לא רק זה. זה הרבה יותר מזה.
קודם כל, כמובן שאי אפשר להכליל. כמו שלא מתאימים את הילד לשיטה אלא את השיטה לילד. אבל זה ידוע שטיפול בעזרת בעלי- חיים מאוד עוזר לאוטיסטים. כי לבעלי- חיים יש "שפת הדממה". זאת אומרת שלא צריך לדבר כדי לתקשר איתם. (אפשר, אבל לא בכרחי.) ודווקא היכולת לתקשר ללא מילים עם חווייה נותנת להם חווייה של הצלחה בקשורת עם בעל- חיים. (כי בדרך- כלל לאוטיסטים יש קושי במלל, זאת אומרת בתקשורת המילולית.בדרך- כלל, לא תמיד. בלי להכליל כמובן.) ויותר מזה... גם בעלי- חיים אפשר להבין בלי שהם ידברו. (למשל: כב שמכשכש בזנב, זה מראה שהוא שמח.) וכך אפשר ללמד את האוטיסטים על הבעות פנים, על שפת גוף, זאת אומרת על התקשורת הלא מילולית... אני הייתי בוחרת בכלב למקרה הזה. כי לדעתי השפת- גוף שלו מאוד ברורה וקל להבין אותו יחסית לבעלי- חיים אחים. וכמובן, עדיף להתחיל ממקום של "קל" כדי לספק חוויית הצלחה.
