היה היו ארבע אחיות, אידיאליסטיות, חרוצות וטובות לב. הן חיו בעוני מחפיר, בצילם של חולי ומוות, ובכל זאת היו מאושרות וידעו אהבה.
אבל רק אחת מהן עשתה משהו שבזכותו אנחנו מכירים את סיפורן. היא הייתה פרועה במידה הנכונה, "טום בוי" שמרדה במוסכמות החברתיות, נלחמה באומץ בתוך מסגרת החיים בה הייתה קצת כלואה, וכתבה.
לא, זאת לא עלילת הרומן האמריקאי האלמותי "נשים קטנות", למרות שהסיפור דומה להפליא. זהו סיפורה של מי שכתבה אותו – לואיזה מיי אלקוט.
אלקוט נולדה בג'רמנטאון שבפנסילבניה. השנה הייתה 1832, ובאמריקה, ארצם של האנשים החופשיים, עמדו להילחם שוב על חופש, ושוויון.
אביה, ברונסון אלקוט, היה איש חינוך טרנסצנדנטליסט, שניסה לחיות מעל לכל "האילוצים החומריים, הארציים" האלה. מצד אחד, אמונותיו, קשריו האינטלקטואליים ושיטות החינוך המתקדמות שלו סיפקו לארבע בנותיו סביבה חינוכית יחידה במינה. הן יכלו לבחור מה הן רוצות ללמוד, והתחככו עם סופרים ואנשי רוח כמו הנרי דיוויד ת'רו, ראלף וולדו אמרסון, נתנאל הות'ורן ואחרים.
מצד שני, ההתעלמות מאילוצים חומריים לא הוכיחה את עצמה במציאות של חיי היום-יום: בית הספר של אלקוט, למשל, נסגר בשל רתיעתם של הורי התלמידים משיטותיו הלא מסורתיות שכללו, בין השאר, גם קבלת ילדים שחורים ללימודים. גם ניסיונותיו להקמת מושבה חקלאית אוטופית בה לא משתמשים בבעלי חיים (לעבודה) או בתוצריהם (אפילו לא בגלליהם לדישון האדמה), קרסה. לולא סיועם של חברים וידידים, הייתה משפחת אלקוט גוועת ברעב.
אם המשפחה, אביגיל מיי (שכונתה בפי כל "אבא"), סיפקה את הצד השני של חינוך הבנות: היא הייתה אחת מהעובדות הסוציאליות הראשונות בארצות הברית, מעשית יותר מאביהן, ופמיניסטית נלהבת.
כמו דמויותיהן של האחיות ב"נשים קטנות", גם האחיות אלקוט נהגו להעלות מחזות פרי עטה של האחות היצירתית והמוכשרת, לואיזה. הן יצרו סיפורים בשביל החדווה הגלומה בהם, והקהל, שהיה מורכב מבני משפחה וידידות קרובות, היה אוהד ולא נשמעו תלונות על התפאורה העלובה או על יכולות המשחק של הבנות.
הבית הזה, שיצרו הוריהן עבור האחיות אלקוט היה בית רוחני יותר מאשר מקום מגורים פיזי, שכן עוד לפני שבגרו הילדות, ובצל האילוצים הכלכליים, נדדה המשפחה בין אין ספור בתים, דירות וחוות באזור בוסטון, מסצ'וסטס. זה היה הבית בו צמחה לואיזה מיי אלקוט להיות יוצרת, סופרת, פעילה חברתית ואשת משפחה מסורה.
איך הגיעה אלקוט לכתיבת ופרסום "נשים קטנות"? באיזה דמות הכניסה מאופיה ורוחה שלה? ומה ההבדל בין סופן של בנות מארצ' לסופה של מיי אלקוט?
הסיפור מאחורי הסופרת פורצת הדרך, שהיום נציין 137 שנים למותה בקישור.
www.tapuz.co.il
באדיבות הספרייה הלאומית
אבל רק אחת מהן עשתה משהו שבזכותו אנחנו מכירים את סיפורן. היא הייתה פרועה במידה הנכונה, "טום בוי" שמרדה במוסכמות החברתיות, נלחמה באומץ בתוך מסגרת החיים בה הייתה קצת כלואה, וכתבה.
לא, זאת לא עלילת הרומן האמריקאי האלמותי "נשים קטנות", למרות שהסיפור דומה להפליא. זהו סיפורה של מי שכתבה אותו – לואיזה מיי אלקוט.
אלקוט נולדה בג'רמנטאון שבפנסילבניה. השנה הייתה 1832, ובאמריקה, ארצם של האנשים החופשיים, עמדו להילחם שוב על חופש, ושוויון.
אביה, ברונסון אלקוט, היה איש חינוך טרנסצנדנטליסט, שניסה לחיות מעל לכל "האילוצים החומריים, הארציים" האלה. מצד אחד, אמונותיו, קשריו האינטלקטואליים ושיטות החינוך המתקדמות שלו סיפקו לארבע בנותיו סביבה חינוכית יחידה במינה. הן יכלו לבחור מה הן רוצות ללמוד, והתחככו עם סופרים ואנשי רוח כמו הנרי דיוויד ת'רו, ראלף וולדו אמרסון, נתנאל הות'ורן ואחרים.
מצד שני, ההתעלמות מאילוצים חומריים לא הוכיחה את עצמה במציאות של חיי היום-יום: בית הספר של אלקוט, למשל, נסגר בשל רתיעתם של הורי התלמידים משיטותיו הלא מסורתיות שכללו, בין השאר, גם קבלת ילדים שחורים ללימודים. גם ניסיונותיו להקמת מושבה חקלאית אוטופית בה לא משתמשים בבעלי חיים (לעבודה) או בתוצריהם (אפילו לא בגלליהם לדישון האדמה), קרסה. לולא סיועם של חברים וידידים, הייתה משפחת אלקוט גוועת ברעב.
אם המשפחה, אביגיל מיי (שכונתה בפי כל "אבא"), סיפקה את הצד השני של חינוך הבנות: היא הייתה אחת מהעובדות הסוציאליות הראשונות בארצות הברית, מעשית יותר מאביהן, ופמיניסטית נלהבת.
כמו דמויותיהן של האחיות ב"נשים קטנות", גם האחיות אלקוט נהגו להעלות מחזות פרי עטה של האחות היצירתית והמוכשרת, לואיזה. הן יצרו סיפורים בשביל החדווה הגלומה בהם, והקהל, שהיה מורכב מבני משפחה וידידות קרובות, היה אוהד ולא נשמעו תלונות על התפאורה העלובה או על יכולות המשחק של הבנות.
הבית הזה, שיצרו הוריהן עבור האחיות אלקוט היה בית רוחני יותר מאשר מקום מגורים פיזי, שכן עוד לפני שבגרו הילדות, ובצל האילוצים הכלכליים, נדדה המשפחה בין אין ספור בתים, דירות וחוות באזור בוסטון, מסצ'וסטס. זה היה הבית בו צמחה לואיזה מיי אלקוט להיות יוצרת, סופרת, פעילה חברתית ואשת משפחה מסורה.
איך הגיעה אלקוט לכתיבת ופרסום "נשים קטנות"? באיזה דמות הכניסה מאופיה ורוחה שלה? ומה ההבדל בין סופן של בנות מארצ' לסופה של מיי אלקוט?
הסיפור מאחורי הסופרת פורצת הדרך, שהיום נציין 137 שנים למותה בקישור.
מבוסס על סיפור אמיתי
נשים, לא קטנות: על חייה האמיתיים של לואיזה מיי אלקוט לא צריך להיזהר מספוילרים, אנחנו מכירים את סוף הסיפור שלה: היא הצליחה. היא זכתה לתהילה, לכסף ולהכרה. אבל האם זה היה מספיק? עד כמה הסיפור שמסרה לעולם דומה לסיפור האמיתי של חייה וחיי משפחתה? האם רצתה להיות מישהו אחר? ומה היה הדבר האחד שלא היה...