- וזו אכן האמת!
אני גם לא מתה עליה, אבל אני מכבדת אותה כי היא הידידה של בן זוגי, ולכן אני מתייצבת לפגישות שנקבעו.אני מרגישה שהיא לא מכבדת אותי בכך שהיא מבטלת שעה לפני המפגש עם תירוצים שפוגעים באינטיליגנציה שלי ושל בן זוגי.
בן זוגי הצדיק את דבריי, אמר שההתנהגות שלה לא יפה, אך טען שכנראה בגלל שהיא רווקה- קשה לה להיות באינטרקציה מול זוג כי זה מדגיש את הרווקות שלה. בנוסף, הוא אמר שהוא לא מציע לה יותר שנפגש יחד.
אני לא יודעת כיצד עלי לנהוג? האם לאפשר להם להפגש יחד בלעדיי (כי היא הציעה לו לפני שבועיים להפגש איתה לבד והוא לא יכל) למרות שהיא לא מכבדת אותי כבת הזוג שלו??? ... האם להגיד לו לפתוח את הנושא הזה בפניה-מדוע היא לא מסכימה להפגש גם איתי?
שאלתי אותו אם לפי דעתו עשיתי משהו שפגע בה- בן זוגי אמר שממש לא! ושבפגישה הראשונה והיחידה שנפגשנו שלושתנו יחד (לפני שלושה חודשים), הייתי מאוד מאוד נחמדה אליה, והיה בינינו דיבור טוב. כלומר אין, לדעתו, סיבה אישית נגדי.
איך אתם הייתם מתנהלים מול בן הזוג שלכם במצב כזה?
